עריכת הדף "תהלים כ"ג"

{{חלונית
| כותרת = פסוקי המזמור: תהילים כ"ג{{ש}}מִזְמוֹר לְדָוִד: ה' רֹעִי רֹעִי לֹא אֶחְסָר
| רוחב = 30%
| תוכן = <poem>
א מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר:{{ש}} ב בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:{{ש}} ג נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:{{ש}} ד גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:{{ש}} ה תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:{{ש}} ו אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים:
</poem>
| מקור = 
| ניקוד = כן
}}
'''תהילים כ"ג''' הוא [[מזמור תהילים|המזמור]] ה-23 ב[[ספר תהילים]], מילות הפתיחה של המזמור הן: '''"מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר"'''. 

== תוכן המזמור ==
המזמור מבטא את האמונה כי ה' [[השגחה|משגיח]] על מעשי האדם ומגן עליו בעת צרה; וכן כי ה' מספק לאדם את כל מחסוריו ה[[גשמיות|גשמיים]] וה[[רוחניות|רוחניים]]. המשורר מבטא את געגועיו ואת רצונו לשים על ה' את כל יהבו, [[דבקות|ולהדבק]] בו.
ניתן להבחין במזמור במספר [[דימוי]]ים של ה'. מספר חוקרים רואים במזמור כולו ציור אחד - ה' כ[[רועה]] אשר מולו עומד דוד, המכנה אותו {{ציטוטון|ה' רֹעִי}}. אחרים מחלקים אותו לשתי תמונות - דימוי הרועה בפסוקים א'-ד', ודימוי ה' כבעל בית, אשר מארח את אורחו, דוד - {{ציטוטון|וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה'}} (פסוקים ה'-ו'). יש המחלקים את המזמור לשלושה חלקים: (א) הרועה וצאנו (א'-ג'); (ב) ה' כמורה דרכו של מחבר המזמור (פס' ד'); (ג) בעל בית ואורחו (ה'-ו').{{הערה|"תהילים כ"ג", [[נחום סרנה]] (עורך), '''תהילים - חלק א'''', סדרת עולם התנ"ך, עמ' 105 ({{כותר|23958533}})}}

פרשנויות שונות ניתנו לנושא המזמור; הפרשנות המקובלת היא שמדובר במזמור אישי, המתאר את ביטחונו של האדם בה'.{{הערה|[[דעת מקרא]] על תהילים כ"ג}} לעומת פרשנות זו מציג ה[[מלבי"ם]] את המזמור כעוסק בחייו האישיים של דוד לפני שהיה למלך, ומפרט כיצד חלקיו השונים של המזמור מקבילים לחיי דוד.{{הערה|[[s:מלבי"ם על תהלים כג א|מלבי"ם על תהילים, מזמור כ"ג, פסוק א']]}} פרשנות נוספת מוצגת ב[[מדרש תהילים]]: חז"ל מציגים את המזמור כסמל לקורות [[נדודי בני ישראל במדבר|עם ישראל במדבר]].{{הערה|מדרש תהלים, מזמור כ"ג, ד"ה "נפשי ישובב"}}

==מנהגים==
על פי [[נוסח ספרד]] ו[[נוסח עדות המזרח]], ב[[תפילת ערבית של שבת]] נהוג לומר את המזמור לאחר [[ברכה מעין שבע|ברכת מעין שבע]] ולפני [[עלינו לשבח]].{{הערה|'''לקסיקון מן המסד ליהדות ולציונות''', הוצאת משרד הביטחון, 1987. עמ' 194;  [[שלמה טל]], '''[[סידור רינת ישראל]]''', עמ' 207. אמנם, ב[[חסידות צ'רנובל]] לכל ענפיה, נוהגים לומר אותו לפני קידוש של ליל שבת במקום בבית הכנסת.}}

לפי מנהג [[יהדות חצי האי האיברי|הספרדים]] ו[[יהדות ארצות האסלאם|עדות המזרח]], נהוג לשיר את "מזמור לדוד" לפני ה[[קידוש]] בסעודה השנייה (סעודת היום) מ[[סעודות שבת|סעודות השבת]]. וכן נוהגים אצל ה[[חסידים]], ויש חסידים שנוהגים לאומרו לאחר הקידוש בסעודה זו. במקומות רבים נוהגים לזמרו ב[[סעודה שלישית]] של [[שבת]].

==אצל חב"ד==
באחד המכתבים של הרבי הרבי כותב שהמזמור "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" מביא ביטחון בה'.