עריכת הדף "מפטיר יונה"

'''מפטיר יונה''' היא ה[[הפטרה]] שנקראת בקהילות ישראל לאחר [[קריאת התורה]] ב[[תפילת מנחה]] של [[יום הכיפורים]]. ההפטרה מורכבת מארבעת הפרקים של [[ספר יונה]] כשבסיומם קוראים את שלושת הפסוקים האחרונים של [[ספר מיכה]]{{הערה|[[ספר המנהגים]] 
וכן הוא בטושו"ע ובשולחן ערוך אדמו"ר תרכב, ד}} "מי א-ל כמוך .. מימי קדם{{הערה|מיכה פרק ז' י"ח - כ'}}". טעם קריאת הפטרה זו הוא "שיש בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה" כלשון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]].

לפי המקובל מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] העלייה למפטיר יונה נותנת כח ל[[תשובה]] והיא סגולה ל[[עשירות]]{{הערה|[[המלך במסיבו]] א' עמ' ע"ג}}.

==סיפור ההפטרה==
בהפטרה מסופר על הציווי שקיבל [[יונה הנביא]] מאת ה': "קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וּקְרָא עָלֶיהָ. כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי". יונה ניסה לחמוק מן השליחות: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי ה'". אך ה' הביא סערה גדולה בים ולבסוף יונה נזרק מהאוניה ונבלע על ידי דגה גדולה שם שהה שלושה ימים ועשה תשובה על מעשיו. לבסוף הקיאה הדגה את יונה אל היבשה והוא עשה את המוטל עליו ועורר את אנשי נינווה לתשובה.

מבואר שהימנעותו הראשונית של יונה מביצוע שליחותו נבע מה[[אהבת ישראל]] העצומה שלו. הוא חשש שאם יחזיר בתשובה את אנשי נינווה, תתמקד מידת הדין בבני ישראל, והם עלולים להיפגע. לכן סיכן יונה הנביא את עצמו בהשתמטות ממילוי הציווי של הקב"ה, ובלבד שחס ושלום לא יהיה קטרוג על בני ישראל{{הערה|1=[[מכילתא]] בתחילתה. [[תנחומא]] ויקרא ח. [[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת סנהדרין]] פי"א ה"ה. [[פרקי דרבי אליעזר]] פ"י. [[ילקוט שמעוני]] יונה רמז תקמט. פרש"י יונה א, ג. ומבואר ב[[תורת מנחם]] כרך טו, עמ' 73.}}.

==ההפטרה על פי פנימיות התורה==
הרבי<ref>בשיחת שבת פ' שופטים תשמ"א אות ח ואילך</ref> ביאר על פי הזהר<ref>חלק ב' קצט, א.</ref> שההפטרה באה ללמד זכות גדולה על ישראל, בשעת מנחה של יום כיפור, שגם אם ישראל אינם מקיימים את התורה והמצוות כמו שראוי, כדאים הם ישראל לכפר ולהציל אותם, וזה פנימיות הסיפור של יונה והספינה כדהלהלן:

"יונה" הולך על ה"נשמה שיורדת להתלבש בגוף", יורדת לעולם הזה להתלבש בגוף של בשר ודם, וכמו שהכתוב אומרים "יורדי הים באניות במים רבים"<ref>תהלים קז</ref> אשר בגלל הסכנה שמצד ה"מים רבים" ריבוי הטרדות והבלבולים בעניני העולם הרי זה הנשמה היא מ"יורדי הים" אלא שירדה זו היא צורך עליה, כי כאשר "הספינה - הנשמה" מגיעה למחוז חפצה בשלימות על ידי עבודתה בקיום התורה והמצות אזי ניתוסף עליו עילוי גדול יותר לגבי מעמדה ומצבה של הנשמה קודם ירידתה "באניה - בגוף" ולעולם הזה.

בירידת הנשמה עצמה יש חילוקי דרגות לפי ערך מעמד ומצב ה"ים" אשר עם היות שתמיד יש בו "מים רבים" הרי יש זמנים ש"הים שקט", ויש זמנים ש"הים סועד" שאז הירידה  לים היא גדולה ובכללות הרי זה החילוק שבין הזמן שבית המקדש היה קיים לזמן הגלות, שבזמן הגלות ה"ים סועד" כלשון הכתוב ביונה "ויהי סער גדול בים" הים הולך וסוער עד כדי כך שיכול להיות מצב ש"האניה חשבה להשבר" כי מצד התגבות חושך העולם "החושך יכסה ארץ גו'" נעשה חלישות בקיום התורה והמצות המגנים ומצלים את הנשמה במים של ה"ים סוער".

ונרמז דבר זה בלשון הרמב"ם<ref>הלכה אחרונה בהל' חובל ומזיק פרק ח' הט"ו</ref>"ספינה שחשבה להשבר מכובד המשוי. ועמד אחד מהן והקל ממשאה והשליך בים פטור. שהמשא שבה כמו רודף אחריהם להרגם ומצוה רבה עשה שהשליך והושיעם":

"משוי" קאי גם על המשא של התורה והמצוות כלשון חז"ל "כשור לעול וכחמור למשוי", וכיון שמצד חושך הגלות אין כח לבני ישראל קיים כל הריבוי התורה והמצות, כמו הספינה שאינה מסוגלת להחזיק "כובד המשוי שבים סוער" "הקל ממשארה והשליך ביום", היינו שבזמן הגלות הקל הקב"ה מהמשא בתורה ומצות, שהרי ישנם ריבוי ענינים בתורה ומצות שבזמן הגלות אי אפשר לקיים בפועל ממש, כמו הלכות קורבונת הלכות טומאה וטהרה, ועוד, הקב"ה "השליך בים" (היינו המצוות אלו חזרו ונעלו לשרשן ומקרן בבחנת ההעלם שלמעלה מגילוי).

