עריכת הדף "משה שטרנבוך"

ה[[רב]] '''משה שטרנבוך''' נולד ב[[כ"ד בשבט]] [[תרפ"ו]], הוא [[ראש בית דין]] [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ו[[פוסק הלכה]]. מכהן גם [[ישיבת הרב שטרנבוך|כראש ישיבה בבית שמש.]]

==ביוגרפיה==
נולד ב[[לונדון]] לרבי אשר שטרנבוך ולדבורה בת הרב [[שלמה זלמן פינס]], מחבר ספר 'פנס שלמה'. מצאצאי [[הגר"א]]. הרב [[אלחנן וסרמן]] התארח בבית הוריו בלונדון כשבא לשם למטרת גיוס כספים לישבתו ב[[ברנוביץ]], ודמותו השפיעה עליו. בגיל תשע התייתם מאביו.

למד ב[[ישיבת תורת אמת (שניידר'ס)]] בלונדון אצל הרב [[משה שניידר]] וב[[ישיבת חברון]] בירושלים. בתקופת לימודיו בירושלים התקרב אל הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ולרב [[דוב בעריש וידנפלד]] מ[[טשעבין]] (שלימים העניק [[הסכמה]] לספרו "מועדים וזמנים"). האדמו"ר מגור הרב [[ישראל אלתר]] למד עמו מדי יום שישי ב[[חברותא]] והרב שטרנבוך אף סעד לעיתים על שולחנו בשבתות{{הערה|יתד נאמן, מוסף שבת קודש, סוכות תשע"ב}}.

בגיל 27 התארס עם יפה, בתו של התעשיין יעקב שכטר, ממקורבי [[החזון איש]], שאף היה ה[[שידוך|שדכן]]. לאחר נישואיו התגורר בירושלים וכיהן כראש [[ישיבת המתמידים]]. לאחר מכן התגורר כעשרים שנה בסמוך ל[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]]. בתקופה זו חיבר את סדרת הספרים "מועדים וזמנים" וספרים נוספים ועמד בראש כולל וקהילה ב[[ראש העין]]. אחר כך היגר למספר שנים ל[[דרום אפריקה]] ושימש כרבה של קהילה חרדית ב[[יוהנסבורג]]. החל משנת תשמ"ח מתגורר הרב בשכונת [[הר נוף]] ב[[ירושלים]], שם הקים מרכז תורני על שם הגר"א הכולל בית מדרש ובית כנסת.

בשנת ה'תשמ"ט, עם פטירת רבה של [[העדה החרדית]] [[הרב יצחק יעקב וייס]], מונה הרב שטרנבוך לכהן כסגן נשיא וחבר בית הדין של העדה החרדית. מאז שנת ה'תשס"ג הוא מכהן כראש בית הדין.

בשנת ה'תשנ"ב, החל לפרסם את תשובותיו ההלכתיות ב[[שו"ת]] "תשובות והנהגות", נכון לשנת תשע"ט ראו אור בסדרה זו שבעה כרכים.

מקיץ ה[[תשע"ג]] עומד בראשות [[ישיבה גדולה|ישיבה]] שהקים. הישיבה הוקמה ב[[שכונת רמות]] בירושלים, ב[[חורף]] [[ה'תשע"ח]] קבעה הישיבה את משכנה ב[[רמת בית שמש ג']].
בישיבה הוא מוסר שיעור כללי לפני כל הישיבה. וכן שיחה שבועית, הנמסרת כל שבוע בישיבה, השיחה אף מודפסת ומופצת בעלון שבועי בריכוזים החרדים בישראל ובחורף תשפ"א יצאו השיחות לאור בסדרת ספרי ביאורים והנהגות על התורה.

==קשריו עם אדמו"רי בחב"ד==
על אף היותו מחובר לאנשי חוגי הקנאים בירושלים, הרב שטרנבוך, עמד בקשר עם אדמו"רי חב"ד. כשהגיעו רבני חב"ד להזמינו לסיום הרמב"ם הארבעים, אמר להם הרב: שבמשך תקופה קיים חלופת מכתבים עם כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש זיע"א. לאחר מכן הוא בירך בחום את המארגנים והמשתתפים<ref>https://www.kikar.co.il/394731.html</ref>.



===בקשה לסדר בלימוד===
בשלהי תש"ט פנה הרב שטרנבוך, לאדמו"ר מהוריי"צ, בבקשה לקבלת סדר בלימוד.

