עריכת הדף "גורל"

{{בעבודה מתמשכת}}
==במקורות==
חלוקת הארץ על ידי יהושע נעשתה בגורל, כאשר לפני כל פתק שיצא אלעזר אמר בנבואה באורים ותומים איזו נחלה תיפול לגורל איזה שבט, יהושע היה מוציא את הפתק שבאופן ניסי היה תואם את הנבואה, ובנוסף לכך נעשה נס נוסף שהגורל עצמו היה מדבר ומספר איזו נחלה עלתה לגורל השבט{{הערה|מדרש תנחומא פנחס, סימן ו.}}.

מקום נוסף בו ציוה ה' את יהושע להשתמש בגורל, היה על מנת לגלות מי מעל בחרם שאסר שימוש בשלל המלחמה ביריחו{{הערה|סנהדרין מג, ב.}}.

הפיל פור הוא הגורל

ב[[בית המקדש]] נערכו מדי יום 4 הגרלות על העבודות{{הערה|יומא ב, א-ב. נוהג זה החל לאחר שהכהנים התחרו ביניהם על העבודות וקרו אסונות בעקבות כך.}}: תרומת הדשן וסידור המערכה על המזבח, שחיטת [[קרבן התמיד]] והעלאת האיברים שלו לכבש ודישון מזבח הקטורת והטבת המנורה, הקטרת הקטורת,  העלאת איברי קרבן התמיד מהכבש למזבח. הפיס היה חיב להיערך במקום מקודש (לשכת הגזית), ונעשה בצורה מיוחדת של הוצאת אצבעות אותם מונה הכהן העורך את הפיס.


===בהלכה===
(שולחן ערוך יורה דעה סימן קעט סעיף א) "אין שואלים בחוזים בכוכבים ולא בגורלות . הגה: משום שנאמר: תמים תהיה עם ה' א-להיך (דברים יח, יג) (ב"י בשם תוספות דע"פ ובשם ספרי). וכ"ש דאסור לשאול בקוסמים ומנחשים ומכשפים (פסקי מהרא"י סי' צ"ו)". 

*שבת
*משחק בקוביא

==בתורת החסידות==
כפי שניתן להוכיח מההגרלה שנערכה בבית המקדש ביום הכיפורים על שני השעירים, שהיו צריכים להיות שווים בקומה במראה ובמחיר{{הערה|משנה יומא ו, א.}} גורל אמיתי הוא דווקא כאשר רוצים להכריע בין 2 דברים זהים לגמרי, ואין רצון מסויים לאחד מהם בדווקא - הגורל קשור עם הדרגות שגבוהות יותר אפילו מ[[פנימיות הרצון]], ולמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], והיא הדרגה שמתגלה ביום הכיפורים "לפני הוי'", למעלה משם הוי'{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/11/index.htm על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג]. [https://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/3/4/670.htm מי זאת הנשקפה, תרל"ט], ועוד.}}.

אף שגם בחירה אמיתית שייכת רק ב-2 דברים שווים, בחירה נעלית יותר מהגורל היות ויש בה גם את המעלה שהאדם הוא זה שמחליט, ואינו מוגדר אפילו בענין הגורל.

===בחג הפורים===
ענין הגורל מבואר במאמרי חסידות רבים של [[חג הפורים]], בהם מבואר כיצד ייתכן שחג הפורים נקרא על שם הפור (הגורל) שהטיל המן, שמטרתו היתה להשמיד את כל היהודים חס ושלום.

וההסבר הוא שאכן המן רצה לעורר קטרוג על היהודים מצד דרגה כזו שלמעלה מסדר ההשתלשלות, היכן שמעשה התחתונים לא נוגע, וממילא חשב ששם החביבות של בני ישראל לא תתפוס מקום ויוכל לעורר עליהם דינים ולנצח אותם.

ואף שמבחינת הגורל אכן היה יכול המן לנצח, אך כיון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל{{הערה|על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג.}}.

ובבחינת הגורל עצמו, הגורל של פורים נעלה יותר מהגורל של יום כיפור, כיון שביום כיפור הגורל היה אם לה' או לעזאזל, ואילו בפורים הגורל היה לה' או לסטרא אחרא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=241&hilite= תורת שלום עמוד 219, פורים העת"ר].}}.

===בעבודת השם===
המשמעות של בחינת ה'גורל' בעבודת השם היא ב-2 אופנים, האופן הראשון הוא הידיעה וההכרה של האדם שבכוחותיו אינו יכול לדעת ולהשיג והוא מוכרח לאמונה, והאופן השני הוא לעבוד את השם באופן שלמעלה מהשכל, בביטול מוחלט ברצון פשוט לעשות רצונו של הקב"ה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/1/1060.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C אור התורה במדבר ד, אס].}}.

==גורל הגר"א==
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}

==אצל רבותינו נשיאינו==
בשעת ה[[טהרה (קבורה)|טהרה]] של [[המגיד ממעזריטש]] נערך גורל בין התלמידים מי יזכה לטהר כל אבר מגופו הקדוש, ו[[אדמו"ר הזקן]] זכה ב'ראשו כתם פז', טהרת הראש, וכאשר הובילו את המגיד למקווה, אמר אדמו"ר הזקן שכיון שחז"ל אמרו "גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם", יניחו למגיד לטבול בעצמו, ואכן המגיד טבל מעצמו שלושה פעמים{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7518.htm אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תקיח]. בית רבי חלק א' עמוד 10 הערה ב'.}}.

*[[אורח לצדיק]]
*[[חברת משניות בעל פה]]
*הגרלה על כניסה לתפילות בשנות האבל

===הגרלה על ספרים בהם השתמש הרבי===
שבועון בית משיח י"ז אדר תש"פ עמוד 23

==הגרלה על נסיעה לרבי==
*[[ועדת ההגרלה]]

==הגרלות פרסים==
שלילת הגרלה על כדור

שהספרים בהגרלה יודגשו בפרסומת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ריג].}}.

הגרלה – על ספר, '''וגם''' על דברים אחרים (כמו אופניים וכיוצא בזה){{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קיז].}}.

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[חיים הלל רסקין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/5ff73dfc94707_1610038780.pdf בעיות בהגרלה במבט הלכתי]''', גליון 'הוראה ומשפט' טבת תשפ"א

{{הערות שוליים}}