עריכת הדף "צפת"

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, מכון תורני טכנולוגי, ישיבה קטנה, ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת חנוך לנער, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב חיים חייקל קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק. 

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==

===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני חמש קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו. נכון לשנת תשפ"א, ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת [[תשס"ט]] החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בקריית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך=== 
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי. 
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום. 
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. 
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ- 400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-50 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ 170 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 90 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי. 
*ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל צפת - (מונה 30 בחורים). ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן קפלן, מנהל: הרב שמואל מישולובין משגיח: הרב עזריאל שימוס.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים. 
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]], 
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת הרבנית חיה רחל הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
השליח הראשי לעיר הינו הרב חיים חייקל קפלן (ממלא מקום אביו)
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר 
מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.
==צבאות ה'==
ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף בת מלך לצעירות הפועל בשטח תלמוד תורה בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב

===מנהלי הסניפים===
*מנהל תלמוד תורה בנים הרב [[מרדכי ידגר]] 
*מנהלת תלמוד תורה בנות הרבנית נחמה נבון
*מנהל רוחני הרב [[מאיר וילשאנסקי]]
*רכז בנים כללי הרב [[משה סנדרוי]]

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.
==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]