לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
מניין בני ישראל
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־03:44, 29 ביוני 2021 מאת
אליהו ב.
(
שיחה
|
תרומות
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{בעבודה}} מובא במדרשים{{הערה|תנחומא תשא ט. במדבר רבה פ"ב, יא.}} שבתשע הזדמנויות במהלך ההיסטוריה היהודית '''נמנו בני ישראל''' ו'''המניין העשירי''' יהיה לעתיד לבוא. ==עשרת המניינים== בני ישראל נמנו עשר פעמים והם: #כשבני ישראל ירדו מצרימה, (דברים י, כב): "בשבעים נפש ירדו". #כשבני ישראל [[יציאת מצרים|עלו ממצרים]] (שמות יב, לז): "ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי". #אחר [[חטא העגל]] (שמות ל, יב): "כי תשא את ראש בני ישראל". #במסע הדגלים בתחילת ספר במדבר. #בימי יהושע בחלוקת הארץ, הציווי בפרשת פינחס (במדבר כו, א). #בימי שאול (שמואל א טו, ד) "ויפקדם בטלאים". #בימי שאול (שמואל א יא, ח) "ויפקדם בבזק". #בימי דוד (שמואל ב כד, ט): "ויתן יואב את מספר מפקד העם". #בימי עזרא (עזרא ב, סד): "כל הקהל כאחד ארבע רבוא". #לעתיד לבוא (ירמיה לג, יג): "עוד תעברנה הצאן על ידי מונה". ==המניין העשירי== המניין העשירי שיתקיים לעתיד לבוא, הנרמז בפסוק "עוד תעברנה הצאן על ידי מונה"{{הערה|ירמיה לג, יג.}}, יהיה או על ידי [[מלך המשיח]] כתרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק{{הערה|"על ידי משיחא".}}, או על ידי [[הקב"ה]] בעצמו כמובן מדברי ה[[ילקוט שמעוני]] על הפסוק{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת כי תשא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיוּ בְּנֵי אָדָם סוֹפְרִים אֶתְכֶם, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי אֶסְפּוֹר אֶתְכֶם.}}. בתורת החסידות{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=222 אור התורה פרשת בלק ע' תתקלד].}} מבואר, שעשרת המניינים הם כנגד [[עשר הספירות]] והמניין העשירי הוא על ידי בחינת ה[[כתר]]. ולכן יהיה כמובן במפרשים או על ידי מלך המשיח או על ידי הקב"ה בעצמו. כפי שמביא בזה הילקוט שמעוני שבתשעה מניינים שנמנו בני ישראל היה על ידי בני אדם, אבל המניין דלעתיד לבוא יהיה הוא לבדו ית' המונה. ==עניין המניין== המניין מורה על חיבתו הגדולה של ה' לבני ישראל "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה"{{הערה|רש"י במדבר א, א.}}. בספר [[השל"ה]] נאמר{{הערה|חלק תורה שבכתב, שלשה מחנות (שמז, א). הובא ונתבאר בדיבור המתחיל צוהר תעשה לתיבה תרע"ג.}}, כי כוח הקיום הבלתי מוגבל של העם היהודי רמוז בציווי של הקב"ה למנות את עם ישראל במדבר. כשסופרים דבר מה, גורמים לו להיות "דבר שבמניין", ועל כך ישנו הכלל בגמרא: "דבר שבמניין לא בטל". הספירה מעניקה לו חשיבות שאינה מאפשרת לו להתבטל. על-ידי שהקב"ה מנה את העם, נעשו בני-ישראל "דבר שבמניין", ועל-כן אין הם יכולים להתבטל לעולם. [[הרבי]] מבאר שהמניין בא לבטא את החשיבות הרוחנית של בני ישראל גם בתוך העולם הגשמי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד, עמ' 1019.}}. בנוסף, בכל מניין ספציפי היה צורך ספציפי במפקד כדלהלן: במניין הראשון בירידתם למצרים ==צורת המניין== ===מי הנמנים=== במניין הראשון שהיה כשבני ישראל ירדו מצרימה התורה מפרטת את רשימת המשתתפים במסע הירידה למצרים. הרשימה מכילה רק את הבנים והבנות והנכדים של יעקב אבינו (היא לא כוללת את נשותיהם של השבטים כי הן לא היו בנותיו של יעקב). במניין השלישי והרביעי, שהיו שניהם בשנה השניה ליציאתם ממצרים, ציווה ה' את משה רבינו לערוך מפקד אוכלוסין של כל הגברים בבני ישראל מגיל עשרים ומעלה. המפקד נערך בניהול משה, אהרון ונשיאי השבטים. גם בשבט לוי נערך מפקד נפרד על פי צווי ה', אלא שבשונה מהמפקד הכללי נספרו כל הגברים מבן חודש ומעלה. כך גם במניין החמישי שהתקיים על פי ציווי ה' לאחר המגיפה המסופרת בסוף פרשת בלק, כאשר משה רבינו מעביר את שרביט ההנהגה ליהושע, נמנו מבן עשרים שנה ומעלה. ===במה מנו=== במניין השלישי, שהיה אחרי [[חטא העגל]] בפרשת [[כי תשא]] נאמר "כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם". כלומר, שבאמצעות גביית מחצית השקל מכל אחד מהנמנים, בדרך עקיפה של מניין המטבעות, המונים יידעו גם את מספר האנשים מבני ישראל. גם שנים רבות לאחר-מכן, כש[[שאול המלך]] ביקש לדעת כמה חיילים מונה צבאו, הוא השתמש בשיטה דומה: הוא ביקש מכל חייל לגשת אל דיר הכבשים של המלך ולהביא טלה אחד, וכשספר את הטלאים ידע את מספרם של חייליו. על [[דוד המלך]], לעומת זאת, נאמר כי הוא שגה וערך מפקד אוכלוסין באמצעות ספירת האנשים. התוצאות היו טראגיות, כמו שהנביא מספר: "וירע בעיני האלוקים על הדבר הזה ויך את ישראל... ויתן ה' דבר בישראל ויפול מישראל שבעים אלף איש"{{הערה|דברי הימים א, כא.}}. ==ראו גם== *[[השירה העשירית]] ==קישורים חיצוניים== *[http://chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=648&CategoryID=78 דבר ספור לא מתבטל] שיחה מעובדת של הרבי מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]] *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1527601 מדוע אסור לספור יהודים] באתר בית חב"ד {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:לעתיד לבוא]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (9):
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)