עריכת הדף "כפרות"

[[קובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשחיטת תרנגול הכפרות בערב יום כיפור]]
'''מנהג כפרות''' הוא מנהג עתיק יומין שנהגו בקהילות האשכנזים ובחלק מקהילות הספרדים (ההולכים על פי תורת האר"י), מנהג זה יסודו בתורת הקבלה ומוזכר גם בספרי גדולי הפוסקים.

==שורש המנהג==
בשולחן ערוך מוזכרים שני דיעות בנוגע למנהג זה: הבית יוסף מתנגד למנהג והרמ"א מחזק אותו. למעשה ההכרעה למעשה התקבלה בעד המנהג מפני כמה וכמה סיבות, לא רק בקרב האשכנזים שפוסקים כשיטת הרמ"א, אלא בעיקר מפני שעל פי תורת הקבלה יש ענין גדול במנהג הכפרות, כי התרנגולות נקראות "גבר" בפסוק ושחיטתם מורה על המתקת ה[[ה' גבורות]] שביסוד, בערב יום כיפור המכון בסדר ימי התשובה כנגד [[מידת היסוד]]. באגרות קודש מורה הרבי למחבר ספר להשמיט מספרו כלל את הדעה השוללת כפרות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/9/2675&search=%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA כרך ט' ע' תרעה]}} כדי שלא לזלזל במנהג קדוש זה.

וכן ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)]] אין מוזכר הדעה השוללת כלל{{הערה|או"ח סימן תרה}}: נוהגין באלו הארצות ליקח בערב יום הכיפורים תרנגול כפרה לזכר ותרנגולת לנקבה ואומרים עליו זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי וכו' (ראשי תיבות חת"ך) זה השם החותך חיים לכל חי ומחזירו סביב ראשו ויאמר בני אדם כו', ועושין כן ג' פעמים וסומכין עליו ידיהם דוגמת סמיכה בקרבן, ושוחטין אותו מיד דתיכף לסמיכה שחיטה ויש נמנעין מלסמוך עליו ידיהם כדי שלא יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ, ואין לחוש לזה כיון שהתרנגול הוא דבר שאינו ראוי למזבח, אבל אם אין לו תרנגולים ולוקח שאר בעלי חיים לכפרה לא יקח תורים ובני יונה שהם ראוים למזבח ואם יסמוך ידיו עליהם יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ:

ב[[היום יום]] לט' תשרי מובא: כפרות: "בני אדם - ולשלום" שלש פעמים, ובכל פעם מסבב ג' פעמים, סך הכל מסבב ט' פעמים.

==צבע הכפרות==
אדמו"ר הזקן פוסק בשו"ע שלו: "בוחרין בתרנגולים לבנים ע"ד שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו במה דברים אמורים כשהלבנים מזומנים לפניו אז יבחר בהם מבאחרים, אבל אם אינם מזומנים לפניו לא יחזר אחריהם בדוקא משום שזהו כעין דרכי האמורי שדרכם לחזר אחר תרנגולים לבנים להקריבן לעבודה זרה וכתיב ובחקותיהם לא תלכו".
==מנין הכפרות==
יש נוהגין לפטור כמה זכרים בתרנגול אחד וכמה נקבות בתרנגולת אחת לפיכך אין לוקחין למעוברת אלא תרנגול אחד ותרנגולת אחת דאם העובר זכר הרי יש כאן תרנגול אחד ואם העובר נקבה די לה ולאמה בתרנגולת אחת ויש נוהגין ליקח כפרה לכל אחד ואחד בפני עצמו לפיכך לוקחין למעוברת שלש שתי נקיבות וזכר אחד{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שם]]}}.

