עריכת הדף "ליל הסדר"

'''ליל הסדר''', הנקרא גם - בפסוק - ליל שימורים, הוא ליל יום טוב הראשון - ובחו"ל גם השני - של פסח. בלילה זו ישנם ארבעה מצוות מהתורה 1.[[סיפור יציאת מצרים]] 2. אכילת [[קרבן הפסח]] 3. [[אכילת מצה]] 4. [[אכילת מרור]] לכמה שיטות אף אמירת הלל. מלבד זאת ישנם גם [[מצוות מדרבנן]] כ[[ד' כוסות]] וכאכילת מרור בזמן הזה, ומנהגים רבים נוספים כ[[הסיבה]] אכילת מאכלים מטובלים ועוד.

קיום מצוות אלו נעשים על פי תקנת חז"ל בסדר מיוחד המפורטת באריכות בפרק האחרון ב[[מסכת פסחים]] ובזמן הזה על פי המבואר בשולחן ערוך, על שם סדר זה מכונה לילה זה בשם "ליל הסדר".
==ההכנות לליל הסדר==
מנהג בית הרב, הוא להתחיל את הסדר הראשון מיד אחרי תפילת ערבית, בשביל התינוקות שלא יישנו, ושלא להאריך בו, וכדי לאכול האפיקומן קודם חצות הלילה. אולם בסדר השני, היו עורכים אותו בשעה מאוחרת בלילה והאדמו"ר היה מאריך בביאור ההגדה ובעניני תורה והתעוררות לעבודת השם.אין נוהגים ללבוש קיטל (חלוק לבן) לסדר. וכן אין מקפידים לאיזה רוח - כיוון, יהיה מקום מושבו. 

על שולחן ה"סדר" אצל הרבי, היין היה בתוך קנקני [[כסף (מתכת)|כסף]] (ו[[הרבי]] עצמו השתמש בבקבוק זכוכית עטוף בשקית נייר שעמד לידו). אך לא היו על השולחן כלי [[כסף (מתכת)|כסף]] לנוי או סתם "כלים נאים" שאינם לצורך הסעודה [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר לכלתו [[הרבנית רבקה]] (אשת [[אדמו"ר מהר"ש]]), שבפסח צריך להניח על השולחן את כל כלי ה[[כסף (מתכת)|כסף]] וה[[זהב]] שבבית, זכר לרכוש הגדול שהיה ביציאת מצרים. 

בליל פסח, לפני עשית הסדר, מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים. כדי שיראו שינוי וישאלו "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות", ומקיימים בזה גם מצוה מהתורה של שמחת יום טוב. ומטעם זה צריך לקנות ביום טוב [[בגד|בגדים]] ותכשיטים לנשים כפי ממונו.

כאשר הרבי ערך את הסדר בביתו של [[הרבי מוהריי"צ]], עמדה על השולחן קערת ה[[כסף (מתכת)|כסף]] של [[אדמו"ר הזקן]].

במרכז השולחן מניחים כוס המיועדת ל"כוס של אליהו". אצל הרבי הייתה כוס גדולה (כעין [[כוס]] [[תה]]) של זכוכית שקופה (גדולה מגביעי ארבעת הכוסות). 

==קערת ליל הסדר==
את הקערה נוהגים לסדר, בעת שחוזרים מבית הכנסת.[[הרבי]] היה מסדר את הקערה כשהוא עומד, ולפני שהי' מבצע פעולה בסידור הקערה, היה קורא (בלחש) את המילים הקשורות באותה פעולה ואחר כך מבצע זאת. לדוגמה, תחילה אומר את המילים "הזרוע מימין" ואחר כך מניח את הזרוע וכו'. 
 
מקפידים גם שתהא "קערה", לכל מי שהוא מעל גיל בר מצווה , כמו כן  יפה להשים קערה גם עבור הקטנים משום חינוך. אצל [[הרבי]] גם במשך כל זמן הסדר נמצא כוסו לימין הקערה.

