עריכת הדף "אגרות קודש (הרבי)"

{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות של [[הרבי]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים (נכון לשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור שלושים ושלושה כרכים) ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[הרבי]] לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.

האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], [[שלום בית]] ועוד).

יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.

==עריכת ספרי האגרות==
חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]" - כשתוכן האגרות מתאים לתוכן הפרשיות שבכרך. בשנת [[תשמ"ז]], כאשר לא נמצאו עוד מכתבים שניתן להדפיסם כהוספה ל"לקוטי שיחות", פנו חברי ה'[[וועד להפצת שיחות]]' בשאלה לרבי, האם יוכלו לקבל מ[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירות]] מכתבים נוספים שאפשר להדפיסם (כפי שהורה הרבי גם במקרים דומים לפני כן, בהוצאת חלקי י"ב-י"ג ובשנת [[תשמ"ג]]) הוראת הרבי הייתה שוב ללקט מכתבים מהמזכירות, אך שבאו לבקש את אישור הרבי להדפסת הכרך, הורה הרבי להדפיס את המכתבים בספר בפני עצמם - אגרות קודש. האגרות שנדפסו בכרכי ה"אגרות קודש" שהופיעו (נכון לשנת [[תש"פ]]) כוללים מכתבי שנכתבו עד שנת [[תשל"ח]] (בעוד שהמכתבים שב'לקוטי שיחות' מגיעים אף אל שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13498&CategoryID=2189 אוצרות ה"מכתבים" עדיין נובעים ומתגלים].}}).

רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו מופקד הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[ועד להפצת שיחות]] (אותם קיבלו גם הם מהרב סימפסון על מנת להוסיפם בכרכי הליקוטי שיחות) ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.

המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו, למעט מכרך כ"א בו נוספו מילואים. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, על פי הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח לרב לוין הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט, במקרים נוספים הרב סימפסון היה משמיט קטעים אלו טרם העברתם לעורך הסדרה.

עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת [[תשמ"ז]] על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. רוב הכרכים נערכו על ידי ר' [[שלום בער לוין]] וחלקם על ידי ר' [[שלום יעקב חזן]] במסגרת מערכת אוצר החסידים.
בתחילת כמה מהכרכים נערך מבוא בידי אחד העורכים ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.

==מטרת ההוצאה==
בסוף המבוא לכרך י"ב (שיצא בהוראה מיוחדת מהרבי שליט"א מלך המשיח "מבוא מתאים ע"ד השאר") כתב המו"ל:

מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב"ד]], החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה לאדמו"ר הזקן. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:

{{ציטוטון|תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ"ש]] דמדינותינו תמיד.. ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות}}.

מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.

[[קובץ:אגרות ל"א.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מכרכי האגרות קודש]]

וממשיך אדמו"ר הזקן בהקדמתו ל'תניא': "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'אגרות קודש'".

