עריכת הדף "צבי אלימלך הלברשטאם"

[[קובץ:האדמו"ר מצאנז.jpg|ממוזער|500px|הרב צבי אלימלך הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז]]
'''רבי צבי אלימלך הלברשטאם ''' נולד בב' ב[[חשוון]] [[תשי"ג]], 21 באוקטובר 1952, והוא האדמו"ר מ[[צאנז]]-קלויזנבורג (מכונה: האדמו"ר מצאנז), חבר 'מועצת גדולי התורה' של [[אגודת ישראל]], ויושב ראש מפעל הש"ס העולמי. מרכז החסידות שבראשותו הוא בקריית צאנז שב[[נתניה]].

==תולדות חיים==
נולד בברוקלין שב[[ניו יורק]], [[ארצות הברית]], לרבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], האדמו"ר הראשון מצאנז-קלויזנבורג, ולרבנית חיה נחמה, בת רבי שמואל דוד הלוי אונגר. הוא קרוי על שם אחד מאבותיו (מצד סבתו חיה מינדל), רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל ה"בני יששכר".

למד במחיצת אביו, בישיבת צאנז שבקריית החסידות בנתניה. בגיל 17 קיבל מאביו תעודת "מורינו" לאחר שנבחן על למעלה מ-1,000 דפי [[גמרא]] בעל פה. ב[[אלול]] [[תש"ל]] (ספטמבר 1970), נישא בקריית צאנז לחיה שרה, בת רבי [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]] (רב קהילת "ראשית חכמה" במונטריאול, ובהמשך רב קהילת "דברי חיים" צאנז, בפתח תקווה). לאחר נישואיו למד בכולל צאנז בקריה בנתניה.

נסמך לרבנות מהרבנים: אברהם צבי וייס, אפרים פישל הרשקוביץ ואהרן וידר - אב"ד לינז.

בשנת [[תשל"ד]] מונה על ידי אביו לרבה של קריית צאנז בנתניה וכ"רב הצעיר" של חסידי צאנז. לאחר פטירת אביו, בט' ב[[תמוז]] [[תשנ"ד]] (יוני 1994), הוא מונה ל[[אדמו"ר]]. מלבד מוסדות החסידות בראשותו, עומד הרב הלברשטאם גם בנשיאות "מרכז רפואי צאנז - בית חולים לניאדו". הוא יושב ראש "מפעל הש"ס" וחבר 'מועצת גדולי התורה' של [[אגודת ישראל]]. 

== הקשר לחב"ד==

===ביקור אצל הרבי===
האדמו"ר מ[[צאנז]] ביקר אצל הרבי בכ"ז שבט [[תשמ"ח]] בשליחות אביו וניחם את הרבי על פטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]]{{הערה|יומן שנת הקהל תשמח בבית חיינו}}. 

===על ספר התניא===
בעת בה הוענק לאדמו"ר ביאור על ספר ה[[תניא]] אמר: {{ציטוטון|ספר ה[[תניא]] הוא מראשוני הספרים החסידיים, לבד מספר התולדות שנדפס בראשונה. על גדלות ספר התניא אין צריך להסכמה, פעמים שנכנסים אלי אברכים בשאלה באיזה ספר חסידי יהגו וילמדו על פי הסדר, ואני שואל אותם, האם על ספר התניא כבר הספקתם לעבור וללמוד?... יש שטועים לחשוב שהספר שייך רק לליובאויטש, אך כמובן שזה טעות ספר התניא היא אחד מעיקרי ספרי החסידות, שמבאר עיקרי ויסוד דרך החסידות}}. האדמו"ר מרבה לעורר על חשיבות הלימוד ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] 

===מבקר ומוסר שיעור בישיבת חב"ד===
בשנת תשס"ה במהלך ביקור בלוס אנג'לס קליפורניה סייר האדמו"ר בישיבת חב"ד 'אור אלחנן' בעיר ומסר לתלמידי הישיבה שיעור ארוך ומרתק למשך כשעה וחצי. 

===משתתף בהכנסת ספר תורה לבית חב"ד בצפון נתניה===
בשנת תשס"ט בצעד נדיר הגיע האדמו"ר לחגיגת הכנסת [[ספר תורה]] לבית חב"ד בצפון [[נתניה]] שהתקיימה ב[[בית חב"ד]] שם נשא דברי ברכה ושיבח את פעילות ה[[בית חב"ד]] להפצת וחיזוק [[לימוד התורה]] בכל שכבות העם. את דבריו חתם האדמו"ר באומרו אשר בטוח הוא שכש[[משיח]] יבוא במהרה בימינו שלוחי הרבי שמפיצים את לימוד התורה יהיו המחותנים הראשיים ב[[שמחת הגאולה]].

