עריכת הדף "מנחם מענדל מויטבסק"

מנחם מנדל מויטבסק נולד בויטבסק בשנת [[ת"צ]] (1730) בערך. אביו רבי משה היה ממקורביו של [[הבעש"ט]] ואף רבי מנחם מנעדל ביקר בביתו בהיותו בן תשע. 

את רוב תורתו למד מפי [[המגיד ממזריטש]].

אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו.

בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו חזר לויטבסק והשתקע בהורודוקי הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם [[אדמו"ר הזקן]].

רבה הייתה השפעתו של מרכז חסידי זה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית. 

בשנת [[תקל"ז]] נסע ר' מנחם מנדל יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] לוילנא כדי להסביר לגאון את דבר החסידות ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבל את הבאים. ר' מנחם מנדל, ברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה-המערכה הקשה בליטא, ובחודש [[אדר]] תקל"ז עלה לארץ-ישראל בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש.

הם הגיעו ארצה ב[[ה' אלול תקל"ז]] והתיישבו ב[[צפת]]. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר, העתיק את מושבו לעיר טבריה.
 
אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מנדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי שדרי"ם ואגרות. 

נפטר ביום ב', [[ר"ח אייר תקמ"ח]] (1788) בהשאירו את בנו-יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי [[הבעש"ט]].

==ספריו==

*"פרי הארץ" (קאפוסט תקע"ד), 
*"פרי העץ" (ז'יטומיר תרל"ד) 
*ו"לקוטי אמרים" (לבוב תרע"א). 

[[קטגוריה:חסידים ואנשי מעשה]]