עריכת הדף "הכהן כמורה הוראה"

לכהנים יש שייכות מיוחדת להוראה. בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים '''בית הדין של הכהנים'''.

בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין{{הערה|שתי דוגמאת: "כאשר יערוך הכהן כן יקום", "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" -דברים כא:ה}}. אולם, בסגנון ה[[משנה]] מובאת תורתם של הכהנים במקביל -ולפעמים בניגוד- להוראות של שאר שבטי ישראל.

סמכות לכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה. בחלק [[קבלה|הנסתר שבתורה]] מובאות מטרות אידאיליות הדורשות מהכהנים שינהגו כמורי דת, יהיו בעלי ידע תורני ברמה גבוהה, ויתנהגו עם הוראתם באופן של חסד ושלום.

עם זאת כי פרשנות אין כל התייחסות לכהן כאל מורה הוראה ראוי רק מכח ייחוסו, וההתייחסות לכהן כמורה הוראה היא מכח לימודו{{הערה|כך מסביר הכלי יקר על הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים".. מלכים על הכהנים.. יש ללומדיה יתרון על הכהנים.. ממזר ת"ח..-שמות יט:ד | ילקוט שמעוני לספר ויקרא דף תקי"ג (דפוס "המאור")}}. אם זאת, כמובן שיש להם קדימות על פני מורה הוראה שווה ערך שאינו כהן.{{הערה|[[שולחן ערוך הרב]] הלכות ברכת המזון}}

==רקע==
ה[[רמב"ם]], בספרו משנה תורה, מסביר ש[[יעקב אבינו]] הבדיל את בנו [[לוי]] משאר בניו -ופיקד עליו ללמד ולהורות דרכי [[עבודת השם]] ומצוות [[אברהם אבינו|אברהם]] אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות{{הערה|רמב"ם הלכות עבודה זרה א, טו}}. במדרש תנחומא מובא, שבני לוי השתתפו גם את אחיהם בני ישראל בהרבצת התורה, עד כדי שהצליחו להפוך משכיניהם במחנה גם למרביצי הוראות בתורה{{הערה|כך דורשת התנחומא על הפסוק "אשרי לצדיק ואשרי לשכניו" -תנחומא במדבר יב}}
 
ב[[מדרש]], מובא שעמרם בן קהת בן לוי היה מנהיג הרוחני של קהל בני יעקב ב[[גלות]] מצרים. התמנות זו, ירש בנו [[אהרן]] אחריו. אהרן, כמנהל החיים הרוחניים של בני ישראל בעת עבדותם במצרים וגם אחרי ביאת משה וגאולת העם מעבדותם, היה מוכר בעיני העם כמורה הוראה, כאיש חסד, וכמטיל שלום בין בעלי ריב.

בעת הקמת ה[[משכן]] ציוה [[הקדוש ברוך הוא]] את [[משה]] לקרב את אהרן ובניו לכהן לו כתנאי להשראת [[שכינה|שכינתו]] במשכן ובתוך העם{{הערה|שמות כט מד-ו, מצוטט לקמן בפסקה "מקורות בחומש"}}, זאת לאחר שהבכורים, שהיו המיועדים מראש לכהונה, נדחו בעקבות השתתפותם ב[[חטא העגל]].

==בית דין של כהנים==
בנוסף לציווי על כללות שמירת המקדש, התורה מצווה על הכהנים לשמור על קדושת ה[[מזבח]], והקטרת קטורת הסמים. בהתאם לכך, מובן שפעילות היום-יומי של [[בית המקדש]] היה מנוהל על ידי '''ועידה מיוחדת של כהנים'''{{מקור}}. 

בסגנון ה[[משניות]], נקראה זאת הועידה בשם '''בית דין של כהנים''' או בשם '''זקני כהונה'''{{הערה|[[משניות]] מסכת יומא א:ה}}{{מקור}}<!-- דרישת המקור לזהות בין שני המושגים -->. בנוסף לזהירות ה'''בית דין של הכהנים''' על פעילות היום יומי במקדש ודאגם לעיין על [[כהן מוחזק#תהליך בדיקת ייחוסי הכהנים|כשרות בני הכהנים]] לעבודה, ידוע מהמשנה שבית דין זו לא מנע עצמה מלפעול גם בשאר עסקי דין שהיו נוגעים לענייני כהונה{{מקור}}<!-- במשנה נאמר פעם אחת שהם גבו כתובה גבוהה יותר לבת כהן, לא כתוב מעבר על תפקודם - חפש במקורות המובאות בנוסף למסכת כתובות-->, כדוגמא, לתבוע דמי כתובה בלתי רגילה עבור בנות הכהונה{{הערה|משנה מסכת כתובות א, ה. מסכת ראש השנה א, ז. מסכת כתוכות יג, א-ב}}.

