עריכת הדף "קריאת התורה בסוכות"

{{בעבודה מתמשכת}}
'''קריאת התורה בחג הסוכות''' הינה חלק מחיובי החג, כאשר במהלך התפילה, לאחר [[הלל]] ו[[הושענות]] קוראים בתורה מעניני החג. במנהגי הקריאה יש הבדלים בין [[ארץ ישראל]] ו[[חוץ לארץ]], ואף בין חסידי חב"ד עצמם יש חילוקי מנהגים באופן קריאת התורה בחול המועד.

על פי הנהוג, על כל אחד להשתדל לעלות לפחות פעם אחת לאורך ימי החג.

==קריאת התורה בחג ראשון==
במשנה מסכת מגילה{{הערה|גמרא דף ל' עמוד ב.}} אמרו חז"ל: "ביום טוב הראשון של חג קורים בפרשת מועדות שבתורת כהנים", וזה המנהג הפשוט בכל ישראל לקרוא את פרשת המועדות שב[[פרשת אמור]].

בקריאה זו, כמו בשאר הימים טובים, עולים לתורה חמשה קרואים, והשישי מפטיר בקרבן המוסף של חג שבפרשת פנחס, וההפטרה נקראת בסוף ספר זכריה 'הנה יום בא להשם'.

באם יום טוב חל בשבת, מחלקים את פרשת המועדות לשבעה קרואים.

בחוץ לארץ שיום טוב ראשון נמשך יומיים, קוראים ביום השני כמו ביום הראשון, אך מפטירים בספר מלכים "ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל".

==קריאת התורה בחול המועד==
על המשך דברי המשנה במסכת מגילה, שבימי חול המועד קוראים בקרבנות החג, נחלקו גדולי ישראל לאורך הדורות כיצד הוא אופן הקריאה הנכון בחו"ל ובארץ ישראל.

===בחוץ לארץ===
{| class="wikitable mw-collapsible" align="left" width="490px"
! colspan="5" | דוגמא: קריאת התורה ביום הראשון של חול המועד (בחו"ל)
|-
! השיטה/העליה !! כהן !! לוי !! שלישי !! רביעי
|-
! רש"י
| וביום השני || וביום השלישי || וביום הרביעי || וביום השני + וביום השלישי
|-
! תוספות
| וביום השני || וביום השלישי || וביום השני || וביום השלישי
|-
! בית יוסף
| וביום השני || וביום השלישי || וביום השלישי || וביום השני + וביום השלישי
|}
*'''שיטת רש"י{{הערה|על הגמרא במסכת סוכה.}} והרמב"ם{{הערה|בקצת נוסחאות.}} והרמ"א{{הערה|שולחן ערוך תרס"ג, א.}}''' - כיון שבכל יום אנו מסתפקים איזה יום זה מימי החג{{הערה|שהרי אם סוכות החל ביום הראשון של יום טוב, זהו יום שני של חול המועד, ואם סוכות החל ביום השני של יום טוב, זהו היום הראשון של חול המועד.}}, מתחילים לקרוא בכל יום את הקריאה של אותו יום{{הערה|ביום הראשון של חול המועד, שהוא היום השני מימי חג הסוכות מתחילים 'וביום השני', וכן הלאה.}}, והעולה השני והשלישי קוראים את קריאות הימים שאחריו, ואילו הרביעי שהוא עיקר הקריאה{{הערה|שהוא העולם שמיתווסף בחולו של מועד על שאר ימים.}} קורא את שתי הקריאות, בגלל הספק איזה יום של חג הסוכות הוא היום{{הערה|כך לדוגמא ביום הראשון של חול המועד יקרא לרביעי גם את 'וביום השני' וגם את 'וביום השלישי'.}}.
*'''שיטת תוספות{{הערה|דיבור המתחיל 'אתקין'.}}''' - בדומה לשיטת רש"י, אך הרביעי חוזר וקורא רק את הקריאה של אותו יום, ולא שתי קריאות מספק.
*'''שיטת הבית יוסף''' - כפי שיטת רש"י, אך העולה שלישי לא ממשיך וקורא את הקריאה של יומיים קדימה, כיון שאינה קשורה לענינו של יום אפילו לפי הספק, אלא חוזר וקורא מה שקרא העולה ללוי.

===בארץ ישראל===
בשולחן ערוך כתב המחבר שכיון שבארץ ישראל אין ספיקא דיומא, כל ארבעת הקרואים קוראים את הקריאה של אותו יום, וחוזרים עליה 4 פעמים.

