עריכת הדף "הלל מפאריטש"

רבי '''הלל מ[[פאריטש]]''' נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת [[תקנ"ה]]. הסתלק ביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב תרכ"ד]] בעיר [[חרסון]].

מילדותו שקד על לימוד התורה ונקרא "העילוי מחומץ", בגיל 13 היה בקי בש"ס ופוסקים, למד ספרי קבלה, התפלל בכוונות האריז"ל, התנהג בפרישות ועסק בתעניות וסיגופים. 

בגיל 13 היה בקי בכל כתבי האריז"ל. נסע לר' מרדכי מטשרנוביל והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]]. 


== מתקרב לאדמו"ר הזקן ==

כאשר החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] החליט ללמוד וללמד את תורת חסידות חב"ד. 

את אדמו"ר הזקן לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו ([[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] [[תרח"צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[אדמו"ר שליט"א]] חלק ג' ע' קלב).

וכך מקובל, כי הוא היה חסיד טשרנוביל עד ששמע על חב"ד, ואז רדף אחרי אדמו"ר הזקן ולא הצליח לתפוס אותו. בסוף החליט לארוב לו מראש תחת המטה באכסניא, ותכנן לקפוץ מתחת המטה ולהקשות לו קושיא חמורה במסכת ערכין – כפי שהיא מקובל אז, בתחלת התקרבות לרבי – ואכן הקדימו תחת המטה, שכב שם וחכה שאדה"ז יכנס. כאשר אדה"ז נכנס, שמע אותו רבי הלל אומר בניגון, כדרכו, אברך שיש לו קושיא במסכת ערכין, שקודם יעריך את עצמו. כששמע זאת התעלף על מקומו, ואדה"ז השאירו שם – עשה מה שעשה ונסע משם – ור"ה התעורר רק אחרי שנסע. כך מסופר שלא זכה לראותו בחייו, והתקשר רק לאדמו"ר האמצעי.

== עם רבו האדמו"ר האמעי ==

3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של "טוב באמת" ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] ל[[ליובאוויטש]] אל [[אדמו"ר האמצעי]] ונשאר בסמוך אליו.

משנת [[תקע"ח]] החל לנדוד בישובים קטנים על מנת לאסוף כספים לפדיון שבויים ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו"ר האמצעי. במושובות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, זאת על פי הוראת אדמו"ר האמצעי א ציבלע זאל ווערן אבער חסידות וועט מען חזר'ט (תהיה בצל אך תחזור חסידות), זאת כיון שאף הנשמה מבינה.

התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד. 

אדמו"ר האמצעי מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו"ר הצמח צדק]]. 


== עם רבו הצמח צדק ==

רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל אדמו"ר הצמח צדק שר' הלל ייסע לערי רוסיה מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב"ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.

נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב האר"י הקדוש "[[אזמר בשבחין (ניגון)|אזמר בשבחין]]". 

רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית הענווה והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים. 

פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן שינה למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמא נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור על עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.

נהג להקפיד ברמה עצומה ובמסירות נפש על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמא לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.

בערוב ימיו לא נראתה הלבנה לקידוש החודש, הכניס ר' הלל פ"נ לאדמו"ר הצ"צ, וכמענה הבטיח לו הצ"צ שתצא הלבנה, לאחר מכןכשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.

על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר אדמו"ר המהר"ש; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני [[כ"ק אדמו"ר שליטא]] כי ר' ניסן נעמנוב דומה לר' הלל, ענה כ"ק אד"ש בפליאה ר' הלל?!

אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, של[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי, עם זאת ביטולו לרבי היה ביטול עצום, שהגיע פעם לר' [[אהרן מקארלין]] והלה אמר לפניו חסידות התלהב ר' הלל ואמר, האדון הוא אדון אך לא שלי, והעבד הוא עבד אך לא שלך, התמסר בלו"נ ל

בשנת [[תרכ"ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?'(שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ב[[יום שישי]]. לפני חצות יום השישי הגיע ל[[חרסון]] וביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב תרכ"ד]] החזיר את נשמתו לבורא.

ראשי פרקים מתולדותיו כתב [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] וזה נדפס בריש ספריו - [[פלח הרימון]] על ספרים בראשית ושמות - הוצאת [[קה"ת]].

==ספריו==

* [[אמרי נועם]]: דרושים.
* [[ליקוטי ביאורים]]: ביאור [[קונטרס ההתפעלות]] (של אדמו"ר האמצעי).
* [[מאמרי השתטחות]].
* [[פלח הרימון]]: על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]