בפסקי הסידור מכריע אדמו"ר הזקן כפי שיטת הקבלה האומרת שיש לקחת לכל נפש תרנגול: "בערב יום הכיפורים מנהג לשחוט תרנגול לבן הנקרא גבר ושוחטים אותו באשמורת הבוקר אחר סליחות כי אז חוט של חסד גובר בעולם ואנו שוחטין אותו להכניע הגבורות ומוציאין ממנו דמו כדי להמתיקו ונקרא כפרה כמו שעיר המשתלח. ויהיו הכפרות כפי חשבון בני אדם שבבית זכר לזכר נקבה לנקבה ולמעוברת שוחט ג' אחת בשבילה וזכר ונקבה בשביל ספק הולד".

== כיסוי הדם ==
נוהגין שלאחר השחיטה מכסים האנשים את דם התרנגול בעפר ומברכים "על כיסוי הדם בעפר" מכיוון שמצוות כיסוי הדם היא מצווה נדירה עבור אלה שבדרך כלל אינם מתעסקים בשחיטה.

לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ז]] פרסם הרב [[מיכאל שלמה אבישיד]] רב קהילת חב"ד רמב"ש א' ומרבני [[מכון הלכה חב"ד]] פסק דין לפיו את ברכת כיסוי הדם מברכים רק לאחר בדיקת הסכין{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%93-%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%94-%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%9D-%D7%91%D7%9B%D7%A4/ הרב אבישיד בהערה חשובה על כיסוי הדם בכפרות] {{אינפו}}}}, לאחר פרסם פסק הלכה זה רבנים ושוחטים חב"דים הגיבו על העניין, התגובה הידוע ביותר היא של השוחט הרב שלום דיקשטיין ממלבורן שבאוסטרליה, שטען שאין צורך לבדוק הסכין לאחר השחיטה, ובתגובה לכך פרסם הרב אבישיד תגובה שבה טען שצריך לחכות לבדיקה משום ספק ברכה לבטלה{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%9D-%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%9E%D7%A9%D7%9A/ תגובתו של הרב דיקשטיין לצד תגובתו של הרב אבישיד] {{אינפו}}}}, לאחר מכן פורסם סרטון של הרבי בכפרות בו נראה שהרבי משתהה בברכה עד סיום בדיקת הסכין{{הערה|[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%9D-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%A8%D7%91-%E2%80%A2-%D7%A6%D7%A4%D7%95-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/ לצפיה בסרטון] {{אינפו}}}}.

בנוגע להכרעה למעשה בפועל, הורה ה[[מרא דאתרא]] של [[קראון הייטס]] הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] שאכן לכתחילה אין לברך בלא בדיקת הסכין{{הערה|מכיון שכל ההשתדלותלזכות במצוה זו הוא הידור מצוה, ומה הטם בהידור מצוה אם הוא מכניס את האדם לספק ברכה לבטלה גם אם הוא ספק רחוק.}}, אך במקומות הומי אדם אסור לבקש מהשוחט שיבדוק, אלא מי שמעוניין לקיים את המצוה ימתין בצד עד שהשוחט יבדוק את הסכין בעצמו, ואז יבקש רשות לכסות את הדם{{הערה|1=כך הורה בציבור בדברים שנשא בשעת רעווא דרעווין בשבת תשובה תשע"ז. לעומת זאת רבנים אחרים צידדו והורו שיש לברך בכל מקרה (ראו לדוגמה [http://haoros.com/download.asp?kovetzID=1114&ext=pdf פסיקת הרב ברוך אלכסנדר זושא ויינר] בתוך קובץ 'הערות וביאורים' אהלי תורה חג הסוכות תשע"ז עמוד 39).}}.

==פדיון הכפרות==

ונוהגין ליתן הכפרות לעניים ויותר טוב לפדות הכפרה בממון ולחלק הממון לעניים כדי שלא יתביישו העניים במה שנותנים להם התנגולים שלקחו לכפרה.
==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1588 [[כפרות]] ולעקח אצל הרבי (תשמ"א ותשמ"ד)]{{וידאו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64326 הרבי בעריכת 'כפרות' (תשנ"א)]{{וידאו}}
{{הערות שוליים|}}
{{כיפור}}
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]