===שולח אגרת ברכה לסיום הרמב"ם===
בשנת תשע"ב שלח האדמו"ר מכתב ברכה מיוחד לסיום ה[[רמב"ם]] שנערך ביד אליהו בו כותב שחפץ היה להשתתף באירוע החשוב אך הדבר נבצר ממנו. במכתב כותב האדמו"ר על מעלת תקנת הקודש אשר {{ציטוטון|יסד וכונן המאור הגדול כבוד קדושת שם תפראתו, אדמו"ר הגאון הקדוש מליובאוויטש.. כמה טובה כפולה ומכופלת עלינו להכיר למאיר אור היהדות בעולם כולו כ"ק האדמו"ר אשר פירותיו ופירי פירותיו לגאון ולתפארת}}. את המכתב מסר למארגני האירוע, בנו של האדמו"ר, רבי יוסף-דב משה הלברשטאם, שהגיע בראש משלחת חשובי חסידי צאנז ונאמני בית האדמו"ר. 

קדמה למכתב ברכה זה פגישה עם רבני חב"ד בראשות הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בה דיבר האדמו"ר בחמימות על [[תקנת הרמב"ם]] ואמר כי {{ציטוטון|יהודי שלומד רמב"ם, בקביעות, יש לזה השפעה על כל אורח חייו והוא נהיה אדם אחר לגמרי. כל המהות משתנה}}{{הערה|בצילא דמהימנותא - קובץ פנימי של החסידות}}. במהלך השיחה עם הרבנים הפליא האדמו"ר במעלת שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ואמר אביו אמר שיש ללמוד את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן לפני המשנה ברורה שהרי אדמו"ר הזקן היה דור קודם והאדמו"ר הוסיף אשר אף הוא בבחרותו התייגע בלימוד בשו"ע אדמו"ר הזקן. 

===עם תלמידי ישיבת תומכי תמימים נתניה===
בשנת [[תשע"ו]] קיבל האדמו"ר במעונו בכבוד גדול משלחת מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] בראשות ראש הישיבה הרב [[משה אורנשטיין]]. התמימים העניקו לאדמו"ר את הספר הגדת מלך שיצא לאור על ידי תלמידי הישיבה ובו אגודים פלפולים והערות בהגדת הרבי לרגל שבעים שנה להוצאתה לאור. הרב אורנשטיין תיאר באוזני האדמו"ר את מבצע 'יגיעה בתורה' הנערך בישיבה שהחלק החביב בו הוא העיון בהגדת הרבי. האדמו"ר התעניין בגורם החביבות והרב אורנשטיין הסביר בהרחבה שהגדת הרבי היא בעצם החיבור שגילה לחסידים טפח מדמות ההוד של הרבי. הרב אורנשטיין הצביע למשל על מספר פסקאות בהגדה שבהן ניכרת בקיאותו העצומה של הרבי בכל מכמני התורה, והאדמו"ר הביע הנאה והתפעלות כשהוא מציין שהגאונות של המחבר מודגשת במיוחד בהביאנו בחשבון שלא היו אז אינצקלופדיות ומחשבים. בהמשך שניים מהתלמידים חזרו נקודות מדברי הרבי בהגדה ובליקוטי שיחות ופלפלו בהם, כשהאדמו"ר מאזין ברוב קשב. האדמו"ר אף אישר את הסברו של אחד התלמדים להתאים את שיטת הרבי בענין שני ב' התבשילין שבקערת הסדר עם דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך בנושא באומרו "אמת, ניכרים דברי אמת". 

האדמו"ר התעניין לדעת עוד על הגדת הרבי, והרב אורנשטיין העניק לו את ההגדה (עם פיענוחים) בהוצאת 'תורת מנחם'. האדמו"ר שקע בעיון בהגדה למשך זמן מה כשבסיומו העניק לו הרב אורנשטיין גם את ספרו 'אבא', בו מקבץ סיפורים על הרבי. הרב אורנשטיין הצביע על סיפור בספר המשותף גם לאביו של האדמו"ר, בעל השפע חיים זצקו"ל, והאדמו"ר דיבר אודות מעלתם של סיפורי צדיקים והטעים כיצד לאור דרך החסידות ראוי שאפילו ראש ישיבה יעסוק בכתיבת סיפורים על רבו.

===פגישה מיוחדת עם רבני מכון הלכה חב"ד===
בשנת [[תשע"ח]] נערך ביקור מיוחד ומרגש של רבני [[מכון הלכה חב"ד]] אצל האדמו"ר, במהלכו נידונו נושאים הלכתיים אקטואליים וגם היסטוריים. המפגש ההלכתי נמשך כשעתיים, ועורר התפעלות בקרב חסידי [[צאנז]], אשר לא זוכרים מפגש ארוך כזה עם האדמו"ר. בפגישה נכח גם בנו של האדמו"ר, הרב אברהם הלברשטאם משפיע רוחני של ישיבת צאנז וידידו של הרב [[יעקב חביב]] מרבני המכון. 

