עריכת הדף "אש שחורה ולבנה"

אש שחורה ואש לבנה
במהותם של אש שחורה ולבנה ישנם כמה ביאורים כלליים: '''א.''' שהם עצם התורה ואותיות התורה. '''ב.''' שהם אלוקות שאינה שייכת לגילוי וזו השייכת לגילוי. '''ג.''' שהם האור הנעשה מעבודת מהבירורים והאור העצמי של נפש האלוקית. 

== עצם התורה ואותיות התורה==
'''אש שחורה על גבי אש לבנה''' דרשו חז"ל {{הערה|בתחילת מדרש תנחומא, ובגמרא שקלים ט"ז ב.}} על הפסוק קווצותיו תלתלים שחורות כעורב{{הערה|שה"ש ה' א'.}} שהתורה ניתנה באש שחורה על גבי אש לבנה.
מסבירה תורת החסידות{{הערה|ביאו"ז לצ"צ שופטים תתנה"ו ואילך, תתרלב-ג, ועוד.}} שאש לבנה היא חכמה, ואש שחורה - בינה.{{ש}}
דהיינו, עצמיות התורה היא [[מוחין דאבא]] בו שורה [[אור אין סוף]]. ונמשלה בחינה זו ל'''אש לבנה''' כי כשם שהאש מאירה בלי צורה מוגדרת כך בחינה זו היא עצם האור ולא מלובשת בשום בחינה והמשכה פרטית.{{ש}}
אבל '''אש שחורה''' היא בחינת [[בינה]], והם אותיות ולבושים המעלימים קצת על עצם האור, ומאפשרות התגלות בחינות פרטיות שאותם יכולים הנבראים לקבל.
וכך הוא גם בגשמיות: התורה הנגלית לנו כתובה בדיו שחור על גבי קלף לבן. הקלף הוא עצם התורה והדיו מעלים קצת על חלקים ממנו. לקלף בלי דיו אין שום הבנה, כל ההבנה במה שכתוב בקלף היא רק ע"י האותיות. אך מצד שני לאותיות עצמן אין שום קיום בלי הקלף – כל מציאותן היא רק מה שהן מעלימות על הקלף (וע"י זה מגלות את מה שניתן לגלות).{{ש}}
והמשל לזה הוא משכל ומחשבה: בעצם השכל אין לאדם שום השגה, כל ההשגה וההבנה והתפיסה באות רק ע"י אותיות המחשבה – כדי להבין עניין שכלי מסויים צריך האדם לדבק את עצמו בעיניין זה עד שמצליח להלביש ולהגביל אותו באותיות המחשבה – רק אז הוא יכול לתפוס בו ולהבינו (מה ששייך לרדת לאותיות ולהבין).

==האלוקות שאינה שייכת לגילוי, וזו השייכת לגילוי==
'''אש שחורה שלמעלה מאש לבנה''' על פי ביאור זה{{הערה|אוה"ת חוקת תת"ז, ויקרא ז'.}} אש שחורה היא דרגת האלוקות שאינה שייכת לגילוי ([[חכמה סתימאה]]{{הערה|וראה עוד בערך [[כתר]].}}), ולבנה היא האלקות השייכת לגילוי ([[חכמה|חכמה דאצילות]]).{{ש}}
עניינו ב[[עבודה]]:{{ש}}
מבואר{{הערה|לקו"ת אמור ל"ג ב.}} שהמלאכים הנקראים שרפים מקומם ב[[בריאה]], והם עומדים בתשוקה עצומה לאלוקות ומכריזים "קדוש". פירוש הכרזה זו הוא שמלאכים אלו נמצאים בתנועה של ,רצוא" - עליה והתכללות למעלה, ואין מהם השפעה למטה – ולכן עבודתם היא "חושך" – אש שחורה{{הערה|ראה גם בתו"א ד"ה וקבל היהודים (צ"ו ג') בעניין אש היסודית.}}.{{ש}}
לעומתם, המלאכים הנמצאים ב[[יצירה]] (חיות) וב[[עשיה]] (אופנים) אומרים "ברוך"{{הערה|מלשון "להבריך" את הגפן – להורידה לקרקע, מלשון ברך – הפרק המאפשר לכפוף את הרגל, ומלשון "בריכה" אליה יורדים המים.}} - המשכה והשפעה למטה, ולכן עבודתם מאירה והיא אש לבנה. ועל דרך זה הוא בעבודת האדם: כשהוא עובד עם עצמו הרי זו אש שחורה, וכשעובד עם הזולת הרי היא לבנה.

==אור הבירורים והאור העצמי==
'''נהורא אוכמא ונהורא חוורא''' בכמה מקומות בחסידות, נ"ך ק"ח, וכן בדרמ"צ 32.}} מקושרים המושגים אש שחורה ולבנה לעניין שלישי – שני הגוונים שבשלהבת הנר. על פי ביאור זה אש שחורה (האש הכהה הקרובה לפתילה) היא עבודת הבירורים (כשהאש האלוקית "תופסת"  ומכלה משהו אחר, שאינו אלוקות), ואש הלבנה האור העצמי של הנפש האלוקית{{הערה|אוה"ת חנוכה 638, לך לך ע"ה, נ"ך ק"ח - והוא ע"ד הביאור [[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים נ"א-נ"ג|בסוף התניא]] בלשון הינוקא שבזהר הקדוש.}}

{{הערות שוליים}}