ובזה רואים גודל מעלתם של ישראל שלמעלה מהתורה שבשביל טובתם של ישראל להצל ה"ספינה - בני ישראל - שחשב להשבר מכובד המשוי", הקל מהמשוי והשליך לים, כמה וכמה ענינים של תורהו מצות דכיון שהתורה היא בשביל ישראל ועוד יותר "לזכות את ישראן" הרי כאשר רובוי התורה והמצות מסכן את ישראל "המשא שבה כמו רודף אחריהם להרגם, "ומצוה רבה עשה השליך והושיעם" שהרי התורה היא בשבילך ישראל "ואם אין ישראל תורה למה".

(על דרך הלימוד זכות של מושה רבינו ששבר את הלוחות על מנת שלא יהיה קטרוג על ישראל<ref>ראה לקו"ש חלק ? פ' ברכה </ref>)

והדבר מודגש בסיפור דיונה שמסר נפשו לעבור על ציווי הקב"ה שאסור לנביא לכבוש נבואות, כדי שלא לגרום לקטרוג על ישראל כתוצאה מהתשובה דאנשי נינוה<ref>ראה פרקי דרבי אליעזר פרק י'</ref>, כיון שמצאותם של ישראל היא למעלה מהתורה.

==הברכות שלאחריה==
בברכות שאחרי ההפטרה, מנהג חב"ד לברך רק שלוש ברכות ללא הברכה הרביעית, בדומה לברכות ההפטרה בתעניות ציבור. וכשם שביתר הצומות לא מברכים את הברכה הרביעית של ההפטרה, כך נוהגים גם ביום הכיפורים{{הערה|סידור אדמו"ר הזקן}}.

==אצל רבותינו נשיאנו==
רבותינו נשיאנו לדורותיהם לא היו עולים לתורה בשחרית של יום הכיפורים אלא רק למפטיר יונה בתפילת מנחה מצד כמה טעמים{{הערה|בהבא לקמן ראה ב[[אוצר מנהגי חב"ד]], תשרי, עמ' רל"ד ובהנסמן שם}}.

[[אדמו"ר הזקן]] בעלותו למפטיר יונה היה מנגן את הפסוק "מי א-ל כמוך" שבסיום ההפטרה בניגון מיוחד{{הערה|[[ספר הניגונים]] חלק א' עמ' ס"ג מ"שיחה פרטית" של אדמו"ר הריי"צ}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שאצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היו כל הבנים עולים למפטיר יונה{{הערה|[[המלך במסיבו]] א' עמ' ע"ג}}.

בחיי [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא היה עולה למפטיר יונה במניין הראשי ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה אף הוא במניין צדדי ב[[חדר שני]]. פעם אירע שקראו את [[אדמו"ר הרש"ב]] בטעות לעלות לתורה בשחרית ועלה הן בשחרית והן במנחה{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 30}}. [[הרבי]] הקפיד גם כן לעלות לתורה למפטיר יונה בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]] במניין צדדי בהפסקה שבין מוסף למנחה{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 472, [[ימי בראשית]] עמ' 7}}.

לאחר [[תש"י]] [[הרבי]] הוא העולה למפטיר יונה וקורא את ההפטרה במתינות במשך זמן ארוך{{הערה|'קובץ ליובאוויטש', 13 (תשט"ז) עמ' 60}}.

בין המצוות הנמכרות ב[[מכירת המצוות]] מידי שנה ב-[[770]] נמכרת המצווה של מפטיר יונה, והקונה מכבד את הרבי במצווה. מפטיר יונה היא המצווה שמידי שנה נמכרת במחיר הגבוה ביותר ב[[מכירת המצוות]] בבית חיינו [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/96188/ בכמה נקנו המצוות ב-770?] באתר [[חב"ד אינפו]], תשע"ו}}.

בחודש [[אלול]] [[תר"פ]], לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הרש"ב]] קרא [[אדמו"ר הריי"צ]] לר' [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]] והציע לו לעזוב את עסקיו במסחר ולהיות [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים]]. ר' חאטשע סירב, באמרו שאינו מתאים לתפקיד ואינו יכול ליטול על שכמו אחריות כה כבדה. הרבי שראה שהוא מנסה להתחמק הגיב: ובכן תשאר כאן לחגים, לחודש [[תשרי]], ואחר כך נראה.

כאשר הרבי עלה ב[[יום כיפור]] לעליית מפטיר יונה וקרא בהפטרה את המילים "כי מה' הוא בורח" ר' חאטשע חש לפתע כי הרבי מדבר אליו, כל מלה ומלה מההפטרה מכוונת אליו ופולחת את כליותיו ולבו. הוא פרץ בבכי תמרורים, וכמובן שלא סירב עוד לקבל את תפקיד המשפיע בישיבת תומכי תמימים{{הערה|[[ר' מענדל]] עמ' 125}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10888&CategoryID=1892 הפטרת יונה ולקחיה] שיחה של הרבי מעובדת - [[שולחן שבת (ספר)]]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=75275 אהבת ישראל של יונה הנביא] הרב [[אליהו וולף]] {{שטורעם}}

{{כיפור}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]