עריכת הדף "הכותל המערבי"

'''הכותל המערבי''', הוא קיר החומה החיצוני של הר הבית. ממקום זה ואילך מתחילה קדושת [[בית המקדש]] לפי דרגות שונות. 

== איסור תחיבת היד בין אבני הכותל ==

לטמא אסור להכנס להר הבית, ולכן יש להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שיש הטמאים, כגון נדות ויולדות<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7981 רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.]</REF> שאסורים להכנס למקדש באיסור לא תעשה,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7986 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ח']והאיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=43&perek=3&halocha=18&hilite השגות הראב"ד פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח.]</REF> מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", מכיון שנפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות.<REF>רמב"ם שם.</REF>

על טמא מת אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF> [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]</REF> כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית אשר האיסור שם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF>

[כמובן שאין לסמוך באיסורים חמורים כל כך על הנאמר כאן, ויש לשאול רב מוסמך.]

== מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך [[חברון]] ==

בשיחה עם רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=ffc536ff-3243-4f6d-a4c4-e986fa7116d0&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=691 התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 684.]</REF> הקשה [[הרבי]] סתירה: [[האדמו"ר האמצעי]] כותב<REF>אגרות־קודש אדמו"ר האמצעי ע׳ שז.</REF> כי התפילות עולות דרך חברון, והפלא שבדבר, מכיון שיש בשולחן ערוך<REF>אורח חיים ריש סימן צ"ד.</REF> פסק דין מפורש בנוגע ל[[תפילה]], שאם היה עומד בחוץ לארץ יחזיר פניו כנגד [[ארץ ישראל]], ואם היה עומד  בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד [[ירושלים]], שנאמר והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת,  היה עומד בירושלים יחזיר פניו כנגד [[המקדש]] שנאמר והתפללו אל הבית הזה. 

רבי שמעון רצה לתרץ כי יתכן שיש חילוק בין זמן הבית לזמן הזה, אבל הרבי דחה את דבריו שהרי פסק הדין נוגע גם בזמן הזה וכן נוהגים הן החו"ל להחזיר פניהם נגד א"י והן בא"י להחזיר הפנים כנגד ירושלים. ולכן רצה הרבי לתרץ בדוחק שהתפילות מגיעות תחילה לחברון ומשם לירושלים שהיא קדושה גדולה יותר.

בהמשך השיחה, אמר רבי שמעון בשם זקנו רבי [[דוד מלעלוב]] כי האבות נמצאים בליל [[שבת קודש]] בכותל המערבי.

על דבריו של רבי שמעון כי כלב הלך להשתטח בחברון הגיב הרבי בפשטות שיתכן שזה היה בדרכם של המרגלים ולכן הלך לשם, מלבד שסגולה זו של קברי אבות ישנה דווקא בחברון.
{{הערות שוליים}}