עריכת הדף "בחירות"

[[קובץ:בחירות.jpg|250px|ממוזער|אדם המצביע בבחירות]]
'''בחירות''' הן שיטה למינוי בעלי תפקידים, באופן שמאפשר לכל הנוגעים להשפיע על הליך המינוי, על ידי הצבעה למועמד או רשימת מועמדים. כיום נהוג להפעיל הליך בחירות לצורך מינוי מנהיגים ובתי נבחרים.

==ייחסו של הרבי בנוגע לבחירות==
בבחירות הרבי רואה כדבר שהיהודי יכול להשפיע, ובנוגע לבחירות לכנסת. עם ההדגשה שהשתתפות בבחירות אינה מהווה כהתערבות בפוליטיקה, הרבי הבהיר כי אין לראות בבחירות כמעשה גורלי, שהנעשה תלוי אך ורק במשתתף בהם. ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת פינחס]] [[תשי"א]]{{הערה|'[[תורת מנחם]]' [[תשי"א]] כרך ב' עמוד 241.}}, סיפר הרבי, כי ביקרו אצלו שני יהודים, אשר העלו הצעה, לאור כך שמתקרב מועד הבחירות באזורם, להכריז על אמירת תהילים, בכדי שיתקיימו באופן טוב. הרבי סיפר, כי השיב להם, שאמירת תהילים הוא בוודאי דבר טוב בכל עת, ובפרט בעניין כזה, אך אין מה לפחד מפני הבחירות. הרבי הדגיש כי צריכים לידע ולזכור את מאמר [[חז"ל]], אשר "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", וממילא, כשתהיה העבודה בה"פיזרן לבין האומות" כדבעי, יהיו כל העניינים כראוי, באופן ש"צדקה עשה הקב"ה בישראל".

הרבי הוסיף והבהיר, שצריכים לידע ולזכור שה"מפתח" נמצא אצל עם ישראל, וממילא, אין מה להתפעל מכל העניינים, ואין הדבר תלוי אלא בעם ישראל.

גם כשהבהיר למישהו שחובה להשתתף בבחירות הדגיש{{הערה|ראה אגק"ש, כרך יא עמ' רנג - רנד.}} הרבי, כי"בכל אופן יסיח דעתו מעניינים של פוליטיקה".

==בחירות לשלטון רוסיה==
{{ערך מורחב|פורים תשי"ג}}
ב[[התוועדות]] [[פורים תשי"ג]] סיפר [[הרבי]], כי בתקופת המהפיכה ב[[רוסיה]] לאחרי מפלתו של הקיסר, הורה [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[חסידים]] להשתתף בבחירות שנערכו במדינה. הרבי סיפר, כי הגיע למקום שבו התקיימו הבחירות גם אחד החסידים שהיה מופשט לגמרי מהוויות העולם, ולא ידע כלל מה מתרחש במדינה, שהרי צריך הוא לקיים את ההוראה של הרבי, וכמובן, לאחרי הקדמת טבילה במקוה וחגירהרש"בת אבנט, כראוי לקיום הוראה של הרבי. לאחר שעשה מה שצריך לעשות בשביל הבחירות, כפי שהורו לו חבריו ראה אנשים עומדים ומכריזים הכרזת עידוד, "הוּ-רַה", ועמד גם הוא והכריז: "הוּ-רַע, הוּ-רַע, הוּ-רַע"...
==בחירות לאסיפת הרבנים==
===אסיפת הרבנים תר"ח===
{{ערך מורחב|אסיפת הרבנים תר"ח}}
לקראת שנת [[תר"ח]], החליט משרד הפנים הרוסי להקים אסיפה רבנים חדשה, ובשונה מהאסיפה בשנת [[תר"ג]], אז הרבנים נבחרו על ידי משרד הפנים, בבחירות אלו קבעו כי הרבנים יבחרו על ידי בחירות כלליות שיהיו בין כל יהודי רוסיה, וכל מי שיבחר בבחירות, יהיה מעומד להשתתפות באסיפת הרבנים.

ב[[ט"ו שבט]] תר"ח הגיע ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] על ידי פקיד המשטרה{{הערה|מאסיפת הרבנים תר"ג היו פקידי המשטרה מתייחסים לאדמו"ר הצמח צדק באכזריות.}}. הודעה אודות כך שמבקשים ממנו להתמודד לבחירות. אדמו"ר הצמח צדק בתגובה, שלח מכתב למשרד הפנים בו הוא אומר שאינו רוצה להתמודד לבחירות, ולאחר שמשרד הפנים לא הסכים לכך, שלח אדמו"ר הצמח צדק מכתב רפואי שבו כתוב שדברים שגורמים לו התרגשות כפי מקרה זה, עלול להזיק לו במצב הבריאותי, ואכן לבסוף לא התמודד אדמו"ר הצמח צדק בבחירות. 

