עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן כ"ח"

{{תניא}}
'''פרק כ"ח''' של [[אגרת הקודש]] הוא אגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]] למחותנו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לנחמו על פטירת בנו, ה[[צדיק]] רבי [[מאיר מפיקוב]].

==הקדמה==

בפרק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] איך [[הסתלקות]] ה[[צדיק]] פועלת ישועות בארץ, לכפר על עוון הדור ואפילו על [[זדון|זדונות]], על-דרך [[פרה אדומה]] שמכפרת על [[טומאת מת]]. הפרק מחולק לשני חלקים: 
בחלק הראשון מבאר אדמו"ר הזקן שכל עניין הקרבנות הוא להעלות את המיין נוקבין (את האנרגיה הרוחנית) של נפש הבהמית שבנוגה אל שורש נפש הבהמית פני שור, נשר וכו', כתוצאה מכך נמשכת הארה גבוהה ביותר (מ"ד - מיין דוכרין) של השפעה מהאדם שעל הכסא (מלכא וז"א) 

בחלק השני מבאר אדמו"ר הזקן שכתוצאה מקריאת שמע של צדיקי עליון הם מעוררים את החכמה ובינה לינוק מהמזל השמיני שהוא תיקון "ונוצר חסד" וזוהי המשכה של עת רצון.

במהלך החיים של הצדיק המשכה זו נסתרת ואילו במהלך הפטירה של הצדיק ההמשכה הזו מתגלית. גילוי אור נעלה זה פועל לכפר על עוון הדור כולל כפרה על זדונות שהם מג' קליפות הטמאות. הסיבה לכך שהארה זו גדולה כל כך עד שביכולתה לכפר גם על זדונות היא כיון שמקורה בכתר מקור הבירורים.

ההבדל בין פרה אדומה לשאר החטאות הוא: ששאר החטאות (קרבנות חטאת) הם מכפרים רק על השגגות.
יוצא אם כן, שפרה אדומה מכפרת גם על הזדונות ואילו שאר החטאות מכפרות רק על השגגות. כי לכפר על הזדונות צריך מקור גבוה יותר.
הזדונות באים מג' קליפות הטמאות ואילו השגגות באים מקליפת נוגה.

==טקסט==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ח|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ח}}}}

==סיכום==

==מושגים יסודיים==

*[[פרה אדומה]]

*[[טומאת מת]]

*[[הסתלקות]]

*[[מיין נוקבין]]

*[[מיין דכורין]]

==התניא בשפה קלה==
{{כתב קטן|מה שכתב למחותנו הרב הגאון המפורסם איש אלקים קדוש ה' נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מורנו ורבנו הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב|לוי יצחק]] נשמתו עדן אב בית דין דקהלה קדושה בארדיטשוב לנחמו על פטירת בנו הרב החסיד מורנו ורבנו הרב [[מאיר מפיקוב|מאיר]] נשמתו עדן:}}

"'''כח למה''' נסמכה פרשת [[מרים]] לפרשת פרה לומר לך מה פרה מכפרת וכו' {{כתב קטן|אף מיתת צדיקים מכפרת ([[מסכת מועד קטן]], כ"ח.)}}". 

וצריך להבין למה נסמכה דוקא ל[[פרה אדומה]] הנעשה חוץ לשלש מחנות, אלא ד"חטאת" קריה [[הקדוש ברוך הוא|רחמנא]] [בכת"י הנוסחא הנעשה בחוץ. ומן תיבת לשלש עד תיבת רחמנא ליתא בכת"י] ולא נסמכה לפרשת חטאת הנעשה בפנים על גבי ה[[מזבח]] כפרה ממש. 