===הוראת כהן משיח===
{{ערך חסר}}

==מקורות בחומש==
מקור הראשון בחומש שנותנת סמכות לכהנים כבעלי הוראה מופיע בחומש ויקרא; "וידבר ה' אל אהרן לאמר.. אתה ובניך אתך.. להבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה" (ויקרא י ח-יא).

ה'ספרא' וה[[תלמוד בבלי]], דורשים את משמעות כתוב זה ככולל הוראות בענייני ערכים, חרמין, טומאה וטהרה, הוראות כלליות, [[מדרש]], [[הלכה]], וקריאת מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|תלמוד בבלי מסכת כריתות דף יג עמוד ב. ספרא חלק א, דפוס "התורה והמצוה" להמלבי"ם, דף שפ"ז}} 
 
בפירוש להחומש, האבן עזרא מעיר על סמכות מיוחדת שיש לכהנים להבחין בין דם נידה לדם זיבה{{הערה|ויקרא טו, א}}, הוא גם מסביר שעיקר שמירת התורה נמצאת בידי הכהנים{{הערה|ויקרא כא, א; עוד שתי דוגמאות: על הפסוק "אלקים לא תקלל" האבן עזרא מפרש שההזהרת הקללה הולך גם על דייני העם וגם על הכהנים בני לוי ש"עמהם התורה" - אבן עזרא לספר שמות כז, כז, ואבן עזרא לספר דברים לא, ט - "שהם מורי התורה"}}, כלל שעליו מעיד גם הספורנו{{הערה|'''וידבר משה והכהנים הלוים'''; שיתף עמו הכהנים להזהיר על העיון בתורה בהיות מוטל על הכהנים ללמד דעת את העם.. -ספורנו לדברים כז, ט}}. ה[[רמב"ן]], בפירושו לחומש דברים, כותב שפעילות הכהנים בעבודתם -וגם בהוראתם- הייתה כעין התנהגות על-טבעי וגם בלתי טעויות{{הערה|רמב"ן לחומש דברים יז:ח}}. אכן, הספרי מדמה כהן בעת שהתורה יוצאה מפיו -כ[[מלאכי השרת]].

===הכהנים כדיינים במשפט העברי===
בחומש גם מובא מקראות המציינות שהכהנים תיפקדו כ[[דיין|דיינים]] על ענייני ריב ונגעים]]. על אף שתפקידם כמחליטי הדין ב'''נגע הצרעת''' ברור מן התורה{{הערה|דברים כא, ה}}, אין דרשת [[חז"ל]] משמעותית שמציינת שהוטל גם על הכהנים לדון בענייני ממונות. הספורנו, על פרשת [[עגלה ערופה]], מציין שהכהנים היו בקיאים בתכונות בני העם - בקרימינולוגיה - והיו מתעזרים בזה הידע להצליח בחקירתם למצוא שופך דם הנקי{{הערה|ספורנו דברים כא, ה}}.

==מקורות בספרי נביאים וכתובים==

בספרם של נביאי ישראל מצויין שהכהן ראוי להורות חוקי התורה ולדבר בו תמיד -ללמדם לעם{{הערה|ספר מלאכי ב, ז ובפירוש מצודת דוד שם}}, ולהוכיח להם את מעלות התורה והכדאייות לילך בדרכיה{{הערה|אבן עזרא לספר הושע ד, ד}}. לפי תרגומו של יונתן]] ל[[מגילת קהלת]], איש שמסרב לקבל אולפן תורה מכהן נחשב כטיפש{{הערה|קהלת ד יז ובתרגום שם}}. [[רש"י]], בפירושו לדברי הימים מסביר שהכהנים והלוים היו מלמדים ומורים, ושרי המלך היו עומדים איתם כדי שייכנס דבריהם באזני העם ולא ימרו את פיהם{{הערה|דברי הימים ב יז, ח ברש"י}}.

