עריכת הדף "דרך הלימוד"

דרך הלימוד המקובלת מאז ומעולם מחולקת לשני חלקים; '''עיון''' היינו העמקה ולימוד בעיון ובעמקות, ו'''בקיאות''' שהוא לימוד במהירות יותר מתוך מטרה לידיעת התורה. בקרב חסידות חב"ד היתה ההדגשה מיוחדת על לימוד הגמרא בעיון.
[[המגיד ממעזריטש]] ציווה לתלמידו הגדול אדמו"ר הזקן כי ילמד מידי יום ויום גמרא בעיון.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&hilite=b3861118-b277-42c9-b91f-336e461a6b82&st]
חסידי [[האדמו"ר הזקן]] בעל התניא היו קובעים לעצמם שיעור עיוני עמוק בגמרא שלש פעמים בשבוע לכל הפחות, זאת מלבד אשר היו מסיימים את כל הש"ס כולו מידי שנה בשנה על פי ציווויו המפורש של האדמו"ר הזקן.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15837&hilite=018a3b10-9b57-416d-b036-685786816cda&st=+%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90+%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F&pgnum=214]
אדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש אשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים]] קבע בישיבתו את דרך הלימוד בעיון, ואף רצה למנות כראש הישיבה את הגאון הידוע בחריפותו ובעמקותו מגדולי דורו [[רבי חיים מבריסק]]. הגאון [[רבי חיים מבריסק]] לא הסכים למינוי על אף ידידותו הקרובה עם אדמו"ר הרש"ב, (ככל הנראה בשל חפצו להקים ישיבה משל עצמו.)
בישיבת [[תומכי תמימים]] קבע אדמו"ר [[הריי"צ]] את הלימוד העיקרי ללימוד בעיון ובעמקות.  גם קבע שעה מיוחדת לכתיבת חידושי תורה.[http://chabad.info/chabadpedia/skins/common/images/button_extlink.png]בבתי המדרשות של חסידי חב"ד היו קובעים זמן ללימוד הגמרא בעיון, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&hilite=1b68c320-102b-4737-9668-cb418a227e00&st] זאת לצד לימוד ספרי ומאמרי חסידות בעיון.
הריי"צ גם ציווה שכל אחד ואחד יקבע לעצמו שיעור בלימוד גמרא בעיון[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&hilite=1b68c320-102b-4737-9668-cb418a227e00&st]
[[אדמו"ר שליט"א]] כתב בליקוטי שיחות: מיט צוואנציק יאר צוריק האט כ״ק מו״ח אדמו״ר בעת דעם פאר־ ברענגען שבועות געזאגט, אז יעדער איינער זאל האבן א שיעור גמרא בעיון. און וויבאלד ער האט עם געזאגט שבועות, איז דערפון א ראי׳ אז דער ענין פון לימוד בעיון האט א שייכות צו מתן תורה.
באמת איז דער עניו פון לימוד בעיון א פסק פון א משנה מפורשת עשיר שהביא קרבן עני לא יצא"), עס איז דאך — אין עני אלא בדעת ואין עשיר אלא בדעת" ) .
דער וואס איז אן עשיר בדעת, אז ער איז שייך צו לערנען בעיון, והביא קרבן עני, אז ער לערנט נאר דעם שטחיות הענין, לא יצא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&hilite=f6f0f638-bef5-4ce3-adce-e4b3667dcb60&st]


== דרך העיון==
בדרכי הלימוד בעיון ישנם דרכי לימוד רבים. אחד מגדולי הדורות האחרונים היה הגאון האדיר [[רבי יוסף רוז'ין מראגאטשאב]] חסיד חב"ד, אשר נודע בגאונותו העצומה, כאשר גם גדולי דורו לא היו יכולים לו. כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח היה מתכתב איתו במכתבים מלאים גאונות במאות מראי מקומות בכל הש"ס, ואף הוא השיב לו במכתבי תשובה דומים. בשיחותיו הקדושות, מזכיר [[אדמו"ר שליט"א]] רבות את הראגאטשבער, בבקיאות מדהימה בתורתו, אשר נדפסו בספריו [[צפנת פענח]].