בערב ראש השנה תש"ט כתב לו אדמו"ר מהוריי"צ מכתב<ref>אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק ט' אגרת ג' רצט</ref>:

"אל מר משה שי'

שולם וברכה

במענה על כתבו שמבקש לכתוב לו סדר בלימוד התורה שעוסק כל ימי השבוע רק איזה שעות בשבוע הנהו לומד עם איזה תלמידים. הנה הסדר מבואר בברכת אהבת עולם ללמו לשמור לעושת ולקיים. ופירושו שהלימוד יהי' בשביל לידע לשמור ממה שצריכים לשמור עצמו הן בעניני המוחין והן בעניני המדות וצריכים ללמוד הידנים ודרכי הנהגה במדות טובות, בכדי לעשות בפועל וללמוד ספרי מוסר וספרי חסידות אשר העשי' תהי' בקיום פנימי כלומר שלא להטעות עצמו וזהו באהבה דהאהבה הוראה על הקיום כראוי לכל אחד לפי מהותו והשי"ת יעזרהו בגשמיות וברוחניות.

בברכת כתיבה וחתימהה טובה

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א 

מזכיר"

===לנחר רוח הרבי===
כאשר הרב [[בנציון שמטוב]], כתב בהזמנה של בנו לבר מצוה, שהוא מקווה שבנו יגדל לנחת רוח הרבי, התפלא הרב שטרנבוך על האיחול, וטען שצריך לבקש שיגדל לנחת רוח בורא העולם, הרב שטרנוך שאל את הרב שמטוב, שאמר לו, שככה נוהגים חסידים, ואם יש לו שאלה צריך לשאול את הרבי, (בכך רצה הרב שמטוב לגרום לו להיות קשור לרבי). הרב שטרנבוך כתב לרבי, וזכה למכתב נדיר בו מ י"א ניסן תשי"ג<ref>אגרות קודש כרך ז אגרת ב'עו.</ref> בו מבאר הרבי את האיחול החסידי.

ב"ה, י"א ניסן, תשי"ג

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מט"ז אדר, בו מעורר ע"ד נוסח הזמנה שקבל מהרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מוה"ר בן ציון שי' שם טוב שד"ר, אשר הנ"ל מתברך שבנו יהי' ירא שמים וחסיד ולמדן כפי כוונתי ורצוני. ובמילא הוקשה לו מהו התוכן לקשר איחול משאלות לב יהודי בכוונת ורצון בו"ד.

הנה ידוע דתפלה היא עבודה שבלב וכמרז"ל (תענית ב' ע"א), וצריכה להיות בדבור, ובמילא צריך שיהי' פיו ולבו שוין למען שתועיל התפלה. כן מובן מנוסח תפלתינו שכל שיפרט אדם תפלתו ה"ז משובח, ולא שיסתפק בתפלה כללית, שלכן מתפללים י"ב אמצעיות, ולא בקשה כוללת, וגם בברכות אלו גופא כמה פרטים מפורטים בכל אחת מהן, ובמילא אחד אשר אינו סומך על עצמו שיוכל לפרט תפלתו כדבעי מאיזה סיבה שתהי' ולפי דעתו נמצא אחד מידידיו הרוחש ומאחל לו כל טוב באמת, ויש לו הבנה במבוקשו יותר מפורטה ועמוקה, ה"ה מנסח תפלתו ובקשתו שמתפלל שתתמלא בקשתו כפי כוונת ורצון פלוני. ומוצאים עד"ז גם בהלכה בכמה וכמה ענינים, ומהם בהיתר עיסקא, שכותבים בהיתר עיסקא "כתקון חז"ל", וכותב זה אפילו עם הארץ, ומועיל ע"פ דין תורה, כיון שמוסר דעתו לחז"ל.

