לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
לוחות הברית
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־20:23, 4 באוקטובר 2021 מאת
שמואל חיים
(
שיחה
|
תרומות
)
(הרחבה)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{לעריכה}} [[קובץ:לוחות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית [[הגהה|שהוגהו]] על ידי [[הרבי]] לשער הירחון [[שיחות לנוער]]]] '''לוחות הברית''', הם לוחות אבן בגודל [[אמה]] על אמה ברוחב (עובי) חצי אמה, עליהם חקוקים [[עשרת הדיברות]]. == קבלת הלוחות מה' == {{ציטוט צף|חלוק לוחות הראשונות ולוחות האחרונות:{{ש}} בלוחות עצמן - הראשונות מעשה [[אלקים]], השניות {{מונחון|פסל לך|מעשה אדם}}. {{מונחון|המכתב|הדברות}} - חרות על הלוחות שכדרשת [[רז"ל]] [[מסכת עירובין|עירובין]] (נד. א) הוא רק בלוחות הראשונות. במעלת [[בני ישראל]] - בלוחות הראשונות [[צדיק|צדיקים]], כשעמדו על [[הר סיני]] פסקה זוהמתן, בשניות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. במעלת [[משה רבינו|משה]] - ב[[מתן תורה]] ניתן למשה אלף [[אור]]ות במתנה, וב{{קישור אם קיים|חטא העגל}} ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק ב[[שבת]] נותנים לו כדאיתא ב{{קישור אם קיים|פרי עץ חיים}}). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן [[הלכה|הלכות]] {{קישור אם קיים|מדרש}} [[אגדה|אגדות]] כו', כפלים לתושיה כדאיתא ב[[מסכת נדרים|נדרים]] (כב. ב), וקירון [[עור]] פני משה.|[[תבנית:היום יום/י"ז בתמוז|היום יום, י"ז בתמוז]]}} כשעלה [[משה]] למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו [[ה']] גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו ב[[ערב שבת]] בין השמשות{{הערה|אבות פ"ה מ"ו.}}. ב[[י"ז בתמוז]] [[ב'תמ"ח]] ירד משה מן ההר, וכאשר ראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-[[חודש אלול]] חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו. (שברי) הלוחות הראשונות והלוחות השניות מונחות ב[[ארון הברית]]. == צורת הלוחות == גדולי ישראל רבים {{הערה|[[רבינו בחיי]] על [[פרשת כי תשא]], רבי אברהם ברדקי, רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, רבי [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] רבי שריה דבליצקי, רבי [[ניסים קרליץ]], רבי חיים פנחס שיינברג, רבי יששכר-דוב גולדשטיי, רבי [[שלמה זלמן אויערבך]] ורבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]]([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]).}} שבראשם [[הרבי]] ציינו ציין שהלוחות היות מרובעות, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות שהלחות היו בצורת חצי עיגול. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] שארכן ורחבן היה שש טפחים, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא ישאר חלל מיותר בארון. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}. המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ' קי"ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעת ב[[יהדות]]. היו שניסו לעורר על הקביעה שהלוחות היו מרובעות{{הערה|רבי ישראל יעקב פישר, אהן ישראל, סימן נ"ז.}}, על פי הנכתב ב[[תלמוד הירושלמי]]{{הערה|[[מסכת שביעית]], פ"ו, ו[[מסכת נדרים]], פ"ה.}} שאין "מרובע" במעשה בראשית וב[[פרקי אבות]]{{הערה|פ"ה.