הרמ"א לא השיג עליו, ויש המסיקים מכך שלא השיג עליו כיון שמסכים עמו, ויש הסוברים שלא השיג עליו כיון שלאחר שחלק עליו בחו"ל, לא ראה צורך לכפול את דבריו.

===מנהג חב"ד===
====בחוץ לארץ====
{{להשלים}}

====בארץ ישראל====
הקהילה החב"דית שהתיישבה בארץ ישראל, נהגה כמנהג האשכנזים שקיבלו עליהם את הכרעת השולחן ערוך שבארץ ישראל כופלים וקוראים בכל יום את הקריאה של אותו היום 4 פעמים, וכך הופיע ב[[לוח כולל חב"ד]].

בעקבות דברי הרבי בחול המועד סוכות תשמ"ט{{הערה|על פי ההקלטה של סרט השיחה ליל ד' דחג הסוכות, אור לי"ח תשרי.}} שגם בארץ ישראל קוראים בקרבנות של כמה ימים, ביקשו חסידי חב"ד בארץ לשנות את ההנהגה, וכך גם הרב [[ברוך נאה]] האחראי על העריכה של [[לוח כולל חב"ד]] רצה לשנות ולתקן בלוח, והרבי ביקש ממנו קודם לברר את מנהג ארץ ישראל בזה, אך לפועל בסופו של דבר הושמטו הדברים מהנחת השיחה וכן בלוח כולל חב"ד נשארה ההוראה כפי שהיתה כל השנים.

לפועל, הדעות בין רבני חב"ד נותרו חלוקות{{הערה|'''רבני חב"ד המצדדים בקריאה כדעת הבית יוסף:''' הרב טוביה בלוי, הרב משה יהודה לייב לנדא, הרב זאב דב סלונים, הרב שמואל אלעזר הלפרים, הרב ברוך נאה, הרב יוסף יצחק בלינוב, הרב חיים שלום דייטש, הרב אשר לעמיל כהן, הר ביקותיאל פרקש, הרב יוסף שמחה גינזבורג, הרב ברוך בועז יורקוביץ. '''רבני חב"ד המצדדים בשינוי הקריאה על פי דברי הרבי:''' הרב מרדכי שמואל אשכנזי, [https://chabad.info/beis-medrash/718424/ הרב שאול סילם].}} והנהגהת אנ"ש בארץ ישראל שונה מקהילה לקהילה.

המצדדים בשינוי המנהג על פי דברי הרבי, מביאים ראיה לדבריהם על פי פסק [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|פסקי דינים עמוד 686.}} מדעת הרמ"א בהלכות חנוכה שחולק על הבית יוסף וסובר שאין לחזור על הקריאה אלא לקרוא את הנשיא של יום המחרת, והנוהגים כדבריהם נוהגים לקרוא כפי שפסק בעל הביכורי יעקב שבארץ ישראל הכהן קורא בקריאה של אותו יום, הלוי והשלישי בקריאה של שני הימים הבאים, והרביעי שמיתווסף לכבודו של יום - חוזר וקורא את הקריאה של אותו יום.

==קריאת התורה בשבת חול המועד==
{{להשלים}}

==קריאת התורה בשמחת תורה==
{{ערך מורחב|ערך=[[קריאת התורה בשמחת תורה]]}}
בחג החותם את ימי חול המועד סוכות, [[שמחת תורה]] נוהגים [[חתן תורה|לסיים את התורה]] ו[[חתן בראשית|להתחיל אותה מחדש]], והדבר נחוג בשמחה גדולה עם מנהגים מיוחדים ופיוטים שהתחברו במיוחד לקריאה זו.

בחוץ לארץ, שימי החג כפולים, קוראים ביום הראשון (שמיני עצרת) את קריאת 'עשר תעשר' ולהפטרה קוראים "ויהי ככלות שלמה", וביום השני (שמחת תורה) את פרשיות וזאת הברכה ובראשית, ובשני הימים קוראים למפטיר את קרבן מוסף של שמיני עצרת שבפרשת פנחס ("וביום השמיני עצרת תהיה לכם").

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אברהם אלתר הבר]], 'אהלי שם', גיליון ג עמוד צט.
*הרב [[משה חפר]], 'תפארת מלך' (א), כפר חב"ד תשנ"ה, עמוד 82.
*הרב [[ברוך נאה]], 'פרדס חב"ד' גיליון 16, עמוד 18. 


==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/50223 סערת הקריאה בתורה בחול-המועד סוכות חוזרת]''' {{COL}}

{{סוכות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:קריאת התורה]]