עריכת הדף "פרשת תרומה"

'''פרשת תרומה''' היא ה[[פרשה]] השביעית ב[[ספר שמות]] (פרק כ"ה פסוק א' עד פרק כ"ז פסוק י"ט). 

==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''' - בפרשה הקודמת, [[פרשת משפטים]], מסופר על [[משה רבינו]] שעלה ל[[הר סיני]] על מנת לקבל את ה[[תורה]] מאת ה', בפרשת תרומה התורה ממשיכה את סיפור המאורעות. 

*'''ראשון''' - ה' מדריך את משה לקחת [[תרומה]] מאת כל איש שירצה לתרום מעם ישראל, תרומה של [[זהב]], [[כסף]] ו[[נחושת]] וכן שאר חומרים חשובים על מנת להשתמש בהם לבניית ה[[משכן]] וכליו. ה' גם מצווה לבנות את הארון שבתוכו ישכנו [[לוחות הברית]] שניתנו לעם ישראל על ידי משה.

*'''שני''' - מכסה הארון צריך להיעשות מחתיכה אחת של [[זהב]] טהור, כולל שני הכרובים (לכל אחד פני תינוק). הכרובים הוצבו בשני צידי הארון והם מסוככים בכנפיהם לכסות את הארון מלמעלה. כמו כן מוזכר בקצרה הציווי להכין את [[לחם]] הפנים שיונח על השולחן הטהור.

*'''שלישי''' - הציווי להכין את ה[[מנורה]] שנעשתה מחתיכה אחת של [[זהב]] טהור, בעבודת יד, עם מקום לשבעה נרות, והיא כוללת כוסות, כפתורים ופרחים המעטרים אותה. [[רש"י]] מספר כי משה התקשה בהכנת המנורה, ולכן ציוה עליו ה' לזרוק את חתיכת ה[[זהב]] לתוך האש, וה' יצר את המנורה. בהמשך מדריך ה' כיצד להכין את עשרת המסכים המכסים את המשכן חמישה מחוברים יחדיו והחמישה האחרים מחוברים יחדיו. המכסים מיוצרים מפשתן יוקרתי הארוג באמנות עם חוטים בצבעים כחול, סגול וארגמן.

*'''רביעי''' - הדרכה לבניית קירות המשכן על ידי חיבור בשקעים וטבעות. הלוחות עשויים מעץ ארז, ורש"י מציין ש[[יעקב אבינו]] נטע עצי ארז במצרים כיון שידע שבעתיד יצטרכו בניו לבנות את המשכן מעצים אלו בעת היותם במדבר.

*'''חמישי''' - הציווי להכנת פרוכת התלויה בין ה[[קודש]] ובין [[קודש הקדשים]]. מעבר לפרוכת, בקודש הקדשים נמצא ארון הברית שבתוכו הלוחות. בחלק החיצון הנקרא קודש נמצאת המנורה המנוחת לכיוון [[דרום]] וכן השולחן הפונה לכיוון [[צפון]].

*'''שישי''' - הציווי לבנות את ה[[מזבח]] שאף הוא נבנה מעץ ארז. למזבח ישנם ארבע קרנות והוא כולו מצופה בנחושת, וכן כל הכלים שהוכנו לשימוש על המזבח הינם מנחושת.

*'''שביעי''' - בניית חצר המשכן ובבניית השערים לכניסה אליו.

==בתורת החסידות==
בפירוש "ארגמן" נחלקו ה[[רמב"ם]] וה[[ראב"ד]]:
הרמב"ם פירש "שהוא הצמר הצבוע אדום" {{הערה|הל'
כלי המקדש פ"ח הי"ג}} ועד"ז פירש ה[[אבן עזרא]]
"כדמות אדום", והראב"ד {{הערה|בהשגות להל' כלי המקדש
שם}} פירש ש"ארגמן ארוג משני מינין או משלשה
צבעין על כן נקרא ארגמן".
והנה מלשון [[רש"י]] משמע שלא ס"ל כשתי
השיטות הנ"ל, שהרי ממה שכותב "מין צבע ששמו
ארגמן" מוכח שזהו שם של צבע אחד ולא כמה
צבעים ארוגים יחד, כשיטת ה[[ראב"ד]]. וגם מסתימת
לשונו "מין צבע ששמו ארגמן" מוכח שלא ס"ל
שהוא "אדום", כשיטת הרמב"ם, דאם כן הו"ל לפרש
שצבעו אדום, כמו שפירש ש"תכלת . . צבעו ירוק".
ועכצ"ל ששיטת רש"י היא שיטה שלישית -
ש"ארגמן" הוא צבע בפני עצמו {{הערה|וראה תו"ש עה"פ
(אות מו) ובמילואים לשם ס"ב (נדפסו בסוף כרך כב)}}.
[[הרבי מליובאוויטש]] אומר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חל"א עמ' 144}} שהוכרח [[רש"י]] לפרש שארגמן הוא
צבע בפני עצמו, כי שתי השיטות הנ"ל - כמה
צבעים ביחד וצבע אדום - כבר נכללו בדברים
שנתפרשו לקמן:
"שלשה צבעין" – פירוש הראב"ד לארגמן –
מצינו ב"עורות תחשים" שפירשו רש"י שיש בו
ריבוי גוונים {{הערה|רש"י ד"ה תחשים}}, ו"אדום" – פירוש
הרמב"ם לארגמן - הוא "תולעת שני" {{הערה|פרש"י ישעי'
א, יח. וכן פירשו הרשב"ם והראב"ע כאן, ועוד. וראה רש"י
גיטין סט, ב ד"ה אהלא. רש"י ע"ז כח, ריש ע"ב ד"ה שב}}.
ועל כן פירש רש"י שארגמן הוא צבע בפני עצמו
שאינו כלול במינים האחרים.
==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=243 רעיונות לפרשת תרומה] - [[אתר חב"ד בישראל]]
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2217 טקסט פרשת תרומה עם פירוש רש"י] - חב"ד בישראל
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=2225 פרשת תרומה בקצרה לילדים] - חב"ד בישראל
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1523 קריאת התורה של פרשת תרומה עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - [[חב"ד אינפו]]

{{הערות שוליים}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ב]]
[[קטגוריה:חומש שמות|7]]