}} נכתב שהלחות נבראו ב[[בריאת העולם]]. אולם טענה זו הופרכה, וזאת מכיוון שמסקנת הירושלמי היא שהכלל ש"אין מרובע במעשה בראשית" הוא רק ב[[בעלי חיים]]. ===התייחסות מהרבי במשך השנים=== [[קובץ:הלוחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני 600 שנים]] [[קובץ:מסיבות שבת סמל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל פעילות '[[מסיבות שבת]]' בה משולבות לוחות עגולות]] בשנים הראשונות לנשיאות הרבי היו קיימים מספר סמלים חב"דיים בהם שולבו לוחות עגולות, ביניהם הסמל של פעילות '[[מסיבות שבת]]', פעילות אותה ייסד הרבי עצמו. עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות{{הערה|ראה מכתב הרבי למרת בתיה חיה בנוגע לציור הלוחות ב"בול" של הרשת מ[[כ"ה סיוון]] [[תשכ"ב]], ולהרב [[קלמן כהנא]] מ[[י"ב שבט]] [[תשכ"ז]].}} , כאשר היה אחראי על הוצאת ה"[[שיחות לנוער]]" שיצאו לאור בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]]. באותן שנים יצאו לאור ה"שיחות לנוער" כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון{{הערה|ראה מכתב הרבי לרב [[שלום דובער ריבקין]] מ[[כ"ט שבט]] [[תשכ"א]]:"ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון ה[[ש"ס]] משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז"ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה"שמועסין" (=[[שיחות לנוער]] ב[[אידיש]])".}}. בשנת [[תשמ"א]]{{הערה|ב[[שבת]] פרשת תשא.}} דיבר [[הרבי]] באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (על ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות. ואכן, מאותה שיחה, החל הרבי לעורר על הנושא ביתר שאת. {{ציטוטון|לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב"סמל" שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא}}. הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ: {{ציטוטון|מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד"כל מעשיך לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא}}. מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי{{הערה|זאת אפשר לראות בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות.}}. הרבי הורה לחסידים לא לוותר בשום אופן על ציור לוחות מרובעות כיון שזהו היפך הש"ס (בשונה מציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו){{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו].}}, ואף הורה לעורכים של גליון '[[משיח טיימס]]' לנצל כל הזדמנות לצייר לוחות מרובעות בדווקא. לכן משנות הלמדים החלו בסמלים של מסיבות שבת לעשות לוחות מרובעות עד אז לא יודעים מה הסיבה שזה היה עגול ==שינוי הלוחות בכל מקום== לאחר חג השבועות [[תשמ"א]] נערכה הכנסת [[ספר תורה הכללי]] של [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]], כיון שהכתר לספר תורה נרכש עוד קודם שיחת הרבי בפומבי על צורת הלוחות, נחרטו עליו לוחות עגולים, ובשעה שהרבי עלה לתורה בספר בפעם הראשונה{{הערה|ההכנסה נערכה בקנדה ביום ראשון, וליום שני הביאו אותו ל-770 לקריאת התורה והרבי עלה בו.}} נעץ הרבי מבט ממוסך בכתר, ולאחר התפילה בירר הרבי מי התורם{{הערה|הרב [[אליעזר ליין]].}} ואמר שלפי מה שהבתונן ניתן לתקן בקלות מבלי שהכתר יהרס, וכיון שמדובר בתורם שיקבל את הדברים, הרי שיאמרו לו לתקן{{הערה|על פי מכתבו של הרב [[יהושע מונדשיין]].