עריכת הדף "ישראל נחמן מריישין"

הרב '''ישראל נחמן הכהן מריישין''' (ב[[יידיש]]: '''מאריאשין'''), היה מנאמני בית הרב.

== ביוגרפיה ==
הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד ב[[דוברובנה]]. הוא היה מהילדים ה[[קנטוניסטים]] אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל [[הרבי הצמח צדק]] שלחהו אל ר' [[הלל מפאריטש]] והיה מהיושבים אצלו במשך לערך שמונה עשרה שנה. הוא גם שימש ככהן אצלו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 58.}}.

עסק במלמדות. הרב מאריאשין כיהן כר"מ בישיבת חב"ד בויטבסק עד שנת תרנ"ג. מתלמידיו בישיבה זו בתקופה האחרונה הוא ר' אריה ליב הלוי הורביץ.

[[אדמו"ר מהר"ש]] היה מקרב והוא היה יוצא ונכנס בבית הרב.

למדן לפי ערך בנגלה וגם בתורת החסידות, טוב הלב אף שהיה קפדן בסוף ימיו. הוא גם היה בעל התפעלות.

לאחר קבלת הנשיאות של [[הרבי הרש"ב]] בשנת תרנ"ד עבר ר' נחמן לליובאוויטש, ושימש שם כמשרת אצל הרבי הרש"ב. היה מהגבאים המכניסים ליחידות אצל הרבי הרש"ב{{הערה|עובדה זו הוזכרה גם בליובאוויטש וחייליה.}}. הרבי הרש"ב לא רצה להשתמש בו בענייני שירות אף שהיה אומר לו {{מונחון|"דו"|אתה. כלומר שהיה פונה אליו בישירות, ולא בלשון כבוד}}. ומרגלא בפיו: {{ציטוטון|נחמן איז א וויילער יונגערמאן|מרכאות=כן}}. משכורתו הייתה חמש רובל לשבוע, וכל מה שהיו האורחים נותנים לו היה הוא נותן לקופה מיוחדת שהיתה אצל הרבי הרש"ב.

אחד ממנהגיו היה להיות בחג הפסח אצל הרביים, ובשל כך היה נקרא: {{ציטוטון|א פסח'דיגער|מרכאות=כן}}{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 87. וראה גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 214.}}.

נפטר בשנת תרע"ד.

== מקורות ==
* [[תורת שלום]], עמ' 16, הערה 1.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]