[[הקדוש ברוך הוא]], בספר ירמיה, מבטיח שלא ייפסק בריתו עם בני הכהנים{{הערה|ספר ירמיה פרק לג}}, ואפילו בזמן חורבן הבית נחשב תלמודם של הכהנים בענייני הקרבנות כאילו מקריבים ומשיגים כפרה עבור החטא{{הערה|ילקוט שמעוני (דפוס "המאור") חלק ח דף תקמה (הובא מ'מדרש ילמדנו', ובפירוש ה'זית רענן' על הילקוט}}. בדמות המקראית, נחשב כהן מורה הוראות כברכה מן השמים. וככל הברכות שחוזרות עבור [[קרבן חטאת|חטאת]] העם, גם כהן שיכולתו להורות צדק נמנע מן העם עבור החטא{{הערה|דברי הימים ב טו, ג}}. 

ב[[ספר תהלים]] ודברי הימים מתואר שהכהנים שימשו כמורי צדק דווקא עם לבוש נקי שנקרא '''[[בגד|בגדי]] צדק'''{{הערה|תלים קלב, ט ובאבן עזרא שם}}. בספר זכריה, דמותו של יהושע בן יהוצדק מתואר כלבוש '''[[בגד|בגדים]] קרועים''', ובכניסתו לכהן, זכה לבגד נקי לשמש בתפקידו. אולם, לא ברור אם הכהנים זקוקים ל[[בגד|בגדים]] הללו כדי להורות או אפילו אם הם איכשהו קשורים עם [[בגדי כהונה]] הרגילים. 

==מקורות בתלמוד ודברי חז"ל==

ה[[תלמוד בבלי]] בבלי מביא את הסברא שהכהנים הם משונים משאר ישראל בזה שנקראים '''בני דעה'''{{הערה|מסכת עבודה זרה דף נד עמוד א}} עם סמכות להורות גם בהיותם צעירים{{הערה|אמר [[רבא]] "לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי.. לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא -מסכת יומא דף כו עמוד א}}. הוראתו של כהן היה חשוב בעיני הכלל ובפרט במצוות השייכות אל הכהונה{{הערה|כדוגמא: ה[[רבי יהודה הנשיא|נשיא רבי יהודה]] נשאל מ[[רבי טרפון]] על סכום המדוייק שעליו לתת תמורת פטר חמורו -מסכת בכורות דף יא עמוד א}}

בדברי [[חז"ל]], תולים '''דעת הרחבה''' של הכהנים בתורה על השתתפותם באכילת [[תרומה]] ושאר מאכלי קודש{{הערה|רש"י דברי הימים ב לא, ד. הובא ממכילתא}}. הסיבה לכך היא אחת משתיים; יש סוברים שבגלל שלא היו צריכים לטרוח עבור פרנסתם היה להם '''פנאי''' לעסוק בתורה{{הערה|רלב"ג לסוף דברי הימים ב}}, ויש סוברים ש'''עצם''' התרומה וקדושתה גרמה גדלות הדעת לכהנים{{הערה|'''לחם פנים''' במספר קטן גימטריא '''גל''' שהיה מגלה להם רזי תורה -ש"ך על התורה חלק א דף תקז}}.

==בחלק הנסתר שבתורה==

ב[[ספר הזוהר]], מתואר הכהן כשיא של איש חכם ובעל אחריות בענייני [[קדושה|קודש]]{{הערה|רעיא מהימנא לזוהר חלק ג דף לג. זוהר חלק ג דף כג.}}. אכן בזוהר החדש, מובא מאמר של [[רבי יוחנן]] שהכהונה הולך יחד עם תלמוד תורה ופרישות{{הערה|מדרש הנעלם לזוהר חדש דף כב: זוהר חדש דף מב.}}, אולם ב'''זוהר חדש''' מתואר עבודת הכהן ותלמודו בתוך הציבור והקהל כעיקר של הקרבת הקרבן. בין שאר הדברים עיקרתו מתבטא בכך שהוא צריך לכוון בסידור [[הוי"ה (שם)|השם המפורש]] בנכונות המקובלת{{הערה|זוהר חדש לבפר רות דף פב.}}. ב'השמטות' לספר הזוהר הוסבר שנתינת דם המילואים על תנוך אוזן אהרן ובניו פעל עליהם שיהיו אזנם רכים -מוכן לקבל- אולפן התורה, ולשלב [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] יחד{{הערה|השמטות לזהר, %46 מהתחלת הספר}}.

