עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן כ"ט"

{{תניא}}
'''אגרת הקודש כ"ט - אשת חיל עטרת בעלה'''

==מבוא==
באגרת מתבאר מעלת וחשיבות לימוד ה[[הלכה]] - יותר מכל שאר [[פרד"ס|חלקי התורה]]{{הערה|פשט, רמז, דרוש וסוד.}}, ועד [[חכמינו זכרונם לברכה|שחז"ל]] קראו ללימוד ההלכות "תגא" - הכתר של התורה!

==גוף האגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ט|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ט}}}}

==סיכום==
אדמו"ר הזקן מסביר שההלכות '''הן''' המגלות לנו כיצד לקיים את המצוות, עושות את העולם [[דירה בתחתונים|דירה לקב"ה]], ומביאות אותו [[תכלית בריאת העולם|לתכליתו]]. הביאור נחלק לשלושה שלבים:
* א) הצגת שאלה.
* ב) ביאור עניינו ומהותו של "[[רצון העליון]]".
* ג) ההסבר שרצון זה מתגלה דוקא [[הלכה|בהלכות]] התורה.


* '''השאלה:''' מדוע יחסו [[חז"ל]] ל[[הלכה]] חשיבות יותר [[פרד"ס|משאר התורה]], ומבאר מדוע זקוקה ה[[נשמה]] ל[[לבושים]].

* '''עניין''' העונג והרצון העליונים: העונג הוא פנימיות הרצון, ויובן על ידי משל: כשם שבאדם '''ה[[רצון]] הוא חיצוניות ה[[תענוג]]''' (דהיינו, האדם "רוצה" בדברים בהם הוא "מתענג"), כך [[כתר#פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר|באלוקות]] פנימיות האור האלוקי נקרא "עונג" וחיצוניותו בשם "רצון"{{הערה|ראה בהרחבה [[כתר#פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר|כאן.]]}}.

* '''מהות''' העונג והרצון העליונים: ה'עונג' של הקב"ה הוא להתגלות בתחתונים, ו'רצונו' הן המצוות{{הערה|המצוות נקראות 'רצון' כי אכן זהו רצונו (שנקיים מצוות). ולכן קיום המצוות הוא גילוי רצונו.}} (בסיום העניין מביא [[אדמו"ר הזקן]] לאמור לעיל (שרצון העליון הוא המצוות) ראיה מהזוהר).

*'''מעלת ההלכות''' המצוות כפי שכתובות בתורה לא ניתנות לקיום, אלא רק כפי שהתפרשו בתורה שבעל פה ובפרט בהלכה.


{{כתב גדול|'''סיכום המסר שבאגרת'''}} ההלכות הן שמגלות את הקב"ה בעולם ועושות לו יתברך דירה בתחתונים, ולכן הן הן '''תחילת''' כל הבריאה (כתר) '''ותכלית''' כל הבריאה (מטרתה).

==מושגים יסודיים==
*[[רצון|כח הרצון באדם]]
*[[תענוג|כח התענוג באדם]]
*[[כתר#פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר|פנימיות וחיצוניות רצון העליון]]

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ח|פרק כ"ח]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ל'|פרק ל']]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]