עריכת הדף "ופרצת"

{{מבצעי הרבי}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=סיסמת הרבי "ופרצת"|אחר=|ראו=[[ופרצת (פירושונים)]]}}
'''ופרצת''', קיצור למילות הפסוק{{הערה|ויצא כח, יד.}} "'''וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה'''" - המופיע בברכת ה' ל[[יעקב אבינו]], הינה סיסמא שטבע הרבי בשנת [[תשח"י]] כקריאה לפרוץ את הגדרים והרגילות ב[[עבודת ה']] ובפרט בעבודת [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה]].

==רקע==
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג הגאולה י"ב תמוז]] [[תשח"י]] דיבר [[הרבי]] בקשר ל{{קס|חנוכת| הבית}} [[בית כנסת]] חדש ב[[כפר חב"ד]], והסביר איך בניין בית הכנסת מבטא את העניין של "ופרצת". לאחר מכן החל לבאר שעניין "ופרצת" שייך בעבודת ה' של כל אחד: {{ציטוטון|ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של ה[[גוף]] ו[[נפש הבהמית]], ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם}}. בהמשך בירך שבית הכנסת החדש, וגם בניינים נוספים שנבנים על ידי החסידים במקומות אחרים בעולם, יהיו באופן של "ופרצת". לאחר שיחה זו הורה לכמה מהנוכחים לומר '[[לחיים]]' על כוס גדולה, באופן של "ופרצת".

בהמשך ההתוועדות דיבר על עניין "ופרצת" בקשר לתלמידי הישיבה, ואמר:
{{ציטוט|תוכן=
:"[[קול קורא]]" לכל התלמידים של [[תומכי תמימים]]:
:כיון שההנהלה עומדת במצב של ישוב הדעת מה עליהם לעשות -
:אזי תתחילו כולכם לצעוק "ופרצת", ועי"ז תפעלו גם פריצת ההגבלות של ההנהלה.|מקור=תורת מנחם, כרך כג, עמ' 151}}

התלמידים צעקו "ופרצת", ואחר כך אמר הרבי שינגנו תיכף [[ניגון]].

בהתוועדות שבת [[פרשת עקב]], [[שבת מברכים]] [[אלול]] [[תשח"י]], ביאר הרבי את המושג בראייתה של [[תורת החסידות]] במאמר [[ד"ה]] 'ופרצת', בו הסביר הרבי את המושג, דרכי הפעולה והקשר בינו לבין [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/22/index.htm המאמר]}}.

לאורך כל השנה הבאה המשיך ועורר על עניין זה, תוך שהוא מקשרו לנושאים שונים{{הערה|1=ראה למשל שיחות [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/21/257.htm י"ט כסלו תשי"ט]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/14/239.htm ליל כ"ט אלול תשי"ט]. וראה גם בשיחות המצויינות להלן בפיסקה [[#עניינה]].}}. הרבי כתב ש"ופרצת" היא "הסיסמא דשנה זו"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/18/6768 אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תשסח].}}, כינה את שנת [[תשי"ט]] "'''שנת ופרצת'''"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/18/6794a אגרות קודש שם, אגרת ו'תשצד*].}}, והזכיר את העניין רבות באגרות קדשו{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/18/6541 אגרות קודש שם, אגרת ו'תקמא] ובאגרות המצויינות שם.}}.

==עניינה==
הרבי הסביר את מהותה של העבודה באופן של "ופרצת", שהיא - לא להתחשב בכל המדידות וההגבלות שצצות במהלך העבודה. לדוגמה: כאשר מקימים מוסד חינוכי, יש להרחיבו ולהגדיל את מספר התלמידים גם כאשר נראה שהמצב הכספי אינו מאפשר זאת; ואדרבה, על ידי ובזכות הגדלת הפעילות תבוא גם ההגדלה באמצעים. וכן בעבודת ה' האישית של כל אחד: עליו לקבל על עצמו החלטות להוסיף ב[[לימוד תורה]] גם כשנראה לו שאין לו די זמן לכך, או ב[[הידור מצווה|הידורים בקיום המצוות]] וכן הלאה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/21/242 שיחת כ' מנחם אב תשח"י].}}.

