עריכת הדף "צבי הירש גנזבורג"

[[קובץ:העשקע גאנזבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' העשקע גאנזבורג בשנותיו האחרונות]]
הרב '''צבי הירש (הערשקע) גנזבורג''' ([[תר"צ]] - [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ז]]) היה חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]], עורך לשוני בבית הדפוס בו הדפיסו את רוב ספרי [[קה"ת]] שזכה בשל כך להיכנס פעמים רבות אל הרבי לקבל ולמסור את עלי הדפוס מהספרים לפני ירידתם למכבש הדפוס, וכן שימש כממונה על התחלת ה[[ניגונים]] ב[[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו במחיצת הרבי, וכחבר [[צעירי אגודת חב"ד ניו יורק]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:צבי הירש גנזבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גנזבורג בצעירותו]]
נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תר"צ]] לאביו הרב [[משה דובער גנזבורג]], ונקרא על שם הסבא רבה שלו שזכה לאריכות ימים.

בשנת [[תרצ"ה]] עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה ב[[תל אביב]], ובצעירותו למד בישיבה אצל המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]].

בשנת [[תש"ח]] נסע לניו יורק ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצרו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. עם פרוץ [[מלחמת השחרור]] שאל את אדמו"ר הריי"צ האם הוא צריך לחזור לארץ כדי לעזור במאמץ המלחמתי, ואדמו"ר הריי"צ שלל זאת ואמר לו שעריק הוא זה שעוזב את העמדה שלו, והעמדה שלו היא לשבת וללמוד תורה.

עוד בעודו בחור זכה לסייע בעריכה לשונית של מספר ספרים וחוברות בהוצאת [[קה"ת]], ובשנת [[תשי"ב]] נישא עם רעייתו מרת ראשע בת החסיד ר' [[ישעיהו דנבורג]] מ[[מונטריאול]], וקבע את מגוריו בעיר מגורי אם הכלה.

כעבור מספר שנים חזר להתגורר בניו יורק ונכנס לעבוד ב[[בית הדפוס של האחים שולזינגער]] וב[[דפוס "בלשן"]], ובהמשך ייסד את [[דפוס "עמפייער פרעס"]] יחד עם ר' [[מרדכי חן]].

==פעילות ציבורית==

בשנות היודס' הרבי התלונן, שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' צבי הירש גנזבורג (הערשקע), והוא התחיל בדרך כלל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ועליו ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' הערשקע. וכן כאשר בסיום אחד השיחות שבהם לימד הרבי זכות על המרגלים, התחיל הניגון [[וכל קרני רשעים אגדע]] הרבי סימן על היד ואמר, רק כעת דברנו בשבחם של ישראל, ולנגן כזה ניגון? מיד התחילו ניגון שונה. וכחלק מתפקיד זה השתדל בשנים האחרונות לנגן בעיקר ניגונים שמחים בלבד{{הערה|על פי השמועה היה זה על פי בקשתה של הרבנית. באחת ההזדמנויות בהן נעדר מההתוועדות של הרבי ומישהו אחר החל במקומו את הניגונים, התחיל הלה ניגון געגועים, והרבי פרץ בבכי ממושך.}}.

במשך השנים נמנה על חברי ההנהלה של [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], והיה פעיל ראשי ב[[מבצעי המצוות]] של הרבי.

נמנה על המגיהים הלשוניים של ה[[לקוטי שיחות]] יחד עם הרב [[יהושע דוברבסקי]]{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/770%20-%20Tshuras%20Heh%20Teves%205777.pdf דידן נצח - 30 שנה] עמוד צה.}}, וכן של ספרים רבים נוספים בהוצאת [[קה"ת]] שהודפסו בבית הדפוס שבבעלותו.

לאחר פטירת אשתו בשנת תש"ל{{הערה|אשתו נפטרה בתחילת חג הסוכות, ובהתוועדות שמחת תורה תש"ל, פחות משבוע לאחר מכן, החל בהתוועדות של הרבי בשמחה גדולה את הניגון [[ניגון אִי ווָאדיֶע]], דבר שהפך לסמל לשמחה חסידית.}}, נישא בל"ג בעומר [[תשל"ה]] בזיווג שני עם מרת הענשא בת הפילנתרופ היהודי מר יצחק סטאון, ואף זכה שהרבי ישלח שליח מיוחד לברר את סדרי החתונה, ולפי זה ייקבע את זמן ההתוועדות, ואך יזכיר זאת ברבים{{הערה|1=קובץ ל"ג בעומר בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, עמוד 54.}}.

שימש כחבר [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]].

בשנותיו האחרונות התגורר בבוקה-רטון שב[[פלורידה]], ולאחר מחלה נפטר בליל [[כ"ג חשון]] [[תשס"ז]] בגיל 78 ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.

==ספרו==
[[קובץ:דיוקנו של חסיד.png|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'דיוקנו של חסיד']]
*'''Portrait of a chassid (דיוקנו של חסיד)''' - תולדות חייו, יומניו, ומכתביו - בעריכת חתנו הרב [[סימון ג'ייקובסון]]{{הערה|רוב הזכרונות פורסמו ב[[שבועון בית משיח]] בשנת תשס"ח, בהתאם לתאריכים השונים.}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' ישעיה גנזבורג - שליח הרבי בשכונת הארלם
*בנו, ר' דובער (בער'ל) גנזבורג
*חתנו, הרב חיים מאיר ליברמן
*חתנו, הרב [[סימון ג'ייקובסון]]
*חתנו, הרב אהרן מאיר מרגולין - שליח הרבי בוירג'ניה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גנזבורג, צבי הירש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:אישים בפלורידה]]