עריכת הדף "תהלים א'"

{{בעריכה}}
{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים
| רוחב = 25%
| תוכן = (א) אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים{{ש}}
וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. {{ש}}
(ב) כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה.{{ש}}
(ג) וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם {{ש}}אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.{{ש}}
(ד) לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ.{{ש}}
(ה) עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים.{{ש}}
(ו) כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.{{ש}}
}}
תהלים א' הוא המזמור הראשון שפותח את ספר [[תהלים]]. ונפתח בפסוק {{ציטוט| תוכן= "'''אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים'''"| מרכאות=לא}}. עיקר עניינו של המזמור הוא בשאלת דרך החיים הראויה לאדם.

==תוכן==
המזמור הוא בן שישה פסוקים ומחולק לשלושה חלקים שווים, שני פסוקים לכל חלק. בפסוקים א'-ב' מתואר ההבדל שבין מעשי הצדיקים למעשי הרשעים. בפסוקים ה'-ו' מתואר הגמול הצפוי לצדיקים ולרשעים. בתווך, בפסוקים ג'-ד', מתואר הניגוד שבין דמותו של הצדיק לבין דמותו של הרשע באמצעות הנגדה בין עץ לבין מוץ. קיימת סימטריה הבאה לידי ביטוי בהצגת הדמויות, דמות הצדיק ודמות הרשע. המזמור בנוי ממבנה כיאסטי המבליט את הניגוד בין הצדיקים לרשעים וגמולם.

במזמור נאמרים דברי מוסר וחכמה על אודות ההבדל שבין הצדיקים ומעשיהם לבין הרשעים ומעשיהם. בתחילה, מתוארים מעשי הצדיקים על דרך השלילה: {{ציטוטון|לֹא הָלַךְ... לֹא עָמָד... לֹא יָשָׁב}} ובהמשך מובאים הדברים על דרך החיוב: {{ציטוטון|כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה}}.

הן מעשי הצדיקים והן מעשי הרשעים מתוארים באופן כללי ונרחב ביותר: הרשע הולך {{ציטוטון|...בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים...}} בניגוד לצדיק שחפץ {{ציטוטון|בְּתוֹרַת ה'}}. ייתכן, שהכוונה היא לרמוז על כך שכל המתרחק ונוטה מתורת ה' סופו לחטוא.

נראה כי השם הכולל לרשעים ולחוטאים במזמור אינו מכוון כלפי כת או קבוצה ספציפית שדעתם סטתה מדת ישראל אלא פונה כלפי הפושעים בכללם העושים דברים רעים שנוגעים ליחסים שבין אדם לחברו.

===דרך רשעים תאבד===
{{ציטוטון|דרך רשעים תאבד}} הוא ביטוי מקראי המופיע בפסוק ו' במזמור. בכתוב נאמר כי רשעים לא יזכו להגנתו של ה' ולכן הם יאבדו את דרכם כלומר נידונים למוות. הביטוי "דרך רשעים תאבד" שגור בעברית המודרנית ופירושו משאלת לב מוצדקת.

==מדרשי חז"ל על המזמור==
ב[[תלמוד בבלי]],{{הערה|מסכת ברכות, דף י עמוד א}} מובא הציטוט הבא בשם רבי שמואל בר נחמני: "כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי פתח באשרי דכתיב 'אשרי האיש'{{הערה|ספר תהלים, פרק א', פסוק א'}} וסיים באשרי דכתיב 'אשרי כל חוסי בו'{{הערה|ספר תהלים, פרק ב', פסוק י"ב}}.". ניתן לראות, אם כן, שמזמורים א' וב' נחשבו למזמור אחד בתקופת האמוראים.

במשנה,{{הערה|מסכת אבות, פרק ב', משנה ג' אומר}} רבי חנינא בן תרדיון "שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר 'ובמושב לצים לא ישב'" ובכך מצטט את פסוק א' מתהלים א'. בהמשך דבריו הוא אף קושר בין הפסוקים שבסוף ספר מלאכי לאלה בתחילת ספר תהלים.

==[[הרבי]] על הפרק==
א. איתה במדרש {{הערה|בראשית רבה ס"פ ויחי.}} "במה חתם משה את התורה אשריך ישראל {{הערה|וזאת הברכה ל"ג, כ"ט.}},ואף דוד שבה לומר תהילה, התחיל ממקום שפסק משה, אשרי האיש וגו'". הינו שיש קשר בן "אשרי האיש" שבתחילת ספר תהילים  ל"אשריך ישראל" שבו סיים משה רבינו את התורה.

והנה עינינו של אשר הוא תענוג, כמ"ש {{הערה|ויחי מ"ט, כ.}}בברכתו של אשר "מאשר שמנה לחמו", ,"וטובל בשמן רגלו"{{הערה|וזאת ברכה ל"ג, כ"ד.}} שעניין השמן הוא תענוג, שהוא בחינת ה[[כתר]] עד לפנימיות [[כתר#פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר|הכתר]].
ובפרטיות יותר, יש כאן במזמור פעמיים "אשרי", כמאמר [[חז"ל]]{{הערה|ברכות י' רע"א.}} "כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי, פתח באשרי דכתיב{{הערה|תהלים א,א.}} "אשרי האיש", וסיים באשרי דכתיב{{הערה|[[תהלים ב]],י"ב.}} אשרי כל חוסי בו" שזה מורה על בחינת התענוג, ובחינת הכתר חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר. ועינינם בתורה: [[נגלה דתורה]] ו[[פנימיות התורה]].

==ראו גם==
* [[תהלים]]

{{מזמורי ספר התהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים|א]]