עריכת הדף "אנשי כנסת הגדולה"

{{בעבודה מתמשכת}}
כנסת הגדולה, היא כנסתשל נביאי וחכמי [[עם ישראל]] שקבעו סדרים ותקנות בענייני היהדות. נוסדה בזמן [[עזרא]] ו[[נחמיה]] ונמשכה עד זמנו של [[שמעון הצדיק]].

== ביוגרפיה ==
בתחילת ימי [[בית המקדש השני]], בשנת ג'תט"ו, עלה [[עזרא הסופר]] ל[[ירושלים]] מ[[בבל]]. 

כאשר ראה את המצב היהדות העגום  ששרר בארץ ישראל בעקבות הגלות , החליט להקים את כנסת הגדולה. 

עוד לפני כן , כאשר שבו גולי יהודה מבבל לא"י, היו אוספים לעתים אסיפות גדולות בירושלם, בהם השתתף "כל חרד בדברי אלוקי ישראל" {{הערה | שם ט' ד'}}. "וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכוהנים והלווים אל עזרא הסופר ולהשכיל אל דברי התורה" (נחמיה ח' י'). האספה הזאת קבעה "אשר ישמיעו ויעבירו כל בבל יהודה וירושלם וגו' לעשות סכות ככתוב" {{הערה | שם פסוק ט"ו }}. 

החכמים הראשונים שנמנו על אנשי הכנסת אלו: חגי הנביא, זכריה הנביא, מלאכי הנביא, דניאל, חנניה, מישאל, עזריה, נחמיה בן חכליה, מרדכי היהודי, זרובבל בן שאלתיאל ועוד. מספר אנשי כנסת הגדולה היה מאה ועשרים, ויש החולקים שמספרם היה כשמונים וחמשה.  תקופתם נמשכה כמאתיים שנה עד שמעון הצדיק, שהיה האחרון שבהם.

קיימת מחלוקת אם היו כולם באותו זמן, או שהיו על פני כמה דורות. ואחרון שבהם היה שמעון הצדיק .

===מקור השם===
הגמרא מסבירה מדוע נקראו אנשי כנסת הגדולה בשם זה {{הערה| יומא סט,ב.}}.

אתא משה, אמר: "הקל הגדול הגיבור והנורא". אתא ירמיה ואמר: "נכרים מקרקרין בהיכלו, איה נוראותיו?" –  לא אמר נורא. אתא דניאל, אמר: "נכרים משתעבדים בבניו, איה גבורותיו?" –  לא אמר גיבור. אתו אינהו ואמרו: "אדרבה! זו היא גבורת גבורתו, שכובש את יצרו, שנותן ארך אפים לרשעים, ואלו הן נוראותיו, שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא - היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות?"

ויש המפרשים אחרת {{הערה | מחזור ויטרי, אבות פ"א מ"א.}}:

"לכך נקרא שמם כנסת הגדולה, לפי שהיו כנסיא גדולה וחשובה וקדושה לפני המקום, שכן גידלוהו לה' והחזירו עטרה ליושנה, כדאיתא במסכת יומא בפרק בא לו "משה אמר הקל"..."

==אנשי הכנסת הגדולה==
אנשי כנסת הגדולה היו הנביאים והזקנים הנכבדים בדור עזרא.

בגמרא {{הערה | ירוש' מגילה ע' ע"ד }} מבואר בעניין זה, על ענייני  אנשי כנסת הגולה: 
"אמר רבי שמואל ב"ר נחמני בשם ר' יונתן: שמונים וחמשה זקנים, ומהם שלשים וכמה נביאים, היו מצטערין על הדבר הזה (על חידוש ימי הפורים וקבלת מגלת אסתר בין הכתובים), לא זזו משם נושאים ונותנים בדבר, עד שהאיר הקב"ה את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתנ"ך ".

כמות אנשי הכנסת הגדולה שנויה במחלוקת בגמרא . כפי שכתוב בתלמוד בבלי {{הערה |מגילה יז,ב}}:

"אמר רבי יוחנן, ואמרי לה במתניתא תנא: מאה ועשרים זקנים, ובהם כמה נביאים, תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר".

