עריכת הדף "רב ניסים גאון"

==רב ניסים גאון==
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבנו ניסים בן יעקב|