עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן כ"ט"

{{תניא}}
'''פרק כ"ט''' של [[אגרת הקודש]] מבאר את מעלת [[תורה שבעל פה]] בדווקא. 

==מבוא לפרק==
בפרק זה מתגלה מעלת לימוד [[תורה שבעל פה]] שהיא התגלות ה[[רצון העליון]] במצוות ה'. בתחילה מבאר רבינו באריכות כי ה[[רצון העליון]] הוא למעלה מה[[חכמה]] וה[[בינה]], ובו מלובש ה[[תענוג]] העליון. לאחר מכן מבאר רבינו כי ה[[כתר]] העליון שהוא הרצון, מתגלה על ידי [[תרי"ג מצוות]] התורה ו[[שבעה מצוות דרבנן]], ועל ידי לימוד הלכותיהם.

==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ט|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ט}}}}

==סיכום הפרק==
"אשת חייל עטרת בעלה": והתורה נקראת כתר ובפרט הלכות התורה נקראו כתרה של תורה וצריך להבין מדוע ההלכות נקראו כתר וגם למה רק השונה הלכות מובטח לו שהוא בן העולם הבא ולא כל דברי תורה בכלל.

אלא שידוע ש[[האריז"ל]] כותב שצריך אדם לעבור גילגולים רבים עד שיקיים את כל תרי"ג המצוות מלבד מצוות המלך, כי כדי לזכות להתענג על השם אין הנברא יכול להשיג דעת בוראו אלא רק כשהנשמה מתלבשת באור הבא מלמעלה מהדרגה התחתונה שבאור העליון והיא מקפת את הנשמה כדי שתוכל לקלוט את האור האלוהי מבלי שתתבטל במציאותה.

אור זה בא מהעונג העליון שהוא פנימיות הכתר מהדרגה התחתונה שבו שהיא חיצוניות הכתר העליון הנקרא רצון העליון. רצון זה מתלבש דווקא בהלכות התורה ודווקא על ידם ישנה אפשרות לקבל הארה זו מלמעלה. ובהיות הכתר הוא למעלה מן החכמה לכן שאר דברי התורה נקראים חכמה עליונה כי אורייתא מחכמה נפקת. ואילו הלכות התורה הם באים ומביאים את הגילוי של התורה כמו בתורה הדברים סתומים וחתומים ורק בהלכות התורה הם באים לידי גילוי. על דרך משל ממצוות תפילין שבתורה נכתב מצוות התפילין אך לא מפורט מהם התפילין ואיך הם נראות והיכן צריך להניחן ורק בתורה שבעל פה הלכות התורה נתגלה דבר זה לאשורו. ולכן המשיל התורה לאב והלכות התורה לאם כמשל גשמי מעיבור אב ואם כשהאב נותן רק נקודה ואילו האם מביאה זה לידי גילוי ולכן כתוב שמע בני מוסר אביך – זה התורה שבכתב ואל תטוש תורת אמך זה התורה שבעל פה והלכות התורה ולכן כתוב אשת חייל עטרת מלשון כותרת וכתר לבעלה.

==מושגים יסודיים בפרק==

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ח|פרק כ"ח]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ל'|פרק ל']]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]