}}. לקראת [[חג השבועות]] [[תשמ"ג]] נמסרה לרבי תמונת השער של ה'משיח טיימס' ובה ציור אדם המוציא [[ספר תורה]] מתוך ארון-קודש וילדים מנשקים את הספר. על ציור זה העיר הרבי: "כדאי לנצל ציור המענטעלע [= המעיל של הספר תורה] לציור לוחות מרובעות". מכאן ואילך השתדלו מעצבי ה'משיח טיימס' לשלב בכל הזדמנות אפשרית ציור של לוחות מרובעות. בגיליון [[קיץ]] [[תשמ"ה]], הופיע בעמוד השער ציור שבו נראו ילדים נוסעים ל'[[מחנה קיץ]]'. בציור זה לא היה מקום לשלב ציור של הלוחות. אך הרבי ראה גם כאן הזדמנות לשלב ציור מעין זה, וכלשונו "כדאי להוסיף ב' הלוחות מרובעות". והרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "באמצע?" כלומר, אולי להוסיף את זה באמצע הציור. וכך אכן עשו. בשנת [[תנש"א]] הצליח הרב [[יוסף יצחק גולדמן]], [[שליח]] הרבי ביוהנסבורג שבדרום-אפריקה, לפעול להחלפת הלוחות העגולות שהיו במרכז בית-הכנסת בו התמנה לרב. למעשה הוא מונה כרב [[בית הכנסת]] כבר בשנת [[תשמ"ו]], ובמשך השנים ניסה לתקן את הדבר אך לא הצליח, ורק חמש שנים לאחר מכן עלה הדבר בידו. על כך הגיעה תגובת הרבי: 1) הרי כך כתוב בתורה שבעל-פה! 2) [[אזכיר על הציון]]. בשנת [[תשמ"ג]] ביקשו [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] לפעול ש'בנק ישראל' ינפיק לקראת [[חנוכה]] מטבעות שמצידם האחד יופיעו ערכים יהודיים שונים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע להטביע את צורת לוחות-הברית. ההצעה הובאה לפני הרבי שהגיב על כך: הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך ה[[ש"ס]])... בשנת [[תשל"ו]] נפתחה ב[[ברוקלין]] ישיבת "[[חנוך לנוער (ברוקלין)|חנוך לנוער]]". [[ישיבה]] זו הייתה מיועדת לבחורים צעירים ממשפחות שאינן שומרות מצוות. מנהל הישיבה הרב [[יעקב בריסקי]] כתב לרבי דו"ח ראשון על נייר המכתבים החדש של הישיבה. ב'לוגו' נראה בחור שיושב ולומד בכיתה כשספר מונח לפניו ומולו נראה קיר עם שני חלונות שהחלק העליון שלהם הנו חצי עיגול. בתגובה, מסר הרבי למזכיר הרב [[בנימין קליין]], שצורת הלוחות צריכה להיות מרובעת ולא עגולה מלמעלה. "טלפנתי אל הרב בריסקי ומסרתי לו את דברי הרבי", סיפר הרב קליין. "בתום דבריי אמר לי הרב בריסקי, 'סליחה, אבל זה בכלל לא צורה של לוחות אלא חלונות שמסתיימים בחצי עיגול'. כשנכנסתי לאחר מכן אל הרבי ומסרתי לו הדברים, ענה לי הרבי: 'אבל גם חלונות אפשר לעשות מרובעים'. כוונת הרבי הייתה כנראה שיכול להיות שמישהו יחשוב שזה לוחות, ושכך הלוחות נראים, וזה יטעה אותו'. מובן שבעקבות זאת, שינו את החלונות שיראו מרובעות. מסופר כי לאחר שיחתו של הרבי כנגד הלוחות העגולות, טיפס הרב [[מיכאל טייטלבוים]], מנהל מוסדות '[[אהלי תורה]]' ב[[קראון הייטס]], על סולם גבוה, ותלש את אותה תבנית עגולה לעיני כל התלמידים, כדי לחנכם לכך. הספר הפופולארי ביותר ללימוד [[אותיות]] א"ב לילדי תשב"ר, הוא ספר 'המסורת' שעל [[אותיות]]יו חונכו דורות רבים. את הספר חיבר וערך ר' חיים משה חשין, שתורתו הגיעה לאלפים ולרבבות. במהדורה הראשונה הופיע ציור לוחות הברית כפי שהם מעוגלים ולא מרובעים. שכנו של בעל "המסורת", הרב קלמן ויינפלד, סיפר לו על שיחת הרבי וכן את הצד ההלכתי שבדבר. הוא הבטיח מיד לשנות זאת. לאחר הדפסת המהדורה החדשה עם התיקון, הגיעו אליו פניות מצד חוגים שונים שדרשו להחזיר את הלוחות לצורתם הקודמת. כששמע על כך הרב ויינפלד, פנה אליו כדי לעודדו ולחזקו, אך הוא השיב לו: 'אין לך מה לחשוש, אעשה בדיוק את מה ש[[הרבי מליובאוויטש]] אומר, ומי שלא רוצה - שלא יקנה את הספר". יש לציין שעם השנים, הדברים חודרים יותר ויותר לכל רובדי הציבור, ורבים משנים את צורת הלוחות. כך למשל בכולל 'חזון איש' בבני ברק, לאחר השריפה שהוצתה שם בארון הקודש, נבנה ארון קודש מפואר משיש כשצורת הלוחות מאבן נקבעה למרובע. ב'שטיבלעך' שבמאה שערים חידשו בשנים האחרונות את ארון הקודש, ואף הם החליפו למרובעות. כך גם בבית כנסת מפואר בשכונת רוממה בירושלים, שינו ללוחות מרובעות. וכך גם בבית הכנסת איצקוביץ החדש ב[[בני ברק]]. גם ארגון '[[יד לאחים]]' שינה את הסמל עם הלוחות העגולות בו השתמש עשרות שנים. הוצאת 'ארטסקרול' הידועה הוציאה לאור [[חומש]] מפואר, ובו כל הפרושים באותיות חדשות ומאירות עיניים. בכריכת החומש ציירו המוציאים לאור את לוחות הברית מרובעות, כהוראת הרבי. בשנת [[תשע"ה]], בעקבות פניות חוזרות ונשנות אל הרבנות הראשית לישראל, שונה לבסוף סמל המוסד והוחלפו בו לוחות הברית העגולות שהופיעו בו, בלוחות מרובעות{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/ הרבנות הראשית "ריבעה" את לוחות הברית] {{אינפו}}.