לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
שלמה מולכו
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־23:51, 19 ביולי 2021 מאת
דבר מלכות פנחס
(
שיחה
|
תרומות
)
(
←
קול מבשר ואומר
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
שלמה מולכו (דיוֹגוֹ פירס ) הר'ס (1500) - ה'רצ"ג (1532). נולד באירופה למשפחת אנוסים פורטוגלית,בנערותו היה לסופרי המלך בארמון הפורטוגלי. בערך בשנת ה'רפ"ו (1526) נפגש עם דוד הראובני וזה החזירו ליהדות. במהלך חזרתו נהיה בקי בכתבי קבלה, ועיקר התעסקותו היתה בפעולות להחשת הגאולה האמיתית והשלימה. התוכח רבות עם האפיפיור, ובאחד הפעמים במזימה של שונאיו בחצר המלוכה נגזר עליו גזר דין מות בשריפה. הועלה על המוקד בה' טבת ה'רצ"ג (1532). {{ציטוט-צף|ועד"ז הי' המאורע עם שלמה מולכו, שהי' מקובל גדול, ומסר נפשו להתווכח עם ה"אפיפיור" ברומי, ברצונו להביא את הגאולה. אלא שהדור לא זכה לכך, והוא עצמו זכה להישרף על קידוש השם (שבעל ה"בית יוסף" התפלל כל ימיו שיזכה לזה). ונשאר ממנו ספר, וכן "דגל" שתלוי בביהכנ"ס (של המהר"ל) בפּראַג, שזהו חיזוק לענין הגאולה. <br> <small>שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד,סעף מ"ג</small>}} == קורות חייו == שלמה מולכו (דיוגו פירסו) נולד בפורטוגל למשפחת אנוסים בשנת ה'ר"ס כשמונה שנים לאחר הגירוש האכזרי של יהודי ספרד וכשלוש שנים לאחר המרת הדת הכפויה של יהודי פורטוגל. חונך כנוצרי וגדל מבלי לדעת כמעט מאומה על יהדותו, בכישרונו ובחכמתו טיפס בסולם הדרגות עד שהפך לאחד מסופרי המלך. בשנת ה'רפ"ו כאשר דוד הראובני הגיע לארמון המלוכה הפורטוגלי ניצת דמיונו של דיוגו שנפשו שיוועה לגאולה והחל לחזור ליהדותו. === חזיונותיו הראשונים === מאותו זמן שבו נפגש עם הראובני החל דיוגו לראות חזיונות מופלאים ונוראים, הראשון שבהם היה ציווי להיכנס בבריתו של אברהם: "בחלום הלילה ראיתי מראות נוראות משונות זו מזו, אשר נבהלתי מאוד מהם. ותכלית המראה שראיתי, ציוו עלי שאעשה ברית מילה". לאחר חזיון זה הלך דיוגו אל הראובני בבקשה למולו, אך הראובני שחשש שעיסוק עם אנוסים השבים ליהדותם, יזיק לפעילותו הדיפלומטית דחה את הצעיר. מכיוון שלא היה מישהו אחר שימול אותו עשה דיוגו הצעיר ברית מילה לעצמו - כפי שהעיד בעצמו בספרו: "עשיתי ברית מילה על ידי, ואין איש אתי , אף על פי שצער וכאב הרגשתי ונתעלפתי . . הרופא הנאמן ריפא אותי במעט זמן לא יאמן כי יסופר". זמן קצר לאחר שמל , שינה דיוגו את שמו לשלמה מולכו. בחזיונו השני חזה מחזה נוסף, שרמז על יהודי ספרד: הגולים שמסרו את נפשם שלא להמיר דתם סומלו על ידי יונים לבנות, האנוסים שהמירו דתם למראית עין סומלו על ידי יונים אפורות ואילו המומרים סומלו על ידי יונים שחורות. הגויים התנכלו להרוג את אלו וגם את אלו, היונים הלכו והתמעטו, וגם הנותרות איבדו את צבעם הלבן. או אז הופיע איש לבוש לבן ומראהו כמראה אלוקים, הוא הכה את הגויים שנפלו פגרים, היונים האפורות, הפכו לבנות והאנוסים התעוררו ושבו בתשובה, הגיעה עת התחייה... === בעולם הסוד === לאחר שובו ליהדות נאלץ שלמה לברוח מפחד האינקיווזיציה לסלוניקי , שם למד תורה מפי [[רבי יוסף טאיטצ'ק]] - מקובל מגולי ספרד. בעיר זו, פגש מולכו גם את רבי [[שלמה אלקבץ]] מחבר הפיוט 'לכה דודי' המכונה גם 'משורר הגאולה' על שם שיריו. מפגש רב משמעות נוסף התרחש בסלוניקי בין שלמה לרבי יוסף קארו - מחבר ה'שולחן ערוך'. הכרות זו השפיע רבות על ה'מחבר', יש הרואים במפגש של שלמה מולכו עם ה'מחבר', אירוע מכונן, כזה שהצית ברבי יוסף קארו את התשוקה ללימוד הקבלה ולסדרה של פעולות כבירות שפעל בעתיד יחד עם מקובלי צפת להבאת הגאולה. מסלוניקי שבטורקיה נסע שלמה לארץ ישראל. תחנה