עריכת הדף "שינה בשבת תענוג"

'''השינה בשבת''' היא [[מצווה]], מכיון ענינו של יום ה[[שבת]] הוא - מנוחה, שזהו הפירוש הפשוט דתיבת "שבת" (מלשון שביתה ומנוחה). וכללות ההנהגה דיום השבת היא באופן של [[תענוג]], היינו, תענוג ה[[גוף]] כפשוטו בגוגע לענינים גשמיים כפשוטם, אכילה ושתיה [[בשר]] שמן ויין ישן) ושינה, וכיוצא בזה.

== התענוג שבשינה אצל אדם בעל שכל ==

ענין זה שביום השבת צריך להיות תענוג ה[[גוף]] בענינים גשמיים כפשוטם, מובן ביותר אצל אדם פשוט, מה שאין כן כאשר מדובר אודות "בעל שכל", שהתענוג שלו מונח בענינים נעלים יותר, וצריך לפעול בעצמו שביום השבת יחדור ענין התעגוג עד לתענוג ה[[גוף]] בענינים גשמיים כפשוטם.
מכיון שבאדם כזה התענוג שלו מתבטא בעניני [[חכמה]] ושכל, בהתרת הספיקות, וכיוצא בזה, כאשר מדברים עמו אודות תעגוג בענינים גשמיים, אכילה ושתי' ושינה וכיוצא בזה - הרי זו ירידה לגבי מעמדו ומצבו.{{הערה|1=וע"ד מ"ש [[הרמב"ם]] (הל' תשובה פ"ח ה"ו) אודות
ה"טפשים האוילים כו'" שמדמים ששכר המצוות בעולם הבא צריך להתבטא בתענוג ה[[גוף]] בדברים גשמיים. - הרבי.}} ולכן, כאשר מדברים עמו אודות התענוג דיום השבת - טוען הוא שהוא מתענג בלימוד התורה, פנימיות התורה (תורת החסידות), או [[לימוד התורה]] סתם (ובפרט ש"ב[[שבת]] ניתנה תורה"), ומה מקום להתענג בשינה ביום השבתי! - כיצד יכולים לנצל יום קדוש כזה עבור ענין השינה?!

הרבי{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cae2a0f3-6ff9-4e87-a91b-358f8ee9adea&st=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94&pgnum=34 עמ' 1780].}} מסביר, כי אמנם כאשר מדברים אודות התענוג דיום השבת באכילה ושתיה, - על אף שעצם התענוג באכילה ושתי' הוא ענין של ירידה אצלו, הרי בשעת האכילה ושתיה יכול לחשוב אודות [[ניצוצות קדושה|ניצוצי הקדושה]] הנמצאים ב[[בשר]] שמן וביין ישן, שהם נעלים יותר מאשר ניצוצי הקדושה הנמצאים ב[[בשר]] ויין סתם (למרות שגם אז אומרים לו שעיקר התעגוג ביום השבת צריך להיות תענוג ה[[גוף]] מה[[בשר]] ויין הגשמיים כפשוטם, ולא מניצוצי הקדושה שבהם); אבל כאשר מדברים אודות ענין השינה - הרי בעת השינה אינו מסוגל לעשות מאומה. כאשר הוא הולך לישון, יכול לחשוב ולהתבונן שהוא עושה זאת כדי לקיים מצות עונג שבת, אבל בעת השינה עצמה אינו מסוגל לעשות מאומה. ואם כן, בוודאי שהתענוג בענין השינה נחשב לירידה לגבי מעמדו ומצבו!

הרבי הוסיף, כי ענין זה מודגש בפרט כאשר מדברים אודות תענוג בענין השינה - במשך זמן ממושך,
היינו, לא רק כשיעור ס' נשימות{{הערה|שהיא העל דרך השינה דלעתיד לבוא כמבואר במדרשי ודרשות חז"ל. - הרבי.}} אלא במשך זמן ממושך יותר. וכל זה - למרות שכללות ענין השינה הוא אחד מששים דהיפך החיים. ומזה מובן שהתענוג בענין השינה נחשב לירידה לגבי מעמדו ומצבו.

על אף שכאשר עבודת האדם היא כדבעי לפעמים מגלים לו בשעת השינה ענינים נעלים ביותר, ועד שישנו ספר "שאלות ותשובות מן השמים" שתוכנו תשובות מן השמים שנתגלו על ידי השאלה בעת השינה כו' (וישנם ענינים שבהם מכריעים להלכה על סמך המבואר בספר שו"ת מן השמים) - הנה נוסף לזה שהשאלה בעת השינה
שייכת רק בדרגא נעלית ביותר כוי, הרי ענין זה אינו תלוי בבחירתו; השאלה תלוי' אמנם בו, אבל התשובה שיתנו לו מלמעלה אינה תלוי' בבחירתו כלל. ומאחר שהענין דעונג שבת צריך להתבטא בתענוג ה[[גוף]] באכילה ושתי' ושינה כפשוטם הרי זה מובן אצל אדם פשוט יותר מאשר אצל "בעל שכל", שהוא צריך למצוא דרך כיצד לפעול על עצמו שיתענג בדברים גשמיים.

== הביטול בעת השינה ב[[שבת]] ==

הרבי מבאר, כי אצל "בעל שכל" נפעל הדבר מצד ענין הביטול, היינו, היות שהוא "עבד נאמן", הנה בידעו שישנו ציווי שביום השבת צריכים להתענג מדברים גשמיים כפשוטם, הרי הוא פועל על עצמו (על ידי ה[[התבוננות]] וכ') להתענג בתענוג ה[[גוף]] כפשוטו. זאת אומרת: התענוג דיום השבת הוא נעלה כל כך עד
שהוא נמשך וחודר אפילו בענינים גשמיים הקשורים עם תענוג ה[[גוף]] כפשוטו.
{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
[[קטגוריה:שבת]]