עריכת הדף "שלום עליכם"

{{בעבודה מתמשכת|עוד היום אשלים בל"נ}}
כש[[שתיים|שני]] [[יהודים]] נפגשים, נוהג אחד [[ברכה|לברך]] את השני ב"שלום עליכם", והלה עונה לו ב"עליכם השלום".

==נוסח הברכה==
הנוסח הנהוג ב[[חב"ד]], אותו קבע [[האדמו"ר הזקן]] בנוסח ה[[קידוש לבנה]] ובפיוט "שלום עליכם" שב[[ליל שבת]]{{הערה|וכן הוא ברוב הסידורים}}, הוא לומר "שלום עלי'''כם'''" בלשון רבים.

זאת, כפי שנכתב בכתבי ה[[אריז"ל]]{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער ר"ח סוף פ"ג. וב[[נוסח האריז"ל|סידור האריז"ל]] במקומו}}, ולא כפי שהובא בטור וב[[שולחן ערוך המחבר|שולחן ערוך]], בלשון יחיד.

הרבי מבאר את טעם הדבר{{הערה|שם=תשכא|משיחת ש"פ מטות מסעי תשכ"א}}: לפי שיחד עם כל יהודי ([[ירא שמים]]), הולכים שני [[מלאכים]].

ולמרות שהאדמו"ר הזקן כותב ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]]{{הערה|אורח חיים (מהדורה קמא) רס"ג}} (בנוגע לאמירת "התכבדו מכובדים", לפני כניסתו לבית הכסא), {{ציטוטון|שאין מחזיקין את עצמנו ליראי שמים שהמלאכים מלוים אותנו}}, אז התירוץ בפשטות הוא: שזהו בנוגע לעצמו אך בנוגע לזולת עליו להחזיקו בתור ירא שמים.

אבל התירוץ הזה אינו מספק כל כך, כי בנוגע לאמירת "ואמרו אמן" שב"עושה שלום", אומר זאת גם כש[[תפלה|מתפלל]] או מברך לבד, כי אומר זאת למלאכים המלווים אותו וזהו הרי בנוגע לעצמו? ומבאר הרבי, שמתי בנוגע לעצמו על אדם להחשיב שאינו ירא שמים, במציאותו לבדו, אך כשמקיים מצוות [[אהבת ישראל]], כשפוגש את חבירו, נוצרים מלאכים מ[[מצוה]] זו, ואליהם אומר בלשון רבים.

==תוכן הברכה==
ברכה זו כוללת בתוכה את כל הברכות{{הערה|הרבי בקבלת פנים לקבוצה מאנגליה, אור ליום ד פרשת פנחס}} ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. מכיון שה[[כלי]] המחזיק את ה[[ברכה]], וכשמדגישים את זה ב[[דיבור]] זה נותן כח חזק יתר.


{{הערות שוליים|}}