האדמו"ר קבל את המשלחת בפנים מאירות ובחביבות גדולה, והראה התעניינות גדולה על כל הנעשה ב[[מכון הלכה חב"ד]]. לאורך המפגש התפלפל עם הרבנים והשיב על שאלות הלכתיות בפרוטרוט. המפגש נפתח בדברי הרב [[יעקב חביב]], אשר הציג בפני האדמו"ר את הרבנים חברי המכון בשמותיהם ובתפקידיהם והדגיש כי המכון מאחד את כל הכוחות "ימה וקדמה צפונה ונגבה" ואף הגיע מחוץ ל[[ארץ הקודש]], כאשר יש רבנים מהמכון שגרים בחו"ל ועונים לשואלים דבר ה' זו הלכה.

האדמו"ר מצאנז התפעל מתשובותיהם של הרבנים באמצעות הודעות ושיחות טלפוניות ואמר: "דבר גדול הוא, לענות תוך כדי דיבור מיד בטלפון; על זה אמרו חז"ל: "איזהו תלמיד חכם – "שואלין אותו הלכה בכל מקום ואומר". במהלך השיחה סיפר על התפעלותו הגדולה מעניין הבעלי תשובה ש[[חסידות חב"ד]] מצטיינת בקירובם ואמר שאף אם ב'[[נגלה]]' הם לא על כך יודעים ומדקדקים, הרי בשברון הלב וכו' הם נפלאים ביותר ואנו צריכים ללמוד את הרצון להתקרב לה'. "ברור אצלי שכאשר אנו איננו מכוונים כראוי ב[[תפילה]] – זה יותר חמור… אכן, חלק ה[[תשובה]] כלפי מעלה הוא מהדברים הקלים יותר ועיקר הקושי הוא בחלק ה[[הלכה]] למעשה". הרב [[ברוך לבקיבקר]] העיר שיסוד ההצלחה לענות בדבר ה' זו הלכה, היא היכולת לראות טוב בכל יהודי כפי שמבארת [[תורת החסידות]] כשהאדמו"ר מסכים עם הדברים ומוסיף, שככל שמביטים ממקום מרומם יותר, רואים יותר ויותר את הטוב, ובמילא מובן שמי שרואה רע ב[[יהודי]] זה מורה על המקום הנמוך בו הוא נמצא.

בהמשך השיחה דובר אודות [[י"ט כסלו]], חג החגים. האדמו"ר מצאנז אמר כי {{ציטוטון|[[י"ט כסלו]] הוא חג לכל עם ישראל. מרן אבי זי"ע היה אומר, כי כיום הזה, אם ישנו עוד יהודי חרד ושלם בעולם, זהו רק מכח [[הבעש"ט]] ותלמידיו הקדושים. מי שחולק על דרכם ומדבר כנגד תורת [[הבעש"ט]], הרי הוא אפיקורס כפשוטו}}. הרב [[שלמה יצחק פרנק]] הגיש לאדמו"ר את ספרו תניא לעם בו ביאור פשטני ובהיר על ספר ה[[תניא]] והאדמו"ר קיבלו בתודה.

===מעודד את פעילות מטה משיח בעיר===
לאחר [[תשרי]] [[תשע"ח]] הגיע ר' [[אלעזר פרץ]] מנהל [[מטה משיח]] ב[[נתניה]] למעונו של האדמו"ר לבקשת קהילת חסידי [[צאנז]] בוילאמסבורג, ומסר פרישת שלום מקהל החסידים שמעבר לים. בשיחתו עם האדמו"ר הזכיר ר' אלעזר פרץ, את הקבוצה הנכבדה, של קהל [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] מהעיר [[נתניה]], היוצאים ב[[תהלוכה]] מידי [[שמחת תורה]] מ[[770]] [[בית חיינו]], לשמוח ולשמח בקהילת [[צאנז]] שבוויליאמסבורג המסונפת לקהילה בנתניה. "בכל פעם שאני מגיע אליהם, אני מזכיר את אותה פעם מיוחדת, כאשר זכיתי יחד עם פעילי 'מטה משיח' בעיר להגיע לאירוע חגיגי של החסידות במלון 'גלי צאנז', יחד עם ה[[דגל משיח|דגלי משיח]] המפורסמים, אז התבטא האדמו"ר בחיוך כי: "כשיבוא [[מלך המשיח]] לא תהא דמוקרטיה, אלא דיקטטורה של [[משיח]]".. האדמו"ר נהנה מאד למשמע הדברים וחייך חיוך רחב. בהמשך הזכיר ר' אלעזר את הפעילות העניפה של 'מטה משיח' בעיר הזוכים [[הפצת המעיינות|להפיץ את מעיינות החסידות]], כשבסיום הפגישה בירכו האדמו"ר: "שתהא סיעתא דשמיא גדולה, יפוצו מעיינותיכם חוצה".

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אדמו"רים]]