עריכת הדף "כרמלית"

'''כרמלית''' היא אחת מההגדרות ההלכתיות לסוגי ה'רשויות' השונות הקיימות בהלכות [[שבת]]. הגדרתה של ה'כרמלית' היא מקום שאינו [[רשות הרבים]] כלומר שאינו מקום שניתן להגדירו כרשות הרבים מבחינת גודל השטח (ט"ז אמה), או מפאת היותו מקום שאינו מיועד לשימוש הציבור (כגון [[מדבר (מקום)|מדבר]]), או מכיון שאין שישים ריבוא איש המתהלכים בו בקביעות (לפי שיטת אותם [[ראשונים]] הסבורים שתנאי זה הוא חלק מהגדרות רשות הרבים).
==בהלכה==
ההלכה היא שהכרמלית נחשבת רשות נפרדת לעצמה ואסור לטלטל מתוכה לרשות היחיד או לרשות הרבים, וכן להיפך. איסור הוא מדרבנן, מכיון שהכרמלית דומה במקצת לרשות הרבים (בכך שאין בה שלושה מחיצות גמורות), ובמקצת לרשות היחיד (בכך שאינה שטח המסור לציבור), ולכן גזרו חז"ל שיש להתייחס אליה כרשות נפרדת שאסור לטלטל מתוכה ואליה.

נמצא כי לא רק מדבר או [[יער]] נחשבים ל'כרמלית', אלא גם כל שטח שאינו רשות היחיד ואינו רשות הרבים מוגדר כ'כרמלית'. נמצא כי לפי שיטות של רבים מהראשונים, שרשות הרבים היא רק כזאת שיש בה שישים ריבוא, נמצא כי גם רחובות של עיר שאין בה שישים ריבוא נחשבים ככרמלית.

מכיון שכך, תיקנו חז"ל שיש ל[[עירוב חצירות|ערב]] את כל רחובות העיר על ידי נתינת פת המשותפת לכולם, ובכך נחשבים כולם כרשות משפטית אחת, וכאילו כל העיר נחשבת [[רשות היחיד]]. 

כיום, ההנחה המקובלת בהלכה, שכמותה השתרש המנהג ההלכתי הרווח, היא כי יש להתייחס לכל שטח ציבורי כ[[כרמלית]], מכיון שאין בימינו שום מקום בעולם שעונה על כל הכללים של "רשות הרבים", מכיון שלא קיים שטח שמסור באופן קבוע לשימושם של שישים ריבוא בני אדם, ושאינו מוקף במחיצות כלל, וששטחו ט"ז אמה. 

כך גם קובע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/252/18.htm?q=%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA או"ח סימן  רנב מלאכות המותרים והאסורים]}} כי למרות שחז"ל אסרו לצאת לרשות הרבים ב[[ערב שבת]] סמוך ל[[שקיעת החמה]] עם כלי או בגד בידו מחשש שמא תשקע החמה וימשיך לטלטלו ברשות הרבים, הרי שכיום אין גזירה זו נוגעת להלכה, מכיון שכיום אין רשות הרבים להלכה וכלשונו {{ציטוטון| בזמן הזה שפשט המנהג כהאומרין שעכשיו אין לנו רשות הרבים גמורה אלא כרמלית כמו שיתבאר בסי' שמ"ה  אין איסור כלל לצאת סמוך לחשכה אפילו בחפץ שבידו שהרי איסור ההוצאה בכרמלית אינו אלא גזרה מדבריהם ואין גוזרין גזרה לגזרה}}.
==בתורת החסידות==
בתורת החסידות משמש הכרמלית כדוגמא לכללי ההלכה שאינם ניתנים להבנה על פי השכל, והם ביטוי של חלק התורה אשר למעלה מהשכל. כך למשל כותב [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/2/9/147.htm?q=%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA אור התורה לחג השבועות דרוש בשעה שהקדימו, קמז]}} {{ציטוטון| הנה אנו רואים שגם בבחינת [[חכמה]] ש[[נגלה|בתורה הנגלית]] לנו בדברים [[גשמיות|גשמיים]] הוא למעלה מ[[שכל]] אנושי... וכמו ענין דיני כרמלית ורשות הרבים ורשות היחיד... שאין שכל אנושי משיג למה יחייב אופן רשות הרבים וכרמלית בכך, ורשות הרבים אינו תופס אלא עד עשרה טפחים ורה"י עד לרקיע והכרמלית יש בו מקולי שתיהן כו'}}.

{{לט מלאכות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]