בבית הרב היו מסדרים המצות על מפה ולא על קערה (אולי רק על שולחן האדמו"ר יש לעשות כן), מלבד האדמו"ר המסדר המצות על טס של כסף.
===מאפייני הקערה===
*'''[[מצה|מצות]]:''' בשביל "מצוות אכילת מצה" ב[[ליל הסדר]], יש להכין לכל אחד מהמסובים (מעל גיל [[בר מצווה]]) שלוש מצות,(שלש המצות הן כנגד שלושת הסוגים בעם ישראל: כהן, לוי וישראל. נוהגים להניח לפי הסדר: הראשון ישראל, ועליו הלוי ועליו הכהן - ראשי תיבות: יל"ך לרמוז, שהוא מהלך בעבודתו). ומצות נוספות לשאר המשתתפים. המצות צריכים להיות מקופלות במעט, ויש להפריד בין מצה למצה ע"י מפה{{הערה|ספר-המנהגים.}}.
*'''זרוע:''' לזכר [[קרבן הפסח]] שהיה נאכל בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, נוהגים לצלות את הזרוע קודם החג, ואם לא צלה לא יצלה בחג עצמו, ויניח במקום זה בשר מבושל{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' תעג סכ"א.}}{{הערה|כף-החיים שם ס"ק סג.}},נוהגים לקחת לזרוע מצוואר העוף, וכמו כן לא אוכלים את הזרוע בליל הסדר ואף בימים שלאחר מכן, כדי שלא יהיה לזה דימיון ל[[קרבן הפסח]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] היו מסירים את רוב הבשר מהזרוע{{הערה|ספר-השיחות תש"ב עמ' 93.}}.
*'''[[ביצה]]:''' לזכר קרבן ביצה, ויש לקחת ביצה מבושלת וקשה, ומותר לבבשל אותה בליל החג, [[הרבי]] היה שומר שקליפת הביצה לא תשבר.
*'''[[מרור]]:''' לזכר המרור שהיה ב[[קרבן הפסח]], ולוקחים חסה (וצריך שתהיה נקייה מחרקים) ו{{מונחון|תמכא|חריין}}{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' תעג ס"ל.}}, [[הרבי]] לא היה אוכל את "הקלחים" של החסה.
*'''חרוסת:''' זכר לטיט, ונוהגים לקחת תפוחים ואגסים ואגוזים, וצריך שיהיה בו חמיצות, ולאחר מכן שופכים לתוכו [[יין]] אדום (זכר למכת דם), [[הרבי]] היה שופך את היין האדום רק לפני אכילת ה[[מרור]]{{הערה|'התוועדויות' תשמ"ו ח"ג עמ' 181. ספר המנהגים}}.
*'''כרפס''' - ר"ת ס' - פרך , כלומר ששישים ריבוא ישראל עבדו עבודת פרך{{הערה|אבודרהם, מהרי"ל – 'ליקוטי טעמים ומנהגים' לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו}}, ולוקחים [[בצל]] לכרפס, ב[[רשימות אדמו"ר שליט"א]] מובא שהיו לוקחים בצל אולם בגלל חלישות הדורות היו לוקחים תפוח אדמה במקום, אולם [[אדמו"ר המהר"ש]] לא היה מרוצה מכך{{הערה|רשימות' חוב' צ (יומן ניסן תרצ"ה, וורשא) עמ' 14}}. 
===סידור הקערה===
מנהג חב"ד בסידור הקערה הוא ע"פ מנהג ה[[אריז"ל]] שבה הקערה מסודרת בסדר הרומז לעשר ספירות : את שלוש המצות שמים למעלה, והם כנגד הספירות [[חכמה בינה ודעת]], מצד ימין למעלה שמים את הזרוע שהוא כנגד ה[[חסד]], ומצד שמאל הביצה שהיא כנגד ה[[גבורה]], באמצע שמים את המרור שהוא כנגד ה[[תפארת]], מתחתם בצד ימין שמים את החרוסת כנגד ספירת [[נצח]] ומצד שמאל כרפס שהוא כנגד ספירת [[הוד]] ולמטה באמצע מרור נוסף שהוא כנגד ספירת ה[[יסוד]], והקערה היא כנגד ספירת ה[[מלכות]]{{הערה| כה"ח תעג, נח}}, 
}}.

==סימני הסדר==
===קדש===
כבכל שבת וחג, גם ליל הסדר נפתח ב[[קידוש]]. רק ששונה מקידוש רגיל בכך שלא המקדש בלבד נדרש לשתות מן היין שבכוס הקידוש, אלא כל המסובים שותים את כוס הקידוש, היות שהיא הכוס הראשונה מ[[ארבע כוסות|ארבע הכוסות]] שתקנו חכמים לשתות בלילה זה. לכן, לפני כל אחד ואחת{{הערה|שכן נשים חייבות במצוות ארבע כוסות כגברים. 'שאף הן היו באותו הנס'.}} מהמסובים, מוזגים כוס יין, וכל אחד שותה את רוב היין שבכוסו ב[[הסבה]]. לאחר שתיית היין אין מברכים ברכה אחרונה על שתייתו, כמו בכל קידוש של שבת וחג.

כבכל חג, מוסיפים בסיום ברכת הקידוש את ברכת '[[שהחיינו]]'. גם השוכח לברך ברכה זו, יצא ידי חובת קידוש, ויכול להשלים את הברכה בכל עת שנזכר בה במשך כל חג הפסח{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, תעג, ב.}}.

בליל הסדר גם מצווה לחזר אחר יין אדום{{הערה| לפי שיש בו זכר לדם הנשפך על ידי פרעה בשוחטו את ילדי בני ישראל.}},ומצוה מן המובחר לקחת יין משובח, שאינו מבושל ושאין בו תערובת כלל.[[רבותינו נשיאנו]] נהגו לקחת גביע ללא רגל, כמו כן יש להדר ולקחת כוס מכסף, בשולחן ערוך נכתב שטוב לתת למישהו אחר לשפוך כדרך חרות אולם רבותינו נשיאנו לא נהגו כך.

