עריכת הדף "תכנון המשפחה"

תכנון ילודה
תכנון משפחה
מכון פוע"ה
שפרה ופועה

כתבות של סימה אשכנזי בכפ"ח
חוברת של סגל?


מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]], והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]].

==מקורה==
מקור המצווה היא מצווי הקב"ה לאדם הראשון: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}

== גדר המצווה ==

ישנה במצווה זו שני חלקים; א. מצוות "לשבת יצרה" המוטלת על כל אדם, בתור [[בן נח]], גם הוא אינו יהודי. ב. מצווה "פרו ורבו" המוטלת על כל יהודי.

חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת,{{הערה|1=יבמות סא, ב.}} אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, משום שיש חשש אולי ימותו הבן או הבת ח"ו, ואז לא קיים את מצוות פריה ורביה.{{הערה|1=יבמות סב, ב.}}

הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של ה[[תנא]] [[בן עזאי]] "כאילו שופך דמים". למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולם{{הערה|ולהעיר מסוטה ד, ב.}} מפני ש"נפשו חשקה בתורה". [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}}

בבוקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך.

===חשיבות המצווה==
מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]], והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]].

השאלה הראשונה ששואלים בבית דין מעלה. הרבי דייק ששואלים האם '''עסקת''' בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה{{הערה|משיחת ט"ו שבט תשמ"א.}}.

הבאת משיח{{הערה|שיחת י' שבט תש"ל.}}.

===בתורת הסוד===
[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה.

==עידוד הילודה==
בשנת [[תש"מ]] הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה"{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}.

בדורנו שמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שבת פרשת נשא תש"מ.}}.

“יש להשתדל ולהפוך עולמות כדי ללדת ילדים. התורה מצווה ‘פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשוה’, ולכן עד שלא קיים את המצווה כפשוטה (באופן של ‘כבשוה’) הרי אפילו שיש בידו תירוצים, שכבר יצא ידי חובתו על פי ‘שולחן ערוך’ וכיוצא בזה, הרי בשעה שעושה חשבון צדק (אמיתי) בנפשו אין ספק לאיזו מסקנה יגיע… בוודאי שאין לעשות חשבון שילד נוסף יביא לידי הוצאות נוספות כי בודאי הקב”ה יכול לזון ולפרנס ילד יהודי נוסף כשם שהוא זן ומפרנס את העולם כולו!”

הרבי שלל גם טענות רוחניות שיש להמתין עד ל[[שלום בית]] בין בני הזוג או להתחזקות בפרטים מסויימים בשמירת המצוות כגון צניעות וכדומה, ואם הקב"ה מחליט שבני הזוג יפקדו בילד נוסף, אין שום צדק בדחיה הברכה{{הערה|י"Z סיון תש"מ.}}.

ריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של [[עשירות]]{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}, ואם הקב"ה מפרנס את כל העולם, בוודאי שיכול לפרנס עוד ילד יהודי אחדשיחת אור לכ"ד טבת תשי"א.}}.

יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}

יש לעשות זאת בשמחה{{הערה|שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.

אדם הראשון נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.}}.

כאשר יהודי נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!..."{{הערה|סיפורים עם הרבי, בראשית, עמוד 169.}}.

=== קירוב ה[[גאולה]] ===

במצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף". [[רש"י]] מפרש כי יש אוצר [[נשמה|נשמות]] הקרוי "גוף".{{הערה|1=יבמות סב, א.}}

זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}.

מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה".{{הערה|1=שם.}}

==ראו גם==
*[[לידה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב מענדל דובוב, '''Shall We Have Another?''' (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/680.pdf מבצע לא תרצח]''', מוסף עטרת חיה לשבועון בית משיח גליון 680 עמוד 6
*הרבנית סימה אשכנזי, '''הברכה הגדולה ביותר''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 22
== קישורים חיצונים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4599&hilite=1b1107f9-00f5-4fbe-a25a-e5f8a8331694&st=%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%94&pgnum=346 שיחות קודש [[תשכ"ט]] חלק א' (346)]
* מוסף [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf אושר ועושר], מוסף בנושא עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה

{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[:קטגוריה:מצוות]][[:קטגוריה:חתונה]]
[[:קטגוריה:חסידות]]