אודות התעמולה של אדמו"ר הצמח צדק, נבחרו מתוך 32 צירים, 26 צירים אשר הם יהודים חרדים, ורק 6 צירים היו משכילים. על אף הניצחון המוחץ לחרדים, בחר שר הפנים מתוכם 2 צירים חרדים בלבד לאסיפת הרבנים ו4 צירים משכילים לאסיפת הרבנים.

ששת הנבחרים לאסיפה היו: י"ור האסיפה אליעזר לישפיץ, שני מלומדים מר וורביל , ומר אייכנבוים, הסוחר ברנשטיין מאדסה, הסוחר גלדברג מביליסט, והסוחר בשקוויטש מוויטבסק.

===אסיפת הרבנים תר"ע===
{{ערך מורחב|אסיפת הרבנים (עת"ר)}}
בסוף שנת [[תרס"ט]] חילקה הממשלה את שטח [[רוסיה]] לארבעים ושתים מחוזות, והכריזה על בחירות שיערכו בתחילת החורף של שנת [[תר"ע|עת"ר]], בה יבחרו התושבים היהודים את המועמד המועדף עליהם לאסיפת הרבנים.

[[אדמו"ר הרש"ב]] ניהל תעמולת בחירות עניפה, ושלח נציגים לעיירות [[רוסיה]] על מנת שיעוררו את התושבים לבחור כנציגים את הרבנים הדתיים, ופירסם 'קול קורא'{{הערה|שנערך על ידי הרב [[משה רוזנבלום]].}} בדבר הבחירות.

על מנת למנוע איבוד קולות, ועל פי הדברים שסוכמו באסיפה בוילנא, בכל מחוז התמודד רק רב אחד מהרבנים הדתיים, והתוצאות היו משביעות רצון{{הערה|באגרת מאותה תקופה, [[אדמו"ר הרש"ב]] כתב לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]: {{ציטוטון|המלחמה בין המפלגות גדולה היא מאוד, וכפי הנראה בהבחירות ננצח אנחנו אם ירצה ה', שיהיו רובם כשרים.. והרבה יגיעות אנו יגעים לעורר ולעשות מה שביכולתנו}}. ([[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק ב', אגרת רמז).}}.

==בחירות לועד הקהל==
בכל כמה שנים נערכות בחירות ל[[ועד הקהל]] בשכונת קראון הייטס. גם לבחירות אלו הקדיש הרבי שיחות, אגרות והתייחסויות רבות.

הרבי ביקש מתושבי השכונה לבוא ולהשפיע שהמתאימים בעיניהם ייצגו את הציבור. הרבי הדגיש שהבחירות אינם בסתירה לאחדות ואהבת ישראל, מכיוון שלכל יהודי יש חלק הן בעולם הבא והן בעולם הזה. כל בוחר רושם מי לדעתו מתאים יותר למלאות את חלק ה'יושב ראש' ומי ימלא בהצלחה את תפקיד הגזבר וכו'.
הרבי אמר שכל החשבנות מדוע לא לבוא ולהצביע (אין זה מכבודי, יש עיסוקים יותר חשובים וכו') הינם מה'חלל השמאלי' (היצר הרע).
כמו כן הרבי נתן הוראות רבות לאופן בו יתקיימו הבחירות. בשנת [[תשמ"ו]] הודיע הרבי כי הוא יתן 'שליחות מצווה' ל[[צדקה]] לכל אחד מאלו שיגיעו לבחור בבחירות. הרבי ביקש שתהיה בקלפי קופת [[צדקה]] ליד המזוזה, בכדי שכל אדם שיצא יוכל לתת צדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ו}}.
==בחירות לבד"צ קראון הייטס==
{{ערך מורחב|בית דין צדק קראון הייטס}}
כשנה לאחר הסתלקותו של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] ב[[י"ט אדר]] תשמ"ה, בקשו חברי ועד הקהל ב[[קראון הייטס]] מהרבי למנות רב חדש. התשובה של הרבי הייתה {{ציטוטון|זה שייך כ'''פשוט''' להחלטת בני ישראל תושבי השכונה שיח'}}. בעקבות כך הקימו בשכונה ועד לבחירות שנקרא ארגון "הנציגים", אליו נשלח מכל בית כנסת בשכונה נציג אחד לועד ובראשו העמד הרב [[אליעזר זירקינד]].

