עריכת הדף "יעקב אבינו"

'''יעקב אבינו''' הוא השלישי ב[[אבות]], בנו של [[יצחק אבינו]] ו[[רבקה אימנו]].
==תולדות חיים==
===לידתו===
נולד בערב [[חג סוכות]] ב'ק"ח ל[[יצחק אבינו]] ול[[רבקה אמנו]] שהייתה עד אז עקרה יחד עם תואמו [[עשיו]], בתורה מסופר על לידתם של יעקב ועשיו ש:{{ציטוטון|וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו, וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב}}{{הערה|[[ספר בראשית]], כ"ה, כ"ה - כ"ו.}}. כבר בילדותם הורש השוני בין שני האחים בעוד:"עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה, וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים"{{הערה|בראשית, כ"ה, כ"ז.}}.
===מכירת וגניבת הבכורה===
{{ערך מורחב|מכירת הבכורה}}
לאחר שעשיו חוזר מציד הוא מבקש מיעקב נזיד עדשים, יעקב נותן לו את הנזיד בתורה לכך שעשיו מוכר לו את הבכורה, מאוחר יותר כאשר יצחק מבטיח לעשיו לברך אותו בשל היותו הבכור, בעצת אמו רבקה מתחזה יעקב לעשיו ומגיע ליצחק, יצחק חושד בתחילה ואומר:"הקול קול יעקב, והידים ידי עשו", אך לבסוף משתכנע ומברך את יעקב, כאשר עשיו שומע שיעקב גנב ממנו את הברכות הוא כועס ורוצה להרוג את יעקב{{הערה|[[ספר בראשית]], פרק כ"ז.}}.
===אצל לבן===
{{ערך מורחב|ערך=[[הליכת יעקב לחרן]] {{*}} [[יעקב ולבן]]}}
יעקב שחושש שעשיו יהרוג אותו בורח ל[[חרן]], בדרך הוא חולם [[חלום]] בו הוא רואה [[סולם]] מוצב ארצה וראשו מגיע עד השמימה ומלאכים עולים ויורדים בו
===הפיוס עם עשיו===
===בארץ כנען===
===מכירת יוסף===
{{ערך מורחב|מכירת יוסף}}
===פטירתו===
==בתורת החסידות==
===נשמתו ועבודתו===
נשמת יעקב נמשכת מ[[ספירת התפארת]], אשר ענינה - [[מידת הרחמים]], שהיא שילוב של חסד וגבורה ביחד, דבר המתבטא באמירתו:{{ציטוטון|אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי [[אברהם|אַבְרָהָם]] וּפַחַד [[יצחק|יִצְחָק]] הָיָה לִי}}, [[התכללות]] [[חסד]] ו[[גבורה]] כאחד, שזהו עניין [[מידת הרחמים]] הנקראת בשם [[תפארת]], שענינה - ה[[יופי]] הנוצר מהגיוון והמיזוג של שני הפכים. 

לכן עבודתו של יעקב הייתה משולבת - שעל-אף הרגשת ה[[ביטול]], הריחוק והאפסיות - כלפי ה', מחמת הרגשת קדושתו יתברך שהוא קדוש ומובדל ו''לית [[מחשבה]] תפיסא ביה כלל'', הוא חוזר ומתעורר ב[[אהבה]] וגעגועים אל ה' ומעורר [[רחמים]] רבים על נשמתו, וכמו שכתוב "מרחוק ה' נראה לי", דהיינו מדת ה[[רחמים]] על נשמתו בגלל הרגשת הריחוק.

ובשל כך הוא הצטיין גם במידת ה[[רחמים]] על הילדים הרכים ועל הצאן.
=== מידותיו ===
מדתו של יעקב אבינו הייתה שפלות וביטול כלפי [[הקדוש ברוך הוא]]. במיוחד ניכרת שפלותו וביטולו המיוחדת, שגם כאשר משפיע עליו [[הקב"ה]] חסדים, הוא לא היה מגדיל את עצמו, אלא להיפך, ככל שנשפעים עליו החסדים כך מקטין את עצמו. כך היה גם כאשר ניצל מ[[לבן הארמי]] ומ[[אליפז]], אמר ש:"קטנתי מכל החסדים"{{הערה|[[ספר בראשית]], ל"ב, י"א.}}.

היפוכו הגמור של יעקב היא מידת [[ישמעאל]]{{הערה|1= [[אגרת הקודש - ב']]}}.
{{סגל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:האבות]]