}}, כמו כן ב[[כ"ד סיון]] [[ה'תשע"ט]] במסגרת יום הרבנות הצבאית לציון 70 שנה להיווסדה, הוצג והונף דגל הרבנות החדש שבו מופיעות הלוחות כנדרש. קדמו לזה שתדלנויות רבות וכחלק מהן, גם שינוי הסמל ברבנות הראשית לישראל - סיעה. == מרובע או מלבן == באחד מבתי-הכנסת המכובדים ב[[ירושלים]] היו לוחות-הברית בצורה של חצאי-עיגול. כשהדבר הגיע לרבי, הביע דעתו כי יש לשנות זאת ואף קיבל על-עצמו לשלם את ההוצאה אם יחליפו את צורת הלוחות. בהזדמנות אחת צוירו הלוחות אמנם בקווים מרובעים, אבל כל לוח צוייר כמלבן ולא כריבוע. גם על כך הגיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ות"ח ת"ח. בלוחות המצוירים כאן נראה שגבהם יותר על ארור"ח [- אורכם ורחבם]}}. כלומר, הרבי רצה שיהיו כפי דברי הגמרא ממש מרובעות ולא מלבניות. אמנם יש להעיר, שעל פרוכת ארון הקודש ב-770 הלוחות מצויירות כמלבנים, וכן צייר הרבי בכתב יד קודשו עבור המעיל של ספר התורה של ילדי ישראל, כשהוא מציין במפורש שעל הגובה להיות ו' טפחים והרוחב ג' טפחים. וראה הביאור בזה במאמרו של הרב פרץ אוריאל בלוי - קישור בסוף הערך. כך שלמעשה, לכאורה, יש לנהוג כ"משנה בתרא" זו, ולצייר הלוחות '''כמלבנים''' דוקא. ==על חטא העיגול== {{ערך מורחב|על חטא העיגול}} הפרסום ה[[חב"ד]]י הרשמי הראשון שעורר על דבר תיקון "חטא העיגול", יצא לאור על ידי [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]] סניף [[נחלת הר חב"ד]] בהנהלת הרב [[ליפא קורצווייל]], שהוציא חוברת מעניינת בשם "[[על חטא העיגול]]". חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ. ==ה'שליח לענייני לוחות מרובעות'== "השליח לענייני לוחות מרובעות", הינו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]]. מיד לאחר ההוראה של הרבי בנושא הלוחות המרובעות, ראה הרב וילהלם שליחות קודש לדאוג להחליף את הלוחות הרקומות בפרוכותיהם של כמה שיותר בתי כנסת. הרב וילהלם היה פונה לגבאי בתי הכנסת ומשכנע אותם בדרכי נועם ובדרכי שלום, כדרכו בקודש, על נחיצות העניין. לאחר שאלו הביעו את הסכמתם, היה מתארגן כאל מבצע צבאי של ממש לבצע את העניין. בלילה, כאשר בתי הכנסת התרוקנו מאנשים, היה מגיע להוריד את הפרוכת, והיה מריץ את הפרוכת לאמן רוקם פרוכות כדי שהלה יבצע מיידית את התיקונים, ולדאוג שכבר בבוקר שלמחרת, הפרוכת המתוקנת תתנוסס לתפארה מעל גבי ארון הקודש. הרב וילהלם סיכם עם רוקם פרוכות כי עליו לבצע את העבודה באופן מיידי, כאשר כל ההוצאות היו על כתפיו. הרב וילהלם זכה להחליף את לוחות הברית למרובעות בעשרות בתי כנסת בעיר, ביניהם גם בבית הכנסת המפורסם בשכונת הר צבי ב[[ירושלים]]. =="רב בבאר שבע"== בשיחה מעניינת שערך הרבי בנושא זה, הרבי התייחס לכך "שישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול". ב[[שבועון בית משיח]] (שי גפן) חושף מתחקיר שערך, שכוונת הרבי הייתה להגאון הרב [[אליהו כץ]], רבה של באר שבע (שנפטר בח' [[חשוון]] [[תשס"ה]]), ואלו דברי תשובתו המעניינים: בספרו "באר אליהו", כותב הרב כץ מכתב בנושא הלוחות העגולות. המכתב ממוען להרב אברהם קרקואר, רב בית כנסת 'מצדה' וכך כותב לו הרב כץ: "חובתי להעיר שדבר זה נטע זר בכרם ישראל, והנוצרים והאומנים הגדולים שלהם, הם שציירו את הלוחות