עריכת הדף "תרומות ומעשרות"

'''תרומות ומעשרות''' הינם ציווי מהתורה לפיה יש להפריש חלק מהיבול הצומח ב[[ארץ ישראל]] לתרומת ה[[כהן|כהנים]], [[לוי|לויים]] ו[[עניים]]. מצווה זו הינה מצווה התלויה בארץ. 
==מקור==
נצטווינו מהתורה להפריש תרומות ומעשרות לכוהנים וללווים. מהתורה חובה להפריש מדגן תירוש ויצהר בלבד. רבנן חייבונו להפריש מכל גידולי קרקע למאכל אדם.

*'''תרומה גדולה (לכהן)''' - נצטווינו להפריש תרומה לכוהנים שנאמר: {{ציטוטון|רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ ... תִּתֶּן לוֹ}}, אך כיוון שתרומה נאכלת רק לכוהנים ורק כשהם טהורים, ובזמן הזה כולנו, כולל הכוהנים, טמאי מת, אסורה התרומה באכילה אף לכוהנים. לכן: לא תינתן לכהן, אלא נפריש כמות מינימאלית שלא תאכל, אלא תימסר לבהמת כהן, תיקבר, או תונח באשפה בשקית.
*'''מעשר ראשון (ללוי)''' - נצטווינו להפריש 10% ולתת ללוי שנאמר {{ציטוטון|וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵר}}. כיוון שכיום אין הוכחה וייחוס ברור מי הוא לוי אמיתי, וכיוון שחלקו של הלוי חולין הוא ומותר לישראל לאכלה אף בטומאה, על כן רשאים אנו להותיר את המעשר לעצמנו.
*'''תרומת מעשר (מלוי לכהן)''' - נצטווה הלוי להפריש מתוך המעשר שקיבל מהישראלי, תרומה לכהן. שנאמר {{ציטוטון|כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְרָאֵל את הַמַּעֲשֵר...והרֵמתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵר מִן הַמַּעֲשֵר}}. גם תרומה זו מותרת לכוהנים טהורים בלבד, וכיוון שכאמור אף הכוהנים טמאים הם, תימסר לבהמת כהן או תיקבר. אף ישראל רשאי להפרישה ישירות לכהן, ולכן נפריש אנו גם אותה.
*'''מעשר שני''' - 10% מהתוצרת שנותרה לאחר הפרשת מעשר ראשון, על החקלאי לאוכלה בירושלים בטהרה. באם רחוקה ירושלים וקשה המשא, באפשרותו להעביר (לחלל) את הקדושה מהפירות למטבעות כסף.  כפי שנאמר {{ציטוטון|וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף}} בכסף זה יקנה בירושלים "כל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ". האוכל שנקנה מהכסף  קדוש אף הוא, ואין לאכלו בטומאה. וכיום שטמאים אנו, 10% אלו  יוחלפו (יחוללו) במטבע השווה פרוטה. הקדושה מועברת מהפירות למטבע, הפירות יותרו  לאכילה, והמטבע תושמד או תיזרק לים הגדול (בזמן הביעור).
*'''מעשר עני''' - בשנה השלישית והשישית משנת השמיטה, 10% אלו לא יאכלו בי-ם אלא יימסרו לעני, שנאמר: {{ציטוטון|מִקְצֵה שָׁלשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא ... וּבָא הַלֵּוִי והַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה ואכלו ושבעו}}. 
*'''מעשר רבעי''' - שנתו הרביעית של העץ נקראת 'נטע רבעי' פירות שנה זו ייאכלו בירושלים. כנ"ל במעשר שני, גם פירות אלו הקדושים יחוללו על מטבע שווה פרוטה, המטבע תושמד או תיזרק לים הגדול.

מצווה מן המובחר להפריש מהטוב, הנאה והמשובח שבפירות ובירקות.

נוסף לציווי התורה להפריש מתנובת השדה הצומחת בקרקע, חז"ל הרחיבו את הציווי גם לשאר הרווחים, וכן נפסק להלכה{{הערה|קצושו"ע, לד}}: יתן אדם צדקה מעשר מכל הריוח שהרויח{{Vערה|חוץ ממה שמוציא לצרכי ביתו. ומצוה מן המובחר שיתן חוֹמש – עשרים אחוז}}. ויש אומרים שגם חיוב זה מדאורייתא{{הערה|כן משמע מספרי על הפסוק "עשר תעשר" – דברים, יד,כב. שו"ע יו"ד, רמט}}.