לפי דעתו של רבי יצחק, הכהן הוא מי שעושה את ה'ניחוח' בקרבן דהיינו הנחת רוח ל[[קדוש ברוך הוא]], וכיוון שהוא נצרך לכוון להכוונות הדרושות, הכהן צריך להיות חכם ובעל שכל רחבה בחכמת התורה יותר מאיש מכלל העם. בנוסף, לדעתו של רבי יצחק אם הכהן הוא עם הארץ עבודתו פסולה{{הערה|זוהר חדש לרות פב. הובא ברקנטי}}. בצורה יותר חריפה, [[רבי שמעון בן יוחאי]] משווה כהן עם הארץ אל חיה ובהמה{{הערה|ילקוט שמעוני לספר במדבר ד' שיא (הוצאת "המאור") הובא מספרי חלק ב דף קמח}} השוואה שגם רבי ינאי מסכים אליה{{הערה|מדרש תנחומא לפרשת תרומה א}}. 

בספר 'רזיאל המלאך' מתואר הכהן כמלמד תורה לעם ועבור לימודו מתברכים בשפע [[לחם]] ופרנסה, אכן המסרב להשתתף בקבלת תלמודם של הכהנים נענש בהמעטת לחמו{{הערה|ספר רזיאל המלאך דף לו-ז}}

==בחסידות חב"ד==

בחסידות חב"ד נמצא ביאורים לרוב על מעלתם של שבט לוי בכלל ושל הכהונה בפרט. החל מ[[אדמו"ר הזקן]], שהאריך לתאר את מדת החסד של אהרן הכהן{{הערה|ספר ליקוטי תורה, מאמר "ויפרח מטה אהרן" לפרשת קרח}} וגם החכמה שניתן מלמעלה אל בני הכהנים בכל הדורות -אפילו לכהנים צעירים בשנותם{{הערה|ספר מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על התורה והמועדים חלק בראשית-שמות, דף ר"י ודף רנ"ג, ובדברי רבו [[המגיד ממזריטש]] בספר 'מגיד דבריו ליעקב' - חלק 'רמזי תורה' דף צא:.}}.

ה[[אדמו"ר האמצעי]] האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו{{הערה|וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו}}, הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם{{הערה|כך ניסח: וכל קדושה העליונה נמשך לבני ישראל -שהוא בחינת מלכות- על ידי הכהנים. וגם המשכת אור דתורה -שהוא שם מ"ה דחכמה עילאה- כמו שכתוב "יורו משפטיך ליעקב" -ספר מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] חלק בראשית}}, והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמי{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "דרושי חתונה" חלק א דף קמה | ובספר מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] במדבר חלק ג דף תתקכ"ו מוסיף שכח זו לא ניתן לשאר שבטי ישראל}}, וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] לספר במדבר חלק ג דף תתקעב.}}.

[[אדמו"ר מהר"ש]], בשנת [[תרכ"ז]], מסר מאמר שמסיברה את כח המיוחד שיש לשבט לוי בענייני הוראת בתורה{{הערה|ספר מאמרי אדמור [[המהר"ש]] תרכז דף שי.}}.

גם בין שאר כתבים של אסיפת גדולי חסידי חב"ד מתואר הכהנים כבעלי יכולת נפלאה בהוראתה של תורה{{הערה|ספר פלח הרימון ל[[הלל מפאריץ']] שמות דף תכז.}}.

[[הרבי מליובאוויטש]], בשיחותיו, מסביר שעבודת בני שבט לוי היא יותר קשה מעבודת שאר בני ישראל ולכן הם צריכים לחינוך ארוכה כדי להצליח בה{{הערה|שיחות קודש מכ"ה במר-חשוון, שנת תשל"ג}}. הרבי גם מתאר את ניצוץ הכהונה שנקשר עם אהרן ובניו הכהנים באותו אופן שנקשר '''ניצוץ היהדות''' בתוך כל יהודי ויהודי{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כח דף קיא.}}.

==מי הולך אל מי==
מובא בפרשני התורה שעל העם לבקש דברי הוראות מן הכהנים כדי למנוע תקלות נפוצות טרם שהן צומחות{{הערה|כלי יקר ויקרא יד, ב. | דברי הימים ב טו, ג וברש"י |מלאכי ב, ז ובמצודת דוד}}. אולם יש דעות שעל הכהן לצאת ממסגרת הקודש ולחזור אחרי העם כדי ללמדם תורה{{הערה|ילקוט שמעוני לספר שמות דף ת"ע (דפוס "המאור")}}

==לקריאה נוספת==
*ספר '''תקנת השבים''' - הרב צדוק הכהן מלובלין (מדף י"א והלאה)
*ספר '''מאיר עיני ישרים''' - מאת הרב מאיר שורצמן-וויניפג, קנדה [[תש"י]] (דף מז)
* ספר '''גבורת יצחק''' - ארה"ב תשנ"ז (דף שפ"ז)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]