אמנם נודע מ[[זוהר]] הקדוש ו[[האריז"ל]], סוד ה[[קרבן|קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], הן בחינת העלאת [[מיין נוקבין]] מ[[נפש הבהמית]] שב[[קליפת נוגה|נוגה]] אל שרשן ומקורן הן בחינת [[חיות הקודש|ד' חיות]] שב[[מרכבה]] הנושאות את הכסא, [[פני שור]] ו[[פני נשר]] {{כתב קטן|[[פני אדם]] ו[[פני אריה]]}} וכו'. ועל ידי זה נמשכים ויורדים [[מיין דוכרין]] מבחינת [[פני אדם|אדם]] שעל הכסא הנקרא בשם [[מלכא]] ו[[ז"א]]. אכן בשריפת ה[[פרה אדומה]] הנה על ידי השלכת [[עץ ארז]] ו[[אזוב]] וכו' ונתינת [[מים]] חיים אל האפר, נקרא בשם [[קידוש מי חטאת]] במשנה {{כתב קטן|[[מסכת פרה]] פ"ו}} והיא בחינת [[קודש העליון|קדש העליון]] הנקרא בשם "[[טלא דבדולחא]]"; כמו שכתוב ב[[זוהר]] הקדוש, שהיא בחינת [[חכמה עילאה]] ו[[מוחא סתימאה]] ד[[אריך אנפין]], ועלה איתמר בדוכתי טובא ב[[זוהר הקדוש]], בחכמה אתברירו, ו[[אתהפכא]] חשוכא לנהורא, דהיינו [[עולם התיקון]], ש[[עבודת הבירורים|נתברר]] ונתתקן על ידי [[מוחא סתימאה]] ד[[אריך אנפין]] מ[[עולם התהו]] ו[[שבירת הכלים]] שנפלו ב[[בי"ע|בריאה יצירה עשייה]] וכו' כנודע.

ולזאת מטהרת [[טומאת המת]] אף שהוא אבי אבות וכו' {{כתב קטן|הטומאה}} ולמטה מטה מ[[קליפת נוגה|נוגה]]:

'''והנה''' מודעת זאת ד[[אבא עליאה|אבא]] יונק ממזל השמיני כו', והוא תיקון "ונוצר", [[אותיות]] "רצון", והיא גם כן עת רצון המתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה, בעת פטירת [[צדיק]]י עליון עובדי ה' ב[[אהבה]] במסירת נפשם ל[[הקב"ה|ה']] בחייהם, [[ערבית]] ו[[שחרית]] ב[[קריאת שמע]] שעל ידי זה היו מעלים [[מיין נוקבין]] ל[[אבא ואמא]] ב[[קריאת שמע]] כידוע. (וכן ב[[תלמוד תורה]] ד{{כתב קטן|אורייתא}} מחכמה נפקא) - 

ועל ידי זה היו נמשכים ויורדים בחינת [[מיין דכורין]] מתיקון "[[ונוצר חסד]]", והם הם המאירים בבחינת גילוי ב[[הסתלקות|פטירתם]], [[אגרת הקודש - פרק כ"ז|כנודע]] שכל עמל ה[[אדם]] שעמלה [[נפש]]ו בחייו למעלה, בבחינת העלם והסתר, מתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו. 

והנה, על ידי גילוי הארת תיקון "ונוצר חסד" ב[[פטירה|פטירתן]], מאיר [[חסד ה']] מעולם עד עולם על יראיו, ופועל ישועות בקרב ה[[ארץ]], לכפר על עון הדור, אף גם על הזדונות שהן מ[[ג' קליפות הטמאות]] שלמטה מ[[נוגה]], לפי שמזל ד"נוצר" {{כתב קטן|בא}} מ[[חכמה שבכתר|מוחא סתימא]] ד[[אריך אנפין]], מקור ה[[עבודת הבירורים|בירורים]] ו[[אתהפכא]] חשוכא - ד[[שבירת הכלים]] - לנהורא - ד[[עולם התיקון]].

מה שאין כן ב[[קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], שאינן מכפרים אלא על השגגות שהן מהתגברות [[נפש הבהמית]] שמ[[נוגה]], כמו שכתוב ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת ויקרא]], ולכן נסמכה ל[[פרשת פרה]] דוקא, מה פרה וכו' וב[[ילקוט שמעוני|ילקוט]] [[פרשת שמיני]] הגיה [[מי חטאת]] וכו':

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ז|פרק כ"ז]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ט|פרק כ"ט]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]