ולכאורה משתמעים הדברים גם מסיפור התורה ב[[פרשת לך לך]]{{הערה|יד,כ}} על אברהם אבינו שבשובו מהנצחון האדיר במלחמה על ארבעת המלכים הגיבורים בראשות נמרוד המלך, הוא נתן למלכי צדק הכהן מעשר מהשלל שהוא לקח מהמלחמה, ומעשרותיו היו מכל מיני השלל ולא רק מהצומח, מכאן רמז למצוות מעשר מכל הרווחים הכספייים וכדומה, ולא רק מגידולי הקרקע.
==פרטי המצווה==
בשונה מכמה ממתנות הכהונה שהן מוגדרת על חלקים מסויים, זרוע לחיים וקבה, הרי מצוות תרומות ומעשרות היא בעצם על כל היבול, כל דבר שנקטף יכול בפוטנציאל להוות תרומות ומעשרות, וכאשר מפרישים עשרה אחוז הרי אותם אחוזים הם כביכול שלוחי כל מאה האחוז ופוטרים ומטילים מהם את החובה להיתרם ללוי ועוד, כלומר, שבעיקרון הכל שייך להקב"ה, אלא שכאשר מפרישים מעשר ותרומה אז מתקנים את הפירות, ובעל הפירות האמיתי – הקב"ה – מעביר את היתרה הנותרת לידינו.

ההלכה קובעת שאסור לאכול מהפירות והירקות לפני שמפרישים מהם לכהן וללוי, כי למרות בעלותינו החוקית על הפירות והירקות, באמת הם לא שלנו, הם בבעלות ה' יתברך, והוא מוסר לנו ומאשר לאכול מהם, רק אחר שנפריש תרומות ומעשרות ונתקן את פירותינו.
==משמעותה==
משמעות פנימית עמוקה למצווה זו של תרומות ומעשרות היא הכרה והכרזה שהכל שייך להקב"ה, "לה' הארץ ומלואה".

שבמצווה זו, על האדם להתבנון ולהכיר שכל הפעולות וההצלחות הנעשות בעולם אינן תלויות בהשקעה האישית של האדם, אלא הכל מאת ה', אף שהאדם השקיע את כל כוחותיו ומרצו, אין הרווחים פרי ההשקעה שלו, אלא הם בהחלטת הקב"ה בלבד, הקב"ה הוא שנתן לו את הריווח שהשיג, לכן כל הרווחים שייכים להקב"ה ולא לאדם.
התרומות והמעשרות אינן מעשה חסד ולפנים משורת הדין, אלא ביצוע הדין והצדק. היות שהכל קנוי ושייך להקב"ה, כלומר גם החפצים הגשמיים עצמם שהאדם עמל וטרח בעמל יזע ויגע רבים – שייכים להקב"ה, וממילא התרומה לכהן וללוי במצוות ה' זה הדין והיושר, כי בעל הפירות האמיתי הלא הוא הקב"ה, ציווה להפרישם וליתנם.
==ארגונים של הפרשת תרומות ומעשרות==
===קרן תרומות ומעשרות שע"י בית דין רבני חב"ד===
{{ערך מורחב|[[בית דין רבני חב"ד#פעילות בית הדין|קרן המעשרות]]}}
[[קובץ:קרן.png|ממוזער|240px|לוגו הקרן]]
קרן המעשרות הוקמה על ידי [[בי"ד רבני חב"ד]] בכדי להנגיש את הפרשת [[תרומות ומעשרות]] בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי{{הערה|[https://col.org.il/news/125733/ כתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין]}}.

הקרן הוקמה בשנת [[תש"פ]] ומפוקחת על ידי הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]]. מנהלה בפועל הוא הרב [[רפאל שמשון לוינסון]]{{הערה|למעשה, החל הרב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת [[תש"פ]] התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.}}.

פעולות הקרן:
# החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.
# נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.
# נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.

==ראו גם==
*[[מעשרות]]
*[[תרומות]]
==לקריאה נוספת==
*[[לקוטי שיחות]] חלק ה, עמוד 68.
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=231&article=2012 כייצד מפרישים תרומות ומעשרות?] באתר פורטל חב"ד בישראל.
*[https://abc770.org/article_node_1893/ פרשת לך לך] באתר חב"ד אור אין סוף.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]][[קטגוריה:מושגים כלליים]][[קטגוריה:צדקה]]