עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק ח'"

{{תניא}}

==מבוא לפרק==

{{פרק תניא|פרק=ז'|טקסט הפרק="ועוד זאת במאכלות אסורות שלכך נקראים בשם איסור מפני שאף מי שאכל מאכל איסור בלא הודע לשם שמים לעבוד ה' בכח אכילה ההיא וגם פעל ועשה כן וקרא והתפלל בכח אכילה ההיא אין החיות שבה עולה ומתלבשת בתיבות התורה והתפלה כמו ההיתר מפני איסורה בידי ה[[סטרא אחרא]] מ[[שלש קליפות הטמאות]] ואפילו הוא איסור דרבנן שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה כו' ולכן גם היצר הרע וכח המתאוה לדברים האסורים הוא שד משדין נוכראין שהוא יצר הרע של אומות [[עובדי כוכבים|עובדי גילולים]] שנפשותיהם מ[[שלש קליפות הטמאות]] מה שאין כן היצר הרע וכח המתאוה לדברים המותרים למלאת תאותו הוא שד משדין יהודאין לפי שיכול לחזור לקדושה כדלעיל. אך מכל מקום קודם שחזר לקדושה הוא [[סטרא אחרא]] ו[[קליפה]] וגם אחר כך הרשימו ממנו נשאר דבוק בגוף להיות כי מכל מאכל ומשקה נעשה תיכף דם ובשר מבשרו ולכן צריך הגוף ל[[חיבוט הקבר]] לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עולם הזה ותענוגיו מטומאת [[קליפת נוגה]] ושדין יהודאין אלא אם כן מי שלא נהנה מעולם הזה כל ימיו כרבינו הקדוש. ועל דברים בטלים בהיתר כגון עם הארץ שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה ב[[כף הקלע]] כמ"ש בכהר פ' בשלח דף נ"ט. אבל לדיבורים אסורים כמו ליצנות ו[[לשון הרע]] וכיוצא בהם שהן מ[[שלש קליפות הטמאות]] לגמרי אין [[כף הקלע]] [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד ל[[גיהנם]]. וכן מי שאפשר לו לעסוק ב[[תורה]] ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול [[מצות עשה]] מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במקום אחר וכן העוסק בחכמות אומות [[עובדי גלולים]] בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה כמ"ש בהלכות תלמוד תורה ועוד זאת יתרה טומאתה של חכמת האומות עובדי גלולים על טומאת דברים בטלים שאינו מלביש ומטמא רק ה[[מדות]] מיסוד ה[[רוח]] הקדוש שב[[נפש האלוקית|נפשו האלהית]] בטומאת [[קליפת נוגה]] שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל ולא בחינת [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] שבנפשו מאחר שהם דברי שטות ובורות שגם השוטים ועמי הארץ יכולים לדבר כן. מה שאין כן בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחינת [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] שב[[נפש האלוקית|נפשו האלהית]] בטומאת [[קליפת נוגה]] שבחכמות אלו שנפלו שמה ב[[שבירת הכלים]] מבחינת [[אחוריים]] של חכמה דקדושה כידוע ליודעי חן אלא אם כן עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן ל[[עבודת ה']] או ל[[תורה|תורתו]] וזהו טעמו של ה[[רמב"ם]] ו[[רמב"ן]] ז"ל וסיעתן שעסקו בהן:"}}

==סיכום הפרק==

==צילום דפוס התניא==

==מושגים יסודיים בפרק==


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ז'|פרק ז']]|הבא=[[תניא - פרק ט'|פרק ט']]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]