ב) עוד זאת אשר מי יודע יצר לב האדם והתחבולות של היצה"ר שאומן גדול הוא ובא לכאו"א לפי ענינו, וכמרז"ל (שבת קה, ב), ובמילא מחפש לו כמה דרכים לבלבל את האדם, ובפרט בעת רצון כשחושש שתתקבל תפלתו שיש מקום יותר לחשש שיבלבלו ויערב איזה פני' בבקשתו ותפלתו, וככל שתגדל הבקשה בהרחקה מענינים גשמים, וכמו בבקשת הנ"ל שיהי' ירא שמים - ואינו מסתפק בזה אלא שיהי' עוד - חסיד - היינו לפנים משורת הדין אפילו של יר"ש, ואינו מסתפק בזה אלא מוסיף עוד - למדן, - היינו שישתמש בכח התורה להיות יר"ש וחסיד אשר התורה היא תורת אמת, שחסד אמר אל יברא, מובן שהיצה"ר יחפש כל אשר בידו לבלבל התפלה, ואם אי אפשר בדבור, הרי עכ"פ בלב, והוא ע"ד מ"ש הרמב"ם סוף הלכות תמורה, ירדה תורה לסוף דעתו של אדם ומקצת יצרו הרע כו' ואע"פ שנדר והקדיש אפשר שחזר בו ונחם כו' והעצה היחידה לזה הוא למסור תפלתו על דעת איש אחר שאינו נוגע בדבר ודורש טובתו, שאז הדבור והכוונה יחד יהלכו. וגם לזה כמה דוגמאות בנגלה, ואחת מהן היא משארז"ל (נדרים כ"ה ע"א) אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום.

ג) כן מקשה שלכאורה פשוט שהתפלה צ"ל דרך כלל להיות מעושי רצון השי"ת מבלי להזכיר הדרך שרוצה בה. ובמחכת"ר, אינו כן. וכנ"ל שמכל נוסחי התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה יראה שמפרטים הבקשות והתפלות עד כמה שאפשר, ומה שלא פרטו עוד יותר הוא כדי שיהי' נוסח אחד לכל בני ישראל, אבל גם נוסח זה מפורט הוא ביותר, וכנ"ל. - עיין רמב"ם הל' תפלה פ"א ופ"ו.

האמת אגיד שספק הי' בידי אם לענות על השאלות או לא, כיון שלדאבוננו הנה בכל הזמנים ובפרט בזמננו זה נמצאים הרבה שכוונתם הקושיא (בפרט בדרך שלא הורגלו בה, וכששואלים הם את עצמם מפני מה משתמטים ממנה, הרי התירוץ היותר קל הוא לאמר שיש לו קושיות על הדרך). אשר אז אין תועלת כל כך בהתירוץ, כיון ששערי קושיות לא ננעלו, אבל כיון שאיני מכירו הרי אני מעמידו בחזקת כשרות שבודאי אין כוונתו אלא לטובה, היינו להסביר לו דבר שעדיין לא נזדמן לו במכתבי בנ"א אף שנמצא בדוגמתו בכ"מ וכנ"ל.

בברכה לחג הפסח כשר ושמח.

נ"ב: כמובן, אם יש לו איזה הערות בהנ"ל, אתעניין לקרוא אותם, ואשתדל גם לענות עליהם, כפי יכולתי.

הערה: בדיוק הבאתי שתי דוגמאות הנ"ל, כי ענין השבועה - זהו ענין עבודת האדם המתחלת מעת הבר מצוה - שנעשה מושבע ועומד מהר סיני. והכוונה בזה היא - ריבית בהיתר עיסקא, וכמבואר במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ד"ה טעמה כי טוב סחרה, דשנת ה'תש"ט.

מוסג"פ העתק מכתבי כללי לחג הפסח הבע"ל, אשר בטח יענין את כת"ר שי'.

==קשריו עם חסידי חב"ד==

הרב שטרנבוך, נוהג לקנות [[אתרוגי כפר חב"ד]] של משפחת גרליק, מגזע [[אתרוגי קלאבריא]] עבורו ועבור בני ביתו{{הערה|1=http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=8756&lang=hebrew}}.

==מפסקיו==
===פאה נוכרית===
הרב שטרנבוך תמוך בדעת הרבי המעדיף [[פאה נוכרית]] על מטפחת. וכתב: "האוסר פאה אינו מחמיר אלא מיקל מאוד"

בשו"ת דת והלכה<ref> (סימן א)</ref>: "וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".

===להדליק נר של יום הזכרון===
מורה לברך בהדלקת נרות של [[ראש השנה]], לברך "להליק נר של יום טוב יום הזכרון" על דרך מנהג חב"ד לברך "להדליק נר של יום הזכרון",

בתחילה כתב שמתפלא על מנהג חב"ד, אך אחרי כמה שנים כתב מסקנא שלדעתו מנהג חב"ד הוא המנהג הנכון.

==משפחתו==

אחותו הייתה נשואה לרבי [[משולם דוד הלוי סולובייצ'יק]]. אחותו רחל נשואה לרב [[חנוך ארנטרוי (לונדון)|חנוך ארנטרוי]] (לשעבר ראב"ד ב[[בית הדין הרבני בלונדון]]). אחות נוספת היתה נשואה לרב חיים יעקב אריאלי ובנם הוא הרב [[אשר אריאלי]].

לרב שטרנבוך חמישה ילדים:
*הרב אפרים זלמן, ר"מ בישיבה שבראשותו ומחבר ספרים "אבני שוהם" ו-"יששכר וזבולון".
*הרב אשר.
*הרב חיים עוזר.
*חתנו, הרב שלמה זלמן איראם, הוא "[[משיב (רב)|משיב]]" ב[[ישיבת פוניבז']].
*חתנו, הרב יששכר שרייבר, הוא [[כולל אברכים|ראש כולל]]. חסיד [[תולדות אהרן]].

==מספריו==
*'''מועדים וזמנים''' - תשעה חלקים, בנושא הלכות [[חגי ישראל ומועדיו]]
*'''תשובות והנהגות''' - שבעה כרכים של תשובות הלכתיות
*'''טעם ודעת''' - שלושה כרכים על פרשיות התורה
*'''ביאורים והנהגות על התורה''' חמישה כרכים על פרשיות התורה
*'''חכמה ודעת''' - שני כרכים בסדרה נוספת על התורה
*'''פשט ועיון''' - [[סדרת ספרים]] על מסכתות הש"ס
*'''הגדה של פסח, מועדים וזמנים''' - יו"ל תשכ"ב עם חידושי הלכות וביאורים
*'''הגדה של פסח, טעם ודעת''' - יו"ל תשס"א עם פסקי הלכות וביאורים
*'''הגדה של פסח, ויגד משה''' - יו"ל תשפ"א בעריכת הרב שלום מאיר ולך עם פניני הלכות חידושים ביאורים הנהגות וסיפורים
*'''דיני ומנהגי פורים משולש וערב פסח שחל בשבת'''
*'''משנת המועדים''' - על [[חנוכה]]
*'''דת והלכה''' - "ענייני הלכה מבעיות זמננו", ירושלים תש"ל
*'''זבחי קודש''' - על [[מסכת זבחים]]
*'''אורחות הבית'''- הלכות טהרה ודיני הבית היהודי
*'''תורת המשפחה''' - דיני טהרה וחינוך הבנים
*'''ההלכה במשפחה'''
*'''בעיות הזמן''' (2 כרכים)
*'''מצות [[שמיטה|שביעית]] כהלכה'''
*'''סת"ם כהלכתן''' - דיני כתיבת ספרי תורה ומזוזות ועשיית תפילין
*'''הדרך ל[[תשובה (יהדות)|תשובה]]''' - פירוש והערות על [[הלכות תשובה (רמב"ם)|הלכות תשובה]] של ה[[רמב"ם]]
*'''קיצור דיני [[ריבית]] המצויים'''
*'''[[ברכת החמה]]''' - דינים, הערות ומנהגים, בני-ברק [[תשמ"א]]
*'''ערב פסח שחל בשבת ו[[פורים משולש]]''', בני-ברק
*'''הלכות [[הגר"א]] ומנהגיו, ירושלים תשנ"ח'''
*'''דע מה שתשיב''' - קובץ שיחות בענייני אמונה, השקפה, מוסר, חינוך ועוד, [[ירושלים]] [[תשמ"א]]
*'''דעת ומחשבה''' - על [[הרמב"ם]] הלכות דעות והלכות עבודה זרה
*'''רשימות בשמעתתא''' - הערות על ספר [[שב שמעתתא]]
*'''אש קודש''' - על פי כתביו ומאמריו - עובדות, הליכות והנהגות מרבו הרב משה שניידר ראש ישיבת "תורת אמת" בלונדון' בהוצאת מכון 'טעם ודעת'
*'''הליכות והנהגות''' - קונטרסים שנלקטו מתוך ספריו על מועדי ישראל על ידי הרב מרדכי גולדיש

==קישורים חיצוניים==


==הערות שוליים==