עריכת הדף "ערב חג הפסח"

{{בעבודה מתמשכת}}
י"ד ניסן היה יום טוב בזמן שבית המקדש כיון שהיו מקריבין בו הקרבן פסח, ואסור בעשיית במלאכה. ובאכילת חמץ אחר שעה החמישית.

==בזמן בית המקדש==
הקרבן קרבן פסח

בזמן שבית המקדש היו מקריבין הקרבן פסח אחר חצות ואחר הקרבת התמיד. בזמן שהיו מקריבין שרו הלויים{{הערה|הגדה של פסח עם 
ליקוטי טעמים. ועיין שקו"ט בזה למכתב הרבי להרב זוין אג"ק ח"ב אגרת רצה ושח.}} הלל.

ערב פסח היה גם זמן ביעור המעשרות בשנת רביעית ושביעית לשמיטה.

===ערב פסח שחל בשבת===
מן הפסחים ומן הזבחים

==בזמן הגלות==

===בדיקת חמץ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בדיקת חמץ]]}}
אור לארבעה עשר בניסן בודקים את החמץ לאור הנר{{הערה|משנה ראשונה במסכת פסחים.}}, והבדיקה צריכה להיות דווקא בלילה ודווקא לאור הנר, שעמו ניתן לבדוק גם בחורים ובסדקים (לעומת אבוקה שאף שאורה גדול יותר, אדם חושש שתשרוף את הבין ולכן מתקשה לבדוק עמה).

נוהגים קודם הבדיקה לטאטא את הבית ולהניח עשרה פתיתי חמץ קשה שכולם יחד מצטרפים לכזית.

מחצי שעה קודם צאת הכוכבים, אסור לשבת לסעודה ולהתחיל במלאכה עד שיבדוק את הבית מחמץ, ולאחר שמסיים את הבדיקה ואומר את הנוסח, עליו להצניע את החמץ שמשאיר לסעודת הבוקר במקום שלא יגיעו אליו ילדים קטנים ובעלי חיים שעלולים לפורר ולפזר אותו.

מנהג חב"ד, להאריך בבדיקת החמץ.

===קימה בהשכמה===
השכמה לבית הכנסת (לא מאריכים בתפילה)

===תענית בכורות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תענית בכורות]]}}
מנהג ישראל מזמן הגאונים שהבכורים שבכל משפחה מתענים בערב חג הפסח, זכר לנס שנעשה להם בלילה זה כאשר בכורי מצרים מתו והם ניצלו, ואבות לילדים קטנים, משתדלים לצום בעצמם במקום ילדיהם{{הערה|ואם הם עצמם בכורים - יש שכתבו שהאמא תתענה עבור הבן.}}, וכן גם מי שנולד לאחר נפל, או מי שהוא בכור רק לאביו או רק לאמו - צריך להתענות, אך לא מי שנולד בניתוח קיסרי.

ברוב קהילות ישראל נוהגים לערוך סיום מסכת מייד אחרי תפילת שחרית ולהפסיק את התענית בסעודה של מצווה, ויש המקפידים לסיים את התענית עד תומה, בהם גם חלק מרבותינו נשיאינו שהיו בעצמם בכורים.

בקביעות שנה שבה יום א' של חג הפסח חל בשבת, תענית הבכורות היא ביום שישי, למרות שבדרך כלל אין מתענים בערב שבת.

===אי אמירת מזמור לתודה===

===אי אמירת תחנון===
===אכילה===
אסור לאכול מצות בערב פסח.

מבוקר של ערב פסח עד אכילת הכורך של ליל השני נוהגים שלא לאכול המינים הנכנסים ב[[חרוסת]], [[מרור]] וחזרת.

אסור לאכול חמץ מתחילת שעה החמישית. חמץ אסור בהנאה מתחילת שעה השישית.

===ביעור חמץ===

===איסור מלאכה===
מחצות

===מצות מצווה===
אפיית מצות אחר חצות

הרבי הרש"ב היה נוכח בעת אפיית המצוות. בשעת האפייה היה אומר הלל, והיה מפסיק (אפילו באמצע הפרק) להורות בענייני האפייה{{הערה|היום יום יד ניסן.}}.