== תוכן כרכי האגרות ==
{{טורים|תוכן=
* כרך א' - אגרות מהשנים [[תרפ"ח]]-[[תש"ד]]
* כרך ב' - אגרות מהשנים [[תש"ה]]-[[תש"ח]]
* כרך ג' - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]]
* כרך ד' - אגרות משנת [[תשי"א]]
* כרכים ה' - ו' - אגרות משנת [[תשי"ב]]
* כרך ז' - אגרות משנת [[תשי"ג]]
* כרכים ח' - ט' - אגרות משנת [[תשי"ד]]
* כרכים י' - י"א - אגרות משנת [[תשט"ו]]
* כרכים י"ב - י"ג - אגרות משנת [[תשט"ז]]
* כרכים י"ד - ט"ו - אגרות משנת [[תשי"ז]]
* כרכים ט"ז - י"ז - אגרות משנת [[תשי"ח]]
* כרך י"ח - אגרות משנת [[תשי"ט]]
* כרך י"ט - אגרות משנת [[תש"כ]]
* כרך כ' - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי
* כרך כ"א - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א' - כ'
* כרך כ"ב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]]
* כרך כ"ג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]]
* כרך כ"ד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]]
* כרך כ"ה{{הערה|הכרכים הבאים מתייחסים למהדורה שמוציא הרב [[שלום יעקב חזן]]. ישנה מהדורה היוצאת לאור ע"י [[ועד הנחות בלה"ק]] (הרבנים [[ישראל שמעון קלמנסון]] ו[[צבי הירש נוטיק]]), ובה הכרכים מסודרים כך:
* כרך כ"ה - אגרות משנת [[תשכ"ח]].
* כרך כ"ו - אגרות מהשנים [[תשכ"ט]]-[[תש"ל]].
* כרך כ"ז - אגרות מהשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]].
* כרך כ"ח - אגרות משנת [[תשל"ג]].
* כרך כ"ט - אגרות משנת [[תשל"ד]].
* כרך ל' - אגרות משנת [[תשל"ה]].
* כרך ל"א - אגרות משנת [[תשל"ו]].
* כרך ל"ב - אגרות משנת [[תשל"ז]]
*כרך ל"ג - אגרות משנת [[תשל"ח]].}} - אגרות מהשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]]
* כרך כ"ו - אגרות מהשנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]]
* כרך כ"ז - אגרות מהשנים [[תשל"ב]]-[[תשל"ג]]
* כרך כ"ח - אגרות מהשנים [[תשל"ד]]-[[תשל"ה]]
* כרך כ"ט - אגרות מהשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]]
* כרך ל'{{הערה|1=יצא לאור בחודש סיון [[תשע"ח]]. [http://chabad.info/special/אור-חדש-כרך-חדש-בסדרת-האגרות-קודש/ המבוא בפתח הספר, באתר חב"ד אינפו].}} - אגרות משנת [[תשל"ח]]
* כרך ל"א{{הערה|1=יצא לאור בחודש טבת [[תשפ"א]]. סקירה מאת אברהם רינייץ על האגרות שבספר: '''[https://chabad.info/magazine/644960/ כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות]''', שבועון בית משיח גליון 1244 עמוד 23.}} - אגרות מהשנים [[תשל"ט]]
* כרך ל"ב - אגרות מהשנים [[תש"מ]]
}}

==ביטויים מיוחדים של הרבי==
לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", שאל הרבי את מזכירו ר' [[שלום מענדל סימפסון]] "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].

בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם.

==הוצאות שונות==
===אגרות קודש מתורגמות===
מאחר והרבה מהאגרות בסדרה מופיעים כפי שנכתבו במקורם ב[[אידיש]], [[מערכת אוצר החסידים]] הוציאו לאור שלושה כרכים של '''אגרות קודש - בתרגום חפשי ללשון הקודש''' בהם מופיע תרגום המכתבים מאידיש, בראש כל אגרת מופיע מספר האגרת המקורי ומתחתיה מקום האגרת בכרך האורגינלי. 
* כרך א' - תרגום אגרות הקודש מתוך החלקים א-יא בסט האורגינלי.
* כרך ב' - תרגום אגרות הקודש מתוך החלקים יב-כג בסט האורגינלי.
* כרך ג' - תרגום אגרות הקודש מתוך החלקים כד-לא בסט האורגינלי.

===מכתבים מהרבי===
סדרה המונה כעת שני כרכים ובה תרגום ללשון הקודש של מכתבים ששלח הרבי שליט"א מלך המשיח בשפה האנגלית.
יוצא לאור על ידי מערכת קה"ת - אוצר ספרי ליובאוויטש.

===אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח===
{{ערך מורחב|ערך=[[אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח]]}}
מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח".

האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' לוי יצחק ניסלביץ' והת' גיא בצלאל קנטור, בסיוע הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.

===מורה לדור נבוך===
{{ערך מורחב|ערך=[[מורה לדור נבוך]]}}
סדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאגנלית מתוך ארכיונו של הרב [[ניסן מינדל]], שהתפרסמו במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות בהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע. עד כה יצאו לאור ג' כרכים הכוללים את רוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ"ח עד שנת תשס"ה.

===אגרות קודש באנגלית===
[[קובץ:אגרות קודש אנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אגרות קודש' באנגלית]]
סדרת אגרות קודש ב[[אנגלית]] עד עתה יצאו לאור ששה כרכים על ידי אוצר ספרי ליובאוויטש.