בעוד שועד הנציגים עסק בהכנות לבחירות החליטו חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] למנות [[רב]] שנבחר מטעמם וכתבו על כך לרבי המענה היה: {{ציטוטון|היו כמה וכמה אסיפות בהנ"ל - מבאי כח כמה וכמה בתי כנסיות דהשכונה והמוסדות שבה ומהו לפתע פתאום ועד [[אגודת חסידי חב"ד העולמי|אגודת חסידי חב"ד]] ארגון עולמי??}} לאחר מענה ברור שכזה מהרבי ועוד מענה אחד חריף ירד מהפרק ניסיון התנכלות זה, ואכן ב[[א' ניסן]] [[תשמ"ו]] פרסם ועד הנציגים את פרטי הבחירות כשהמועמדים הם: הרב [[אברהם אזדבא]], הרב [[מרדכי דב אלטיין]], הרב [[דוד חנזין]], הרב [[שלום מרוזוב]], והרב [[יהודה קלמן מארלאוו]].

ביום [[ד' ניסן]] התקיימו הבחירות ב[[עזרת נשים]] של [[770]] ו-90% מתושבי השכונה באו ובחרו בשלושה רבנים: הרב [[דוד חנזין]] הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] והרב [[אברהם אזדבא]].

אך בפועל כאשר כתב הרב [[דוד חנזין]] על מינויו הורה לו הרבי להמשיך ברבנותו ב[[פתח תקווה]] ובתפקידו ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[ועד רבני אנ"ש בארץ הקודש]]. לאור מענה [[הרבי]], הוציאה ועדת הנציגים על מענה הרבי ועל בחירת רב שלישי לאחרי [[פסח]]. לאחר הודעה זו, אלו שלא ראו את הבחירות בעין יפה החלו ללעוג לוועדת הבחירות, באמרם שהוועדה לא בדקה אחר המועמדים קודם פירסומם. יו"ר הוועדה הרב [[אליעזר זירקינד]] כתב לרבי על המלעיגים, והרבי ענה {{ציטוטון|כבר השקיטם [[אדמו"ר הזקן]] בתחילת שו"ע שלו. יכול להוסיף - דאיתא בספרים אשר לעג אותיות עגל.}} וכך עודד אותו לערוך את הבחירות לרב השלישי.

ב[[כ"ג ניסן]] נערכו הבחירות בברכת הרבי ונבחר ברוב קולות הרב [[יוסף אברהם הלר]] כרב שלישי בשכונת [[קראון הייטס]]. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי [[כ"ז סיון]] ולמחרת בשעת ה[[התוועדות]] נשא הרבי [[שיחה]] בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16047&st=&pgnum=628 התוועדויות תשמ"ו חלק ג' עמוד 632 ואילך. שיחת ש"פ שלח כ"ח סיון תשמ"ו].}}. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס.

==בחירות גבאי בית הכנסת 770==
{{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}
בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שב[[פרשת יתרו]] לחצו חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערה|[[שבת]] פרשת משפטים תשמ"ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערה|התבטא על כך הרבי שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות".}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. במקביל הייתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב"די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים{{הערה|באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות, הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלויה בהם והם התפטרו. היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.}}.

==בחירות בארה"ב==
בדרך כלל כאשר התקיימו בחירות בארה"ב, הצביע הרבי באמצעות מעטפה הנשלחת בדואר.

עם זאת, אירע פעם שהרבי הלך אל הקלפי כדי להצביע בבחירות.

מסופר{{הערה|על פי עדות הרב [[ישראל פרידמן]].}}, שבאותה עת, שהו בסביבת הקלפי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית ב-770]], וכשהגיע הרבי ל-770, נכנס אל ה'זאל' וכמעט צעק: "הייתכן שבאמצע הסדר פגשתי שם בחורים?!"{{הערה|ראה מוסף "בצאתו" של עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], [[סוכות]], [[תשפ"א]].}}.
==בחירות לכנסת==
{{ערך מורחב|הבחירות לכנסת}}
הבחירות לכנסת היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת [[מדינת ישראל]], שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד במפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים. 
===הצבעה בבחירות===
====ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות====
רובם של גדולי ישראל ובראשם רבי [[אהרן רוקח|אהרן מבעלזא]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]] , [[הבית ישראל]] מ[[חסידות גור|גור]], האמרי חיים מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] הורו ואף כתבו "קול קורא"{{הערה|1=ראו בחוברת [https://drive.google.com/file/d/1H0GlhPlNjWlbZH8D54nIZ46k4T5US78I/view?usp=drive_open ובחרת בחיים]" את צילומי ה"קול קורא" של גדולי ישראל מאז שנת ה'תש"ט עד ימינו בכל מערכות הבחירות.}} להשתתף בבחירות לכנסת בכל מערכות הבחירות ולהצביע למען מפלגה חרדית, החל מהבחירות לכנסת הראשונה בשנת [[תש"ט]], וכך בכל מערכות הבחירות בכל השנים עד ימינו.

זאת לעומת רבני בד"ץ העדה החרדית וכן רבי [[אברהם יצחק קאהן]] אשר אסרו את ההשתתפות בבחירות לכנסת כבר בבחירות הראשונות. בבחירות לכנסת השנייה בשנת ה'[[תשי"א]] הצטרף לאוסרים רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]].