===חלוקת מצות על ידי הרבי===

===סדר קרבן פסח===
כפי שתיקן אדמו"ר הזקן בסידור, נוהגים לומר לאחר תפילת מנחה את סדר קרבן פסח, כפי שנעתק מספר 'סדר היום' לרבי מנשה בן מכיר{{הערה|על אף הקושיות שהקשה עליו היעב"ץ בסידורו, כפי שהרבי מתרץ קושיות אלו בהערותיו ל[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]].}}. הסיבה שאומרים זאת דווקא לאחר קרבן פסח היא מכיון שבזמן הגלות קריאת מעשה הקרבן עולה במקום הקרבתו{{הערה|כפי שנאמר: "ונשלמה פרים - שפתינו".}}, וכפי שבזמן בית המקדש הקרבת קרבן פסח נעשתה לאחרי קרבן התמיד של בין הערביים, כך גם לדורות אמירת סדר קרבן פסח נאמרת לאחר תפילת מנחה, שהיא כנגד תמיד של בין הערביים.

כיון שנוהגים להאריך באמירת סדר קרבן פסח ולאומרו בנחת ובעיון, יש להקדים את זמן תפילת מנחה כדי שלא יצטרכו להזדרז באמירתו.

הרבי העיד על אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 130.}} שבזמן שאמר את [[סדר קרבן פסח]] היה יושב ושותה כוס תה.


==ערב פסח שחל בשבת==
ערב פסח שחל בשבת, הוא קביעות נדירה מאוד, שיש לה השלכות רבות בכל הנוגע להכנות לחג הפסח:
*'''שבת הגדול''' - על אף ששבת הגדול נקבעה לשבת שלפני פסח, בקביעות כזו עורר הרבי לנצל את השבת שלפני שבת הגדול לדבר ולעורר על ההכנות לחג הפסח, ועל ההלכות המיוחדות השייכות לשבת בקביעות כזו.
*'''הקדמת תענית בכורות''' - בקביעות שערב חג הפסח חל בשבת, ולא ניתן להתענות בשבת כפי המנהג של 'תענית בכורות', מהדרים גם שלא להתענות ביום שישי כדי שלא להכינס לשבת מתוך צום ותענית, ומקדימים את תענית הבכורות ליום חמישי שלפניו, [[י"ב ניסן]]{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תע, ז.}}, ומי שלא התענה ביום חמישי אין לו להתענות ביום שישי{{הערה|1=על-פי לקוטי שיחות חי"ז, עמ' 70-66. וראה ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/23-03-2021-17-19-09-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90.pdf לוח יומי הלכה למעשה פסח תשפ"א עמוד יח], שכתב שכדאי להחמיר ולשמוע סיום גם ביום שישי.}}.
*'''הקדמת [[בדיקת חמץ]]''' - מקדימים ביום אחד את בדיקת החמץ ועורכים אותה ביום חמישי בלילה, אור לי"ג ניסן. בדיקת החמץ הינה כהלכתה בכל שנה, ובודקים גם במקום שבו יאכלו סעודת שבת.
*'''הקדמת שריפת חמץ''' שורפים החמץ בערב שבת קודם חצות כדי שלא יבוא להטעות בשאר שנים, אבל אין אומרים ומבטילם החמץ עד למחר בזמן הביעור יהי רצון
*'''ניקוי השיניים''' - בקביעות שערב פסח חל בשבת ולא ניתן לצחצח את השיניים כראוי בסמוך לסוף זמן אכילת חמץ, יש להתאמץ ולנקות את השיניים היטב קודם כניסת השבת, ולהיזהר במהלך סעודות השבת לאכול רק דברי חמץ רכים שלא ידבקו בשיניים ויתקעו בחורים ובסדקים.
*'''הכנות לפסח''' - הפרשת חלה, הכנת מי מלח, בדיקת המצות
*'''תפילת שחרית''' - מקדימים להתפלל ומפטירין וערבה
*'''סעודת שבת''' - לסעודת שבת אין להכין תבשילי חמץ שדרכם להידבק בסירים ובכלי האכילה{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סימן תמד סעיף ח.}}, וכיום נוהגים להשתמש לסעודה בכלים חד פעמיים אותם זורקים בסיום הסעודה במקום הפקר. בנטילת ידיים דווקא, החשיבות באכילת חמץ
*'''ביעור חמץ''' - אחר סעודת שחרית קודם שעה החמישית מבטלים החמץ ואומרים הנוסח הרגילה של כל חמירא. והאופן ההלכתי לבער
*אומרים ההגדה וסדר קרבן פסח אחר מנחה 
*'''סדר קרבן פסח וסדר ההגדה'''
*'''הדלקת נרות של יום טוב'''



{{פסח}}
{{הערות שוליים}}