העגולות, ולא כדאי להאריך בדבריהם. על כך הצורה בוודאי לא רק שלא רצוי, אלא יותר טוב לא לעשותם". הרב אליהו כץ גם חושף במכתבו שבמחזור ליפסיא "שזכיתי להוציא לאור עם ציורים ותמונות מימי הביניים, ושם מופיע לנכון שתי לוחות מרובעות, כנראה שלא הושפעו אז מתמונות הנוצרים". בהמשך מכתבו מספר הרב כץ "ברוך השם יש כמה בתי כנסיות שקבלו את דעתי ועשו כנ"ל, ואני מברכם בברכת [[כהן]] תהא משכורתם שלימה כפלי כפליים מבורא עולם שנתן לנו לוחות שתיים". הרב כץ גם מוסיף שהורה "להרב יעקב מרגי, יו"ר המועצה הדתית בעירנו, ששינה על פי הוראתי זו גם את סמל המועצה הדתית, שכלל שתי לוחות הברית ועשאן מרובעות כאשר בקשתי, ואף הדפיס כתובה מיוחדת ומהודרת בציון כזה". הרב כץ אף מציין בדברי תשובתו, שגם הרב חיים משה חשין, מחבר הספר "המסורת" לילדי ישראל, תיקן את הדבר בכריכת ספרו. ==לקריאה נוספת== *'''ציור הלוחות כמו שהוא בהשמועסן''', לקט כתבי יד קודש של הרבי ביחס ללוחות מרובעות, מדור 'מבית המלכות' גליון 1849 עמוד 4 *הרב מנחם מענדיל רוזנבוים, '''הלוחות''', סקירת הפולמוס סביב צורת הלוחות בצירוף יריעה נרחבת מדעתו המנומקת של הרבי בנושא, מוסף המבשר-תורני, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"א עמוד 24 *'''[[דבר מלכות]] כי תשא''', ביאור מקיף אודות מעלת הלוחות הראשונות, מעלת הלוחות האחרונות, והסיבה שמובאים באותה פרשה *'''שבת טיש''' פרשת כי תשא תש"פ (397) מדור 'יוסיף דעת' עמוד 2 ==קישורים חיצוניים== *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2097 נו, חב"דניק, ספר לי כיצד נראו לוחות הברית?], מאמר העוסק בשאלה האם הלוחות היו ריבוע או מלבן, הרב [[פרץ בלוי]] - אתר {{שטורעם}} {{PDF}} [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_89623.html הרבנות הראשית "רבעה" את הלוחות" באתר COL] *[http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%A4/ סטודנטים בפניה לרבנות הראשית: די לעגל פינות] - {{אינפו}}. *'''[https://col.org.il/news/129130 "נטע זר בכרם ישראל": 40 שנה לזעקת הרבי נגד לוחות עגולות]'''{{COL|}} *הרב חיים אליעזר וילשאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/656790/ למה עם ישראל לקחו את 'שברי הלוחות' למלחמה?]''' {{וידפו}} *'''[https://chabad.info/news/675968/ ב'כאן 11' הסבירו מדוע הלוחות המרובעות הן הנכונות]''' - מתוך הערך "[[לוחות הברית]]" (ערך זה) עם צילום מסך מאתר [[חב"דפדיה]] - {{אינפו}}. {{הערות שוליים}} {{הר הבית}} [[קטגוריה:הלכה]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (39):
תבנית:*
(
עריכה
)
תבנית:COL
(
עריכה
)
תבנית:Col
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:PDF
(
עריכה
)
תבנית:Str left
(
עריכה
)
תבנית:אוצר החכמה
(
עריכה
)
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:בית המקדש
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:וידפו
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:חב"ד און ליין
(
עריכה
)
תבנית:להשלים
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מונחון/styles.css
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:צ-ספר
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט-צף
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט צף
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:קישור אם קיים
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שבועון כפר חב"ד
(
עריכה
)
תבנית:שטורעם
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:תת קבוצה
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה