עריכת הדף "תקנת המשקה"

בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]] , בעקבות מאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה'[[משקה]]' יתר על המדה, (ישנם כאלה הטוענים כי הגזירה הינה '[[אתערותא דלעילא]]' ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים) יצא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים, למעט בשתיית ה'[[משקה]]'.

במשך השנים הזכיר [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.

==פרטי התקנה==
א. התקנה היא '''לאלו שקודם לגיל ארבעים''' ובייחוד לתלמידי התמימים. ובכלל על לכלל אנ"ש למעט בשתיית משקה.

ב. ההגבלה היא לאמרית ארבע פעמים "לחיים". (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה רק על שלש פעמים, אבל החל משנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע)

ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית".

ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה.

ה.  אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס – (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה).

ו. היין של הקידוש (של [[שבת]] או של [[יום טוב]]) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים.

ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל [[שמחת תורה]].

ח. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם את השני.

ט. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה).

==היתר השתיה==
א. בנוגע לאלה שהגיעו מ[[רוסיה]] אמר הרבי '''אלה שבאו מרוסיה – זה חלק מהדברים שהביאו משם ולא בנקל לבא בטרוניא. אבל מחדש אין צורך בזה וא"צ לשתות בקבוקים שלמים, מספיק כמה כוסיות'''.

ב. ישנו שמועה כי הרבי היתר את השתיה יתר מן המידה בסוכתו של הרב זלמן דייטש ב[[קראון הייטס]].

==פורים==
בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני תשכ"ג אמר הרבי כי '''כל האמור לעיל, הוא בנוגע לכל ימות השנה, בין בחול בין ביו"ט . . רק בנוגע ליום אחד בשנה – [[פורים]], איני רוצה להתערב, וזאת בגלל שני טעמים: א) משום שבפורים צריך הרי לאחוז ב"עד דלא ידע", וכאשר אוחזים ב"עד דלא ידע" ודאי שלא תהיה ה'דעה' של היצר הרע לשכנעו לקחת משקה. ב) והוא העיקר: היות ועד פורים מסתמא כבר יבוא משיח ואז הרי יהי' "כולו משקה" – ומלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים'''.

למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" – פורים תשכ"ד הדגיש הרבי כי באותו פורים ובאותו התוועדות בטל התקנה. '''מה שהזכרתי ש[בפורים] אין בית דין עם הגבלות וכו', כוונתי גם בנוגע להיום, שהרי ישנה הגבלה דג' כוסות כענין הידוע. ממילא בשביל היום, במסיבה זו, זהו בטל'''.

אבל ב[[התוועדות]] ד[[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]] תיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. '''בין ב[[שבת]] ובין ב[[יום טוב]]ובין בי"ב תמוז ובין י"ט כסלו ובין שמח"ת  ובין פורים, עם כל הענינים שאפשר להורות בהם היתר. החיוב של ד' כוסות של הסדר הוא דבר אחד, והחיוב של יין לקידוש והבדלה הוא עוד ענין, אבל מה שקשור עם התוועדות הוא ג' כוסות לכל היותר וכל השלש יחד לכל היותר עניין של רביעית'''.

כמובן שמאז, הי' שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה הי' ידוע לכולם ולא הי' מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה.

===הרבי אובר השתיה====

הרבי אף הדגיש שוב ושוב במשך השנים כי הגבלת המשקה עומד בתקפה גם בפורים.

א) בשבת פרשת פרה [[תש"ל]] אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של "עד דלא ידע", אבל הדגיש שלא יהי' זה מהבחורים.

ב) בפורים [[תשל"א]] אחר שביקש שמישהו "ימסור נפשו" לקיים "עד דלא ידע", אמר: "ההצעה ד"לא ידע" יקיימו אחד, שתים, שלוש – אבל לא מהבחורים – כאמור ["הגבלת המשקה"] במקומה עומדת"

ג) בכ"ז [[סיון]] [[תשל"ז]] אמר לא' התמימים ביחידות ששאל: א) תיקון על ענין שתיית משקה יותר מהשיעור בפורים ובשמחת תורה, ב) האם "הגבלת המשקה" היא גם בנוגע לפורים: '''בנוגע לשאלתך אודות התקנה של המשקה – הנה ידוע שהתקנה בתקפה, כולל פורים ושמחת תורה. היות וכתבת שאתה עברת על התקנה, הרי התיקון לזה הוא, להשתדל להשפיע על שניים או יותר, שעדיין אינם אוחזים מהתקנה – שיקיימו את התקנה'''.

ד) בפורים [[תשמ"ב]] אמר: '''מן הראוי שה"ציבור" כולו יבחר מישהו שימסור נפשו (בכח) ויקיים את החיוב ד"עד דלא ידע" בפועל, ועי"ז יוציא י"ח את הציבור כולו. כנראה יהיו כאלו שירצו להתיר לעצמם לשתות יותר מד' פעמים – ולכן, חוזרים ומדגישים שאין הכוונה אליהם!'''.

ה) בשבת פרשת תצוה[[תש"נ]] אמר: '''אלא גם בנוגע להתוועדויות במשך המעל"ע דפורים, מתוך שמחה באופן ד"עד דלא ידע", אבל, עם ההגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים'''.
וכן הי' עוד כמה פעמים.

===הרבי מתיר השתיה===

אולם הי' ארבע שנים שהרבי צוה שבפורים צריך להיות "עד דלא ידע" כפשוטו, ולומר "לחיים" ללא הגבלות.

א) פורים [[תשכ"ו]] – צוה לרוקן את כל הבקבוקים שהי' אז ב-[[770]], והכריז כי "כל הפושט יד נותנים לו"!.

ב) פורים [[תשל"ט]] – צוה לשתות כמה פעמים, ואח"כ אמר ו"כל המרבה הרי זה משובח"! 

ג) פורים [[תשמ"א]] – אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות. 

ד) פורים [[תשמ"ט]] – אמר  לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות".

 אבל מלבד שנים אלו, לא ידוע על איזה היתר מפורש – שיוריד את התקנה המפורשת – בנוגע לפורים, ולכן בפשטות שבשאר השנים קיימו התמימים את ה"חייב אינש לבסומי" ביינה של תורה, ולא כפשוטו.



==ראו גם==
*[[משקה]].
*[[משקה המשמח (קובץ)]].

[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]