הרבי הוסיף שהעניין של "ופרצת" נוגע בכל שלושת הקוים בעבודת ה': לימוד התורה, [[עבודת התפילה]] ו[[גמילות חסדים]] - [[נתינת צדקה]] יותר מההגבלות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/14/192.htm שיחת שבת בראשית תשי"ט]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/10/124.htm שבת בראשית תש"כ].}}. כמו כן ענין "ופרצת" מורה שהעבודה צריכה להיות ב[[שמחה]], כי שמחה פורצת את כל הגדרים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/6/51 שיחת שבת פרשת האזינו תשי"ט].}}.

הרבי הדגיש שבפסוק "ופרצת" ישנו חידוש, שלמרות שנמנים בו ארבע הרוחות "ימה וקדמה וצפונה ונגבה" - שמבטאים את ענין ההגבלה - אף על פי כן פועלים גם על ההגבלות עצמם שיהיו במצב שלמעלה מהגבלה{{הערה|1=ראה שיחות [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/15/142 י"ב תמוז תשח"י]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/6/49.htm שבת בראשית תשי"ט].}}.

כמו כן הסביר שהעניין של "ופרצת" מראה שהתורה עצמה נותנת מקום להגבלות שאותם פורצים, דהיינו, שהגבלות אלו הם מתאימות על פי תורה. ואף על פי כן מודגש שצריכים לפרוץ גם את ההגבלות שעל פי התורה (למשל: ללמוד תורה יותר מהשיעור שמצווה על פי התורה, ולתת צדקה יותר מ[[חומש (מעשר)|חומש]]){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/25/3/50.htm שיחת י' שבט תשי"ט].}}.

על ידי העבודה באופן של "ופרצת" [[הבאת המשיח|מביאים את המשיח]], שענינו הוא פריצת כל ההגבלות, כדברי הפסוק אודותיו{{הערה|מיכה ב, יג.}}: "עלה הפורץ לפניהם"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/21/285 שיחת י"ט כסלו תשי"ט].}}.

==ניגון ופרצת==
{{ערך מורחב|ניגון ופרצת}}
בהמשך לדברי הרבי אודות ופרצת, הורה בהתוועדות כ' מנחם אב{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/21/249.htm שיחת כ' מנחם אב תשח"י].}}: {{ציטוטון|עד שילחינו ניגון על "ופרצת" - יכריזו "ופרצת", ללא ניגון}}.

לאחר מכן ניסו חסידים להתאים את מילות הפסוק "ופרצת" לכמה ניגונים. בהתחלה התאימו זאת ל[[ניגון דיינו]] וכך שרו זאת כמה פעמים. אמנם הניגון לא נקלט היטב בקהל.

באותה תקופה עלה בדעתו של המוזיקאי החב"די הרב [[יוסף מרטון]] להתאים את המילים לניגון מדוברובנה שבספר הניגונים. לאחר ששלח את ההצעה לרבי התקשר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] לחזן הרב [[משה טלישבסקי]] וביקש ממנו לנגן את הניגון בטלפון. לאחר מכן התברר שהרבי היה על הקו והאזין לניגון, ולאחר מכן הביע את הסכמתו לניגון זה{{הערה|ראה בכתבה "'ופרצת - ניגון וסיסמה" בקישורים חיצוניים.}}.

מאז התקבל הניגון כניגון "ופרצת", והושר פעמים רבות אצל הרבי כשפעמים רבות זכה לעידודים נמרצים. הניגון התפרסם גם בציבור הרחב והוא אחד הניגונים החב"דיים הנפוצים ביותר.

==קישורים חיצוניים==
*לב לייבמן, '''[http://nichoach.blogspot.com/2017/03/blog-post_22.html?m=1 ופרצת: סיסמה שהפכה לניגון]''', באתר קיר הניגונים
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25802&st=&pgnum=30&hilite= מחיי המוסדות: ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה], בתוך [[בטאון חב"ד]], י' שבט תשי"ט

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:פתגמים]]