עריכת הדף "קונטרס אחרון - פרק ט'"

{{תניא}}
'''פרק ט''' שב[[קונטרס אחרון]] הוא אגרת קודש, שייתכן שנבחרה להיות חותם התניא משום שהיא מעוררת על הצורך בחיזוק כמה עניינים כלליים ויסודיים בעבודת השם שמתוך בקבלת עול, בתפילה, בתורה ובמצוות.
==טקסט הפרק==
{{פרק תניא|פרק=ט|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ט'}}}}

==סיכום הפרק==
באגרת זו מעורר הרבי על כמה עניינים, שלמרות חשיבותם משום מה נוהג ה"עולם" לזלזל בהם:

'''א.''' להתפלל עם החזן מילה במילה, לא לחלום ולא לדבר.

'''ב.''' למצוא בכל קהילה אנשים המתפללים במתינות, ולמנות אותם כשליחי ציבור קבועים - איש איש ביומו.

'''ג.''' חלוקת לימוד הש"ס באופן שכל קהילה תגמור כל שנה את כולו (ואפשר להצטרף כמה קהילות יחד).

'''ד.''' להיות בקי כל אחד ואחד בהלכות שבת.

'''ה. להזהר מאד שלא לדבר שום שיחה בטילה חס ושלום כל משך השבת.'''
==מושגים יסודיים בפרק==

{{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ח'|פרק ח']]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=-}}

[[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]]