עריכת הדף "תבנית:היום יום/כ"ו ניסן"

''יא לעומר. מברכים [[ראש חודש]] [[אייר]]. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום [[התועדות]]. הפטורה: "הלא כבני כושיים".''

משיחת [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]]: [[חסידות]] מאנט אז "ורחץ את בשרו במים ולבשם". ד. ה. די [[השכלה]] פון חסידות מוז אויסוואשען דעם [[בשר]], און אראפשוויינקען דעם את בשרו, את הטפל לבשרו, די אלע רגילות'ן, וועלכע בשר מאכט, און דאן קען מען ערשט אנטאן די בגדי [[קודש]]. [[משחבה|מחשבת]] ו[[דיבור]] חסידות והנהגתם של [[חסיד]]ים ב[[התבוננות|התבוננות]] קודם ה[[תפלה]] [[בגדי קודש]] הם, דאס איז בגדים וועלכע מען האט געגעבען מן הקדש, אבער דער ורחץ במים את בשרו דאס דארף מען אליין. [[לבושי הנפש]] דאס גיט מען מלמעלה, אבער אפוואשען דעם טפל וואס ווערט פון בשריות און דעם בשר אליין מאכען פאר א בשר קדש, דאס איז נאר בכח עצמו. און דאס מאנט חסידות, און אויף דעם האט [[רבינו הגדול]] געהאט [[מסירות נפש]]. ער האט געעפענט דעם צנור פון מסירת נפש אויף [[עבודת ה']] בתפלה, זיין צוגעבונדען צו [[עצמות אין סוף]], חסידות שטעלט אוועק א חסיד פנים אל פנים צו עצמות א"ס.
----
'''תרגום מ[[אידיש]]''': משיחת [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]]: [[חסידות]] תובעת "ורחץ את בשרו במים ולבשם". זאת אומרת, ה[[השכלה]] של חסידות מוכרחת לכבש את ה[[בשר]], ולשטוף את בשרו, את הטפל לבשרו, את כל הרגילויות, שבשר עושה, ורק אז ניתן ללבוש [[בגדי קודש]]. [[מחשבה|מחשבת]] ו[[דיבור]] חסידות והנהגתם של [[חסיד]]ים ב[[התבוננות]] קודם ה[[תפלהפפפ בגדי קדש הם, הם הבגדים שניתנו מן הקדש, אבל ה"ורחץ במים את בשרו" זה צריך לבד. [[לבושי הנפש]] נותנים מלמעלה, אבל לשתוף את הטפל הנוצר מבשריות ואת הבשר עצמו לעשות לבשר קודש, זהו רק בכח עצמו. וזה דורשת חסידות, ועל זה היה ל[[רבינו הגדול]] [[מסירות נפש]]. הוא פתח את הצינור של מסירות נפש על [[עבודת ה']] בתפלה, להיות מחובר ל[[עצמות אין סוף,]] חסידות מעמידה את החסיד פנים אל פנים לעצמות אין סוף.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ"ה ניסן|כ"ה ניסן]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"ז ניסן|כ"ז ניסן]]}}[[קטגוריה:היום יום|ו]]</noinclude>