סדרת ה"אגרות קודש" תורגמה ל[[אנגלית]] ועד עתה תורגמו שמונה כרכים. הספרים יצאו לאור על ידי ועד [[Sichos In English]] (שיחות באנגלית) ומתורגמים ידי הרב אליהו תגר.

בהקדמה לכרכים מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים, תקופה מיוחדת במינה בעבודת [[הפצת המעיינות]] על ידי הרבי לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והתחלת נשיאותו של הרבי.

===שו"ת מנחם משיב נפשי===
{{ערך מורחב|ערך=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]}}
בשנת [[תשע"ב]] יצא לאור '[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]' בעריכתו של הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.

==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}
יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות]]ם לרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.

להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיוצא בזה, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיוצא בזה|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}

למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראה בנספח לחוברת [[יחי המלך המשיח (קובץ)|יחי המלך המשיח]]{{הערה|מכון תורתו של המשיח, בני ברק [[אלול]] תשס"ו.}}.

הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.

מאות ואלפי סיפורי ניסים גלויים מתרחשים על ידי הכתיבה דרך האגרות קודש והם מקובצים במספר ספרים. כמו כן בגליון השבועי [[שיחת הגאולה|"שיחת הגאולה"]] מתפרסם מידי שבוע סיפור נס שארע ע"י מענותיו של הרבי דרך האגרות קודש.  

==ראו גם==
*[[מכתב כללי]]
*[[מכתב כללי - פרטי]]
*[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]
*[[מכון אנכ"י]]

==קישורים חיצוניים==
;כרכי ה'אגרות קודש'
*[http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 כרכים א' - כ"ב], אתר אוצרו של משיח המכיל את צילום הדף + חיפוש.
*[https://drive.google.com/drive/folders/0B_WSU737WJ1fflp0aDFzTkVtT1l4WkktcXFJb01CNnBBVko4dHZZX25PZzFfdkotdXQzNU0?usp=sharing כרכים א-ל (מתוכם כרכים כה-ל במהדורת רשד"ב לוין)], אתר [[רבי דרייב]]{{PDF}}
*[https://drive.google.com/drive/folders/1cGiLu-Yh4rQM87ccvKeYeTOCerS0GU6O?usp=sharing כרכים כה-ל במהדורת רש"י חזן], אתר רבי דרייב (חסר חלק כ"ט){{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm 28 כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט] - אתר [[ספריית חב"ד]].
*[http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross כרכים א' כ"ח פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=356&hilite= מפתחות לכרכים א' - כ'], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "HebrewBooks".{{PDF}}
* [http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross/agrossmtorgam שני כרכים של אגרות קודש מתורגמות], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
[[קובץ:אבנים יקרות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר אבנים יקרות לרבי]]
;כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'
*'''[http://igrot.org.il/ מרכז אגרות קודש - כותבים ומקבלים ברכה]'''
*'''[http://www.igrot.com אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]'''

;שונות
*הלל מונדשיין, '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf סיפורים אמרות משלים ופתגמים]', מלוקטים מכרכי האגרות קודש. [[תשורה]] מחגיגת ה[[בר מצווה]] של הת' מנחם מנדל מונדשיין, י"ז כסלו [[תשס"ח]] {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 אגרות קודש הרבי - מאחורי הקלעים] המענות וההדרכות מהרבי, במהלך הדפסת האגרות קודש, שבועון בית משיח גיליון 894 {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 'בית משיח' חושף את ההוראות להדפסת האגרות קודש]{{בית משיח}}
*'''[https://toratchabad.com/אגרות-קודש-סקירה-כללית אגרות קודש - סקירה כללית]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*הרב שלום דובער לוין, '''[https://toratchabad.com/סדרת-אגרות-קודש סדרת ה'אגרות קודש']''', באתר תורת חב"ד לבני הישיבות.
*בשורה משמחת - '''[https://chabad.info/tzarchanut/647073/ הכרך החדש בסדרת האגרות קודש הגיע לקראון הייטס]''', באתר [[חב"ד אינפו]].
*'''[https://chabad.info/magazine/679466/ שלושים שנה שזכיתי לעמוד בראש תנועת חב"ד]''' כרך ל"ב [[שבועון בית משיח]] {{אינפו|}}

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]
[[קטגוריה:אגרות קודש]]