הרבי צידד בעד המתירים, ואף חייב בכך, [[הרבי]] אולם הבהיר שלמרות זאת הוא מתנגד להשתתפות בקואלציה "מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'".[[ הרבי]] גם הוסיף שמי שלא מבציע בבחירות אז:{{ציטוטון|ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ"ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת ב"כ (דעפוטאט) אחד יכולה הייתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, וד"ל.}}{{הערה|1=מכתב הנ"ל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט] וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3741.htm שם אגרת ג'תשמ"א] בחריפות רבה יותר. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3642.htm שם אגרת ג'תרמב] ושם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3767.htm ג'תשס"ז]}}{{הערה|1=מכתב הנ"ל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט] וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3741.htm שם אגרת ג'תשמ"א] בחריפות רבה יותר. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3642.htm שם אגרת ג'תרמב] ושם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3767.htm ג'תשס"ז]}}.

==בחירות מקומיות בישראל==
על פי הוראת הרבי, יש להצביע גם בבחירות למועצות וראשי הערים בישראל, וחובת ההצבעה בבחירות לכנסת חלה גם עליהם{{הערה|[https://col.org.il/news/78773 אגו"ח פתח בקמפיין: "הרבי מצווה - חוב וזכות גדול להצביע"]{{*}} [https://col.org.il/news/42505 פתק לבן? לא בא בחשבון] {{COL}}}}.

עם זאת, הרבי שלל בחריפות התערבות חב"דית ושימוש בשמה של חב"ד בפוליטיקה, גם בפוליטיקה מקומית{{הערה|[https://col.org.il/news/78422 זעקת הרבי נגד התערבות חב"ד בבחירות המקומיות] {{*}} [https://col.org.il/news/78857 הרב אשכנזי מוחה על השימוש בשם חב"ד בבחירות המקומיות] {{COL}}}}, בעיקר מפאת החשש שהכוח האלקטורלי הגדול של חב"ד בחלק מהערים יהפוך את הקהילה המקומית לגוף פוליטי{{מקור}}, זאת למרות האישור שנתן הרבי במספר ערים לשליחת נציג מטעם מוסדות (וקהילת) חב"ד לעירייה, נציג שישובץ ברשימת מועמדים קיימת, כשרב הקהילה מורה להצביע לרשימה זו{{הערה|[https://col.org.il/news/78453 הרב גלוכובסקי מגלה: המענה שקיבלתי מהרבי בנוגע לבחירות] {{COL}}}}.

הרבי גם שלל, לעיתים בחריפות, הגשת רשימת מועמדים מטעם חב"ד{{הערה|לדוגמא: המענות לחסידים ב[[קריית מלאכי]] וב[[אופקים]] [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/20-09-2018-18-30-21-chabad_bilti_miflagtit.pdf קונטרס "חב“ד בלתי מפלגתית" עמ' 26 והילך]}}, מלבד בעיר [[צפת]] שם אישר הרבי לשליח הרב [[אריה לייב קפלן]] להגיש רשימה עצמאית בשם חב"ד, ואף אישר התמודדות של הרב קפלן עצמו, למרות היותו "[[שליח]]"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42073 נציג חב"ד בצפת: כך אישר הרבי להתעסק בבחירות] {{אינפו}}}}.

==המשמעות של הבחירות בעבודת השם==
בתקופה שהתקיים בחירות{{הערה|וכלשון הרבי,"בהכנס כמה וכמה מאחינו בני ישראל לקלחת הבחירות".}} בכמה אזורים, כתב הרבי לחבר הכנסת [[יוסף בורג]] בנושא הבחירות ומשמעותם בעבודת ה', 
אשר לומדים מהבחירות, שלמרות שהבוחר הינו בשר ודם, הנבחר משתדל למצוא חן בעיניו, בלב ובנפש, ואף יתאמץ ויטרח ובלבד שיהיה נבחר בפועל, ועל אחת כמה וכמה בנוגע ל[[הקב"ה]],{{הערה|שהוא 'בוחר בעמו ישראל באהבה'}}, שכמו שהיה בעת [[מתן תורה]], אינו דין שיתנהג באופן האמור, למצוא חן בעיני הבוחר ולהיות נבחר באמת. הרבי גם מוסיף, שבנוגע לבוחר בשר ודם, הרי על הנבחר לגמול לבוחר{{הערה|כמובן אם מקיימים ההבטחות שבשעת הבחירות אף בני ישראל בחזקת כשרים שפיהם ולבם שווה}}, מה שאין כן בנוגע להקב"ה, שהוא הנותן והנבחר הוא המקבל, ומה שצריך הנבחר לתת לבוחר, זה לימוד התורה וקיום מצותיה, אף גם זה לטובת הנבחר.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מושגים כלליים]]