עריכת הדף "בצל"

[[קובץ:בצל.jpg|ממוזער|בצל חתוך]]
'''בצל''' (ביידיש נקרא ''''א ציבלע'''') הינו  ירק הגדל ב[[אדמה]] וברכתו היא בורא פרי האדמה.

==בהלכה==
===כרפס===
הבצל משמש כסימן ב[[ליל הסדר]], הנקרא בשם '''כרפס'''. לוקחים חתיכת בצל, וטובלים אותו במי מלח. לפני שטובלים אותו אין נוטלים ידיים, וכשמברכים עליו מתכוונים לצאת ידי חובה גם באכילת המרור.

סדר הכרפס הוא אכילת בצל טבול במי מלח. 

לכרפס נוטלים פחות מכזית{{הערה|פחות מ-‏19 גרם}}, כי גם זה דיו להתמיה את התינוקות, בראותם שאוכלים ירק, שאין דרך לאכלו לפני הסעודה. ומדייקים לאכול דוקא פחות מכזית שאז לכל הדיעות לא יתחייב לברך אחריו ברכה אחרונה{{הערה|בורא נפשות רבות}}.

נוטל את הכרפס מהמונח בקערה ביד ימינו, טובלו במי מלח ורק אחר כך מברך (ברכת בורא פרי האדמה), כדי לתכוף את הברכה לאכילה בכל מה שאפשר (הרבי היה נותן [[מלח]] למי המלח קודם לטבילת הכרפס, ומטבילו שלוש פעמים).
 
בשעת אמירת הברכה{{הערה|ברכת בורא פרי האדמה}}, יתכוון להוציא ידי חובה בברכה זו גם את המרור (הן את המרור הנאכל בנפרד והן את המרור הנאכל בכורך).

את הכרפס אוכלים בלי הסיבה{{הערה|כי ענינו היפך החרות [כרפס - ספר ריבוא עבדו בפרך]}}. לאחר אכילת הכרפס אין מחזירים הנשאר מהכרפס על הקערה (ואף אם נשארת, מסירים אותו ממנה), ובמילא מכאן ולהלן אין על הקערה אלא חמשה דברים.

==דרך אכילתו==
מהלכות דרך ארץ שלא יאכל אדם דרך רעבתנות{{הערה|טור ורמ"א בשו"ע או"ח קע ט.}},  לפיכך לא יאכל אדם בצל מצד ראשו מיד, אלא מצד עליו{{הערה|ביצה כה, ב.}}, היינו שיקלף ויסיר את העלים תחילה ואחר כך יאכל מצד העלים מעט מעט עד שיגיע לראשו{{הערה|מאירי שם}}, ואם אכל מצד ראשו הרי זה גרגרן{{הערה|ביצה שם.}}, מלבד בשבת שמותר להתחיל מראשו, משום חיבוב סעודת שבת {{הערה|מ"ב קע, כג.}}.

==בצל קלוף==
ע"פ ההלכה אסור לאכול בצל קלוף{{הבהרה|מה זה קלוף?}} שעבר עליו הלילה, מפני שרוח רעה שורה עליו, גם אם היה צרור וחתום בבגדו. ואם שייר בו עיקרו{{הבהרה|מה הפירוש?}}, היינו השער שבראש הבצל, או שייר מעט מקליפתו הרי זה מותר{{הערה|שו"ע אדה"ז חו"מ שמירת גוף ונפש ז.}}.

==בליובאוויטש==
[[אדמו״ר האמצעי]] רצה שאברכים יחזרו דברי חסידות
בציבור. ונהיה סדר אצל החסידים, שכשאשר היו חוזרים
מ[[ליובאוויטש]] היו חוזרים את דברי החסידות שהיו שומעים
במקומות שבהם היו מגיעים.
פעם אחד נסע מליובאוויטש [[חסיד]] אחד, ובשנה הבאה כאשר בא לאדמו"ר האמצעי
התאונן שכשהוא חוזר חסידות ברבים הרי זה גורם לו להכרת מעלת עצמו, ועד שזה
מביא אותו ל'[[ישות]]'. ענה לו אדמו״ר האמצעי: {{מונחון|'''"א ציבעלע זאל פון דיר ווערן אבער חסידות זאלסטו חזר׳ן!"'''|ל'בצל' תיעשה, ובלבד שתחזור חסידות!}}
{{הערה|ראה גם לקו״ש חי״א ס״ע823 ואילך. חכ״ד עי 441 .ועוד}}.
[[הרבי]] מבאר  שדיוק הענין שהמשיל הכרת מעלת עצמו לבצל, שהרי בצל הוא דבר חריף,
וכשאוכלים מעט ממנו הוא נותן טעם לשבח, אך כשאוכלים יותר מדי הרי זה גורם
לבכי. וכן הוא בענין הכרת מעלת עצמו.
ובכל זאת אמר לו אדמו"ר האמצעי שאף אם חזרת החסידות גורמת לו להיעשות
ל'בצל' מכל מקום יש להמשיך בהשפעה על הזולת.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צומח]]