כשחל יום טוב להיות במוצאי שבת עורכים את הקידוש לפי סדר הברכות אשר סימנם "יקנה"ז": יין: (ברכת הגפן), קידוש (ברכת אשר בחר בנו), נר (ברכת בורא מאורי האש - מסתכלים בנרות שעל השולחן, ואין מזיזים אותם ממקומם, וללא הבטה בציפרניים ובכפות הידיים. אין מברכים על הבשמים), הבדלה (ברכת המבדיל בין קודש לקודש), זמן (ברכת שהחיינו). אשה ובת שבירכו "שהחיינו" בהדלקת הנרות, גם אם הן מקדשות בעצמן, לא יברכוה עתה.

===ורחץ===
לאחר הקידוש יש לאכול "כרפס", ומכיוון שהוא ירק הטבול במשקה, וחכמים תיקנו שיש ליטול ידיים אם אוכל מאכל שטבול במשקה, נוטלים לפני אכילתו, אולם ללא ברכה{{הערה| יש מפרשים האומרים, כי גם נטילת הידים לפני אכילת הכרפס נועדה להתמיה את התינוקות}},כשנוטלים אוחזים את הכלי ביד ימין וממלאים בו מים, אחר כך מעבירים אותו ליד שמאל ושופכים שלוש פעמים על יד ימין, לאחר מכן מחזירים אותו שוב ליד ימין ושופכים שלוש פעמים על יד שמאל, ומנגבים היטיב את הידים. 

הרבי לא היה נוטל ידיו על ידי אחר וכן לא היו מביאים אליו את המים, אלא היה קם ממקומו ונוטל ידיו במטבח הסמוך לחדר שבו היו מסובין.
===כרפס===
נוטלים פחות מכזית "כרפס", טובלים במי מלח (הרבי היה נוהג לטבול שלוש פעמים) ומברכים "בורא פרי האדמה", בשעת הברכה יש לכוון גם לצאת ידי חובה ב[[מרור]]. אכילת הכרפס בצורה ובאופן זה נעשת כדי להתמיה את הילדים ולעורר אצלם שאלות{{הערה|רש"י ורשב"ם על תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קיד עמוד א, וטור אורח חיים תע"ג.}}.
===יחץ===
לוקחים את המצה האמצעית וחוצים אותה לשניים, ואת החלק הגדול מחביאים{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תעג, סעיף ו}}, והקטן מחזירים בחזרה, כמו כן יש לדייק שיהיה בו כזית לאכילת [[מצה]]. רבותינו נשיאנו היו חוצים את המצה לחמש חתיכות ומחביאים אותה בין הכריות, וכמו כן היו מחביאים יחד איתם את של בניהם{{הערה|אדמו"ר מהר"ש נהג להצניע יחד עם האפיקומן שלו גם את חתיכות האפיקומן של בניו, ולפעמים גם את של האורחים; אדמו"ר הרש"ב יחד עם האפיקומן שלו - של בני ביתו; אדמו"ר הריי"צ הצניע עם האפיקומן שלו גם את האפיקומן של חתנו הרבי, ושל חתנו הרש"ג וככה נהגו שאר רבותינו נשיאינו.}}, ב[[חב"ד]] כמו כן לא נהוג לתת לילדים לגנוב את ה[[אפיקומן]].
===מגיד===
====סיפור יציאת מצרים====
{{ערך מורחב|סיפור יציאת מצרים}}
מצווה מן התורה לקרוא את סיפור יציאת מצרים, עיקר המצווה הוא לספר לילדים{{הערה|שנאמר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" (שמות פרק י"ג, פסוק ח')}}, אולם גם אם יש ילדים מצווה לספר{{הערה|שנאמר: "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה" (שמות פרק י"ג, פסוק ג').}}.

[[הרבי]] הסביר שהמיוחד בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר, לגבי כל השנה: א. שצריך להיות בדיבור. ב. בדרך סיפור ולא זכירה בעלמא. ג. כתשובה לשאלה.

את סיפור יציאת מצרים קוראים מתוך ה[[הגדה של פסח]], ויש לקרוא אותה בקול רם אולם באימה ויראה, כמו כל אצל הרבי ואדמו"ר הריי"צ לא היו שרים בעת אמירת ההגדה (ורק אם צריך לחכות למשהו אפשר לשיר). את אמירת "מגיד" פותחים ב"הא לחמה ענייה" ויש לגלות את שלושת המצות בעת אמירתו.
====מה נשתנה====
{{ערך מורחב|מה נשתנה}}


===מגיד===
===רחצה===
===מוציא===
===מצה===
===מרור===
===כורך===
===שולחך עורך===
===צפון===
===ברך===
===הלל===
===נרצה===

==ארבעת הכוסות==
{{ערך מורחב|ארבע כוסות}}
==אכילה ושתייה לאחר אפיקומן==
==סיפור יציאת מצרים==
==בתורת החסידות==
==קישורים חיצוניים==
*{{HebrewBooks|הרבי מליובאוויטש|שערי המועדים - פסח |15864}}	
{{פסח}}
{{הערות שוליים}}