עריכת הדף "תהלים כ"ז"

לדוד ה' אורי - הינו מזמור בתהילים אשר נהוג להוסיפו לתפילת שחרית ומנחה מתחילת חודש אלול עד אחר הושענה רבה. 

==תוכן==
המזמור מחולק לשני חלקים: 
בפסוקים א עד פסוק ו'  מתאר [[דוד המלך]] את הביטחון הגדול שש לעם ישראל בה' . 

בחלק השני, בפסוקים ז' עד פסוק י"ג, מופיעות שני בקשות (של דוד המלך): 

א. שלא יאבד את בטחונו בהקב"ה אם ה' יסתיר את פניו ממנו

ב. שילמד את הדרך להיות דבוק ובטל להקב"ה.

ג. שיעזור לו מפני אלו שמפריעים לו לבטוח בהקב"ה.


==טעם אמירת המזמור==
ישנם טעמים רבים בנוגע לאמירתו , ואלו הם:

א... ומטעם זה אומרים מזמור זה בחודש אלול מפני שנזכר בו פסוק זה שבו נרמז שבאלול צריך לתקן מעשיו שלא יגרום החטא, שמר"ח אלול מתחילין ימי רצון ולכן מתחילין לומר מזמור זה דכתיב בו לולא" {{הערה| ח"ה, דברים, עמ' מד}}
מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - אומרים מזמור "לדוד ה' אורי. אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר "לדוד אורי" אחרי "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר-כך "לדוד אורי".

למנהגינו מתחילין לומר "לדוד ה' אורי" ביום הראשון של ראש-חודש אלול[14] אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השני[15].

אמירת הקדיש שאחר "לדוד אורי" עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל "לדוד אורי" - "וכן שמעתי מהרב ר' הלל מפאריטש שכן צריך לנהוג" כי שיטת אדמו"ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים.

==מקור אמירת המזמור==
 הרבי כותב בספר היום יום ש"חודש אלול הוא חודש הרחמים שבו מאירות שלש עשרה מידות הרחמים, החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש, לעבודת הבורא ברוך הוא, בתשובה, תפילה, ותורה" 
המנהג הידוע והמפורסם והוותיק ביותר הוא אמירת מזמור כ"ז בתהילים "לדוד ה' אורי וישעי" שנקבע בתוך התפילה.

הרבי אומר {{הערה| בשיחה בפרשת כי תבא תש'ל , לקו"ש (ח"ט פר' תבא שיחה ב) }}  שהיחודיות של חודש אלול משאר חודשי השנה הוא שכל יום בו ובלי יוצא מן הכלל, אומרים פעמיים ביום המזמור "לדוד ה' אורי", ואף שממשיכים להגיד אותו בחלק מחודש תשרי, אבל עדיין היחודיות שלו הוא דווקא בחודש אלול שבו מתחילת החודש ועד סופו אומרים אותו. ומחזק זאת הרבי וכותב {{הערה| בהערה שם }} "שזה מוכיח שזהו ענינו של החודש (אלול), משא"כ בתשרי הרי אומרים רק עד הושענא רבה, ובדוגמת המבואר בלקו"ש {{הערה| ח"א פ' אמור}}  בענין השייכות דספירת העומר לחודש אייר, אף שגם בניסן וסיון ישנה ספירת העומר, אמנם בחודש אייר ספירת העומר היא בכל הימים דחודש אייר".

בסידור אדמו"ר הזקן {{הערה| סידור תורה אור עמ' לה}} בסדר תפילת שחרית כותב רבנו "מן ראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה – אחר שיר של יום, ובמנחה קודם עלינו – אומרים מזמור "לדוד ה' אורי".

כותב הרבי {{הערה| בספר היום יום}} בתאריך ל' מנחם אב שהוא יום א' דר"ח "מתחילים לומר לדוד ה' אורי", וכן כותב אותו הרבי בספר המנהגים (בסדר סיום תפילת שחרית) "מן ראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה – אחר שיר של יום, ובמנחה קודם עלינו – אומרים זה "לדוד ה' אורי". ומתחילין ביום א' דר"ח אלול. מנהגנו באמירת "ברכי נפשי" ו"לדוד ה' אורי" שלאחרי שיר של יום – שאומרים קדיש רק פעם א' לאחרי כל המזמורים, שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור, עכ"ל של הרבי.

בסידור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות {{הערה| עמ' קפח}} שכתב "בימי ראש חודש אלול המנהג להקדים "ברכי נפשי" ואחריו המזמור "לדוד ה' אורי". ובאשר מנהגנו שאמירת הקדיש שאחר לדוד אורי עולה גם לשיר של יום, וכן במנחה שהקדיש שאחר עלינו עולה גם למזמור "לדוד אורי", כותב ע"כ זקנו של הרבי הגה"ח הרב אברהם דוד לאוואוט נ"ע בספרושער הכולל {{הערה| פרק יא ס"ק כט}} "לכאורה היה צריך לומר במנחה אחר תתקבל כמו בברכי נפשי ולדוד אורי דשחרית שהסמיכם לשלפניהם אחר שיר של יום. אמנם כוונתו שהקדיש שצריך לומר אחר שיר של יום יאמרו לאחר ברכי נפשי או לדוד אורי. ובמנחה הקדיש שאחר עלינו קאי על לדוד אורי, ולא יאמרו קדיש אחר "לדוד אורי", כי בסדר התפילה אין להרבות בקדישים, רק מה שתקנו הקדמונים. וכן שמעתי מהרב ר' הלל ז"ל (מפאריטש) שכן צריך לנהוג, ועיין באה"ט (סי' נה) בשם כנה"ג ותשובת דבר שמואל, כשם שטוב למעט בברכות כך טוב למעט בקדישים. עכ"ל של זקנו של הרבי.