מרכזית בביקורו הייתה העיר צפת, בה ניסה לפעול בדרכים קבליות לקירוב הגאולה. המקובלים שפגשו בו, נפלאו כולם על ידיעתו הרחבה במקרא, בתלמוד ובקבלה. שלמה המשיך להשקיע עצמו בלימוד סודות הקבלה ובלהט מיוחד עסק בענייני המשיח והגאולה. === קול מבשר ואומר === באותה תקופה, פלש צבאו של קרל החמישי מלך ספרד לרומא, בירת הנצרות ובירת איטליה. החיילים בזזו את העיר, והאפיפיור נמלט ממנה בבושה והשפלה. השמעות על המתרחש ברומא, הגיעו אל מולכו והוא ראה במאורעות סימן לישועה הקרובה – תבוסת אדום כהקדמה לביאת המשיח. מולכו מצא לכך רמז בדברי הילקוט שמעוני "עד אשר אבא אל אדוני שעירה - זו בית גוברין". שלמה פירש שבית גוברין היא איטליה, ששליטים רבים משלו בה. הוא סבר שאליהו יופיע לראשונה בעיר רומא, וציטט את דברי הגמרא שהמשיח עצמו יושב בפתח העיר רומי. משום כך החליט לשום פעמיו לרומא ולהודיע למלכים ולשרים כי קרובה מלכות המשיח להגלות. שלמה עזב את צפת, ושב לאיטליה שם נדד מעיר לעיר, נושא דרשות על הגאולה הקרובה. הוא היה נואם כריזמטי וכשרוני, בכל מקום אליו הגיע, הגיעו המונים לשמוע את דבריו, ביניהם גם רבים שאינם יהודים. שלמה היה מלהיב את העם בדרשותיו הסוחפות, וקורא לשוב בתשובה ולהתכונן לביאתו הקרובה של המשיח. רבים מיהודי איטליה שמחו לקראתו והאמינו לדבריו, אך היו מי שחששו מתגובת הנוצרים לדבריו של מולכו. ביניהם היו גם יהודים שברחו מספרד ומפורטוגל, וכבר טעמו את נחת זרועה האכזרית של הכנסיה "הרחמנית". הם ראו בדבריו הזיות וחלומות, שעלולים לעורר את כעסם של הממשלות ואנשי הכמורה. כשהגיע לעיר אנקונה, עבר ניסיון קשה, בלשונו הציורית הוא מתאר זאת: "סבבוני עדת מרעים והלשינו עלי לפני ההגמון באמרם, איך שכנתי אהלי קדר – ועתה אני שלום". הבסיס להלשנה הייתה העובדה ששלמה הינו נוצרי לשעבר ששב לאמונת ישראל, עבירה חמורה על חוקי אותם ימים אפלים. שלמה הובא למשפט אצל ההגמון, אך לא הסס מלענות לו בעוז: "אמת הגידו לך, כי ה' אלוקים הוא אמת ותורתו אמת ואין עוד". את תגובת ההגמון מתאר שלמה: "נתאלם כפגר מת", בסיומה של השיחה שוחרר ממאסרו. בעקבות ההתנכלויות עבר שלמה לאורבינה, שם התקבל על ידי יהודי המדינה בכבוד ובברכה. אך שלמה לא נותר באורבינה לאורך זמן, נפשו כמהה למעשים גדולים, לגאולה. הוא שם איפוא פעמיו לרומא – בירת גלות אדום. בדרכו אל העיר עמד בשדה לתפילת מנחה מופלאה, כשהגיע לברכת "גאל ישראל" בתפילת שמונה עשרה, שמע לפתע בת קול העונה אחריו "והיה שעיר אויביו" וכך בכל ברכה וברכה שמע פסוק משלים: "בונה ירושלים" – "לי נקם ושילם", "מצמיח קרן ישועה" – "והיה אדום ירשה". ==הגאולה במשנתו== ===שיר כיסופים לגאולה=== '''שורש ישי'''<br> <br> שורש ישי עומד לנס,<br> נדחי ישראל יכנס,<br> יקבץ ויהיו לנס<br> בחוצות ירושלים.<br> <br> לכו ונעלה ציון,<br> עשה המלך אפריון<br> על כל הארץ עליון,<br> תוככי ירושלים.<br> <br> מלאה הארץ דיעה ממעייני הידיעה;<br> גיא יינשא, הר וגבעה:<br> "בנויה ירושלים"!<br> <br> הנה מלכך צדיק נושע<br> הוא גואל לשבי פע.<br> בימים ההם תיוושע<br> יהודה וירושלים.<br> <br> <small><nowiki>שושנת המלך סי' י"ג</nowiki></small> ==קישורים חיצוניים== [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/702.pdf#page=21 בית משיח על שלמה מולכו]<br> [[קטגוריה: ערכים במרחב האישי]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (15):
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:מקובלים
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:עריכה
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט-צף
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:חב"דפדיה: עריכה - כל הערכים