אך בירושלמי חולקים ואומרים אחרת {{הערה| מגילה פ"א ה"ה}}:

"רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן: שמונים וחמישה זקנים, ומהם שלושים וכמה נביאים, היו מצטערין על הדבר הזה. אמרו, כתיב: "אלה המצוות אשר ציווה ה' את משה" – אלו המצוות שנצטווינו מפי משה, וכך אמר לנו משה, אין נביא אחר עתיד לחדש לכם דבר מעתה, ומרדכי ואסתר מבקשים לחדש לנו דבר. לא זזו משם, נושאים ונותנין בדבר, עד שהאיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם, ומצאו אותה כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים..."
 

אמר רבי יוחנן, ואמרי לה במתניתא תנא: מאה ועשרים זקנים, ובהם כמה נביאים, תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר.

===פעולתיהם===

# להעמיד שופטים ודיינים להורות ע"פ התורה והקבלה, ומסרו להם שלשה דברים:
הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה {{הערה | ריש אבות ומכילתא פ' בא סי' ו'}}.
# לסדר את כתבי הקדש ולחתום אותם. הם היו "בעלי אסופות" אשר העמידו את כה"ק על מכונם "כמסמרות נטועים" והזהירו את החכמים מ"עשות ספרים הרבה אין קץ" (סוף קהלת).
# לסדר את התפלות, ותקנו הנוסחה בש"ע לומר "האל הגדול הגיבור והנורא".
# הם הגדירו את מקיימי הדת. הם אמרו מי שיש לו חלק לעוה"ב ומי שאין לו חלק לעוה"ב, ומנו ביניהם שלושה מלכים וארבעה הדיוטות. מי מנאן? א"ר אשי אנשי כנסת הגדולה מנאום. אמר ר"י אמר רב בקשו עוד למנות אחד (שלמה) באה דמות דיוקנו של אביו ונשטחה לפניהם וכו' (סנהדרין ק"ד).
# הם פירשו את התורה ע"פ הקבלה והלכה למשה מסיני, והגדירו את המצות המעשיות בשיעורים ופרטים, כמו: שעורין חציצין ומחיצין, מלאכות שבת, ופרטי טומאה וטהרה.
# עשו סייג לתורה בחומרות כמו: אסור שניות בעריות, אסור מוקצה ושבות.
# תקנות בתשלומי כסף בנזקי אדם תחת עונש הגוף: עין תחת עין - ממון (ב"ק פ"ג), חקירות ובדיקות בדיני נפשות (סנהדרין ל"ב), התראת עדים לעוברי עברה (מכות ו').


====רשימת אנשי כנסת הגדולה====

רשימת כל חברי אנשי כנסת הגדולה{{מקור}}:

1.עזרא

2.חגי הנביא 

3.זכריה הנביא 

4.זרובבל בן שאלתיאל 

5.מרדכי היהודי 

6.נחמיה בן חכליה 

7.צדקיה 

8.שריה 

9.עזריה 

10.ירמיה 

11.פשחור 

12.אמריה 

13.מלכיה 

14.חטוש 

15.שבניה 

16.מלוך 

17.חרים 

18.מרמות 

19.עובדיה 

20.דניאל 

21.גנתון 

22.ברוך 

23.משולם 

24.אביה 

25.מימין 

26.מעזיה 

27.בלגי 

28.שמעיה 

29.וישוע בן אזניה 

30.בנוי 

31.קדמיאל 

32.שבניה 

33.הודיה 

34.קליטא 

35.פלאיה 

36.חנן 

37.מיכא 

38.רחוב 

39.חשביה 

40.זכור 

41.שרביה 

42.שבניה 

43.הודיה 

44.בני 

45.בנינו 

46.פרעוש 

47.עילם 

48.זתוא 

49.בני 

50.בוני 

51.עזגד 

52.בבי 

53.אדוניה 

54.בגוי 

55.עדין 

56.אטר 

57.חזקיה 

58.עזור 

59.הודיה 

60.חשום 

61.בצי 

62.חריף 

63.ענתות 

64.נובי 

65.מגפיעש 

66.משולם 

67.חזר 

68.משיזבאל 

69.צדוק 

70.ידוע 

71.פלטיה 

72.חנן 

73.עניה 

74.הושע 

75.חנניה 

76.חשוב 

77.הלוחש 

78.פלחא 

79.שובק 

80.רחום 

81.חשבנה 

82.מעשיה 

83.ואחיה 

84.חנן 

85.ענן 

86.מלוך 

87.חרים 

88.בענה 

89.מריה 

90.יהוחנן 

91.יונתן 

92.יוסף 

93.עדנא 

94.חלקי 

95.משולם 

96.זכרי 

97.פלטי 

98.שמוע 

99.יהונתן 

100.מתני 

101.עוזי

102.קלי 

103.עבר 

104.חשביה 

105.נתנאל 

106.חנניה 

107.זכריה 

108.משולם 

109.ישוע בן קדמיאל 

110.מתניה 

111.בקבוקיה 

112.עובדיה 

113.משולם 

114.טלמון 

115.עקוב 

116.ישוע 

117.כנני 

118.חשבניה 

119.פתחיה 

120.[[שמעון הצדיק]]

==תקנותיהם==
אנשי כנסת הגדולה תיקנו תקנות גדולות וחשובות לחיזוק התורה והאמונה. כמו כן תיקנו את נוסח התפילה{{הערה|מגילה יח, ב.}}.

בגמרא{{הערה|יומא סט, ב.}} מובא: למה נקרא שמם אנשי "כנסת הגדולה"? שהחזירו את העטרה ליושנה. משה אמר: "האל הגדול הגבור והנורא"; בא ירמיה ואמר: נכרים מקרקרים בהיכלו - איה נוראותיו? ולא אמר: "הנורא"; בא דניאל ואמר: נכרים משתעבדים בבניו - היה גבורותיו? ולא אמר: "הגבור"; באו אנשי כנסת הגדולה ואמרו: אדרבא! זוהי גבורתו... ואלו הן נוראותיו, שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך יכולה אומה אחת להתקיים בין האומות? - והחזירו את העטרה ליושנה ואמרו: "האל הגדול הגבור והנורא".
==דברי המדרש וחז"ל על כנסת הגדולה==

ואמר ר' פנחס {{הערה|ירוש' ברכות מ"א ע"ג}}:
משה התקין מטבע של תפלה הקל הגדול הגיבור והנורא וכו',
ירמיה אמר: הקל הגדול הגיבור ולא אמר הנורא וכו',
כיון שעמדו אנשי כנסת הגדולה החזירו הגדולה לישנה ,

וכן אמרו{{הערה| ירוש' מגילה ע"ד ע"ג}}:
בעזרא כתיב: ויברך את ה' האלוקים הגדול, במה גדלו?
רבי גידל אמר: בשם המפורש.
רב מתנה אמר: בברכה גדלו.
ר' סימון בשם ריב"ל: למה נקראו אנשי כנסת הגדולה?
שהחזירו את הגדולה ליושנה, ועתה אלוקינו האל הגדול הגיבור והנורא
שומר הברית והחסד 
הפסוק זה מופיע בתפילה בפתיחת האמנה שכרתו בימי נחמיה (נחמיה ט').

בנושא שאנשי כנסת הגדולה מינו את בית דין הגדול בירושלים ואת הסנהדרין:
"רבי תנחומא בשם רבנן אמר שלשה דברים גזרו בית דין של מטה והסכימו עימהן בית דין של מעלה ואלו הן: לשאול שלום וכו' ומעשרות.
שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן כיון שגלו  נפטרו והם חייבו עצמן מאליהן. מה עשו אנשי כנסת הגדולה? כתבו ספר  ושטחוהו בעזרה, ובשחרית עמדו ומצאוהו חתום, הדא הוא דכתיב: ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וגו' "{{הערה| נחמיה י'; רות רבה פ"ד ז'}}.

==הרבי על אנשי הכנסת הגדולה==

"אנשי כנסת הגדולה" – תפקידם של אנשי כנסת הגדלה היה לפסוק הלכה למעשה ולתקן תקנות. ידיעתו של הלומד שההלכה נוגעת למעשה בפועל, מעוררת אצלו עיון רב ומיוחד, מחמת היראה שמא לא יכוון אל האמת, ועל ידי עיונו זה – הרי הוא מכוון אל האמת {{הערה| מהתוועדות שבת-קודש פרשת נשא תשל"ו – על פי רשימת השומעים, ביאורים לפרקי אבות (א) עמ' 25-26 }}.

{{דורות}}

{{הערות שוליים}}