עריכת הדף "יהושע הוטנר"

הרב '''אברהם יהושע הוטנר''' ([[י"ז בכסלו]] [[תרע"א]],(18 בדצמבר 1910)-[[כ"ו בניסן]] [[תשס"ט]], 20 באפריל 2009)) היה מייסד ומנהל מפעלי יד הרב הרצוג,[[האנציקלופדיה התלמודית]] ומכון התלמוד הישראלי השלם במשך כיובל שנים. ממקימי האגודה להוצאת [[ספרי הראי"ה קוק]] ומעורכי כתביו.

== ביוגרפיה==
נולד ב[[פולין]] לרב יהודה ליב הוטנר, [[דיין (הלכה)|דיין]] ב[[וורשה]]{{הערה|[[שערי ציון (כתב עת)|'''שערי ציון''']], שנה ז חוברות יב-יג, אב-אלול תרפז, דף טז, ב}}, ולבת-שבע, בתו של הרב יהודה הלוי סגל, גם הוא מרבני העיר. אביו היה בנו של הרב [[יוסף זונדל הוטנר]] מ[[איישישוק]].

בשנים [[תרפ"ג]]-[[תרפ"ז]] למד בישיבת "תורת חיים" בוורשה ולאחר מכן ב[[ישיבת ראדין]] אצל [[החפץ חיים]] (תרפ"ז-תרפ"ח) וב[[ישיבת גרודנה (ליטא)|ישיבת גרודנה]] אצל הרב [[שמעון שקאפ]] (תרפ"ט-תרצ"א).

באלול תרצ"ד ([[1934]]) [[עלייה|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] ומאז התגורר בירושלים. בתשרי תרצ"ו ([[1935]]), מיד לאחר פטירת הראי״ה קוק, יזם והקים עם גיסו הרב [[צבי יהודה קוק]], הרב [[מאיר ברלין]] ועוד, את האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק, שבה פעל כמנהל וכאחד מעורכי הכתבים{{הערה|בהקדמת ספר השו"ת של הראי"ה '''משפט כהן''' שיצא לאור בשנת תרצ"ז כתב הרצי"ה ביחס לגיסו: "על חשבון מסירותו ומומחיותו יש לזקוף, לא מעט, את התקדמות ממשיותה של כל עבודת קדשנו זאת ת"ל, וגם לרבות שכלול צורך הספר וסדור דבריו".}}. במסגרת זו הציע לרצי"ה לצרף לספר [[אורות (ספר)|אורות מאופל]], את [[אורות ישראל (ספר)|אורות ישראל]] והמאמר "[[למהלך האידיאות בישראל|למהלך האידאות בישראל]]"{{הערה|הקדמת הרצי"ה לספר '''אורות''', ירושלים תש"ט, עמ' ח.}}.

בשנת תש"ב (1942) ביקשו הרב מאיר ברלין לנהל את האנציקלופדיה התלמודית עם היווסדה. הוא ייסד וניהל גם את "מפעל הש"ס הישראלי השלם", שניהם במסגרת [[יד הרב הרצוג]]. במסגרת תפקידיו אלה נסע פעמים רבות, לגיוס תרומות, בדיקת כתבי יד ועוד.

נפטר בגיל 98 ונקבר ב[[בית הקברות סנהדריה]] בירושלים.

==הקשר לחב"ד==
בשנת [[תשט"ו]] ביקר הרב הוטנר ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]], ביחידות דיבר איתו הרבי אודות האנציקלופדיה התלמודית בהתלהבות רבה ואודות אותו לעשות את זה בזריזות.

בהמשך התכתב הרב הוטנר עם הרבי רבות בנושא האנציקלופדיה, שבכל מכתב הרבי מעודד אותו לעשות זאת במהירות.{{הערה|לימים אמר הרב הוטנר שרק בזכות דרבונו של הרבי נתן לו את הכוח לעשות את האנציקלופדיה}}

כל כרך חדש שיצא היה הרב הוטנר שולח לרבי ובתמורה היה הרבי שולח לו מכתב הערצה והוקרה, הרבי אף סייע בהשגת כספים בשביל כרכי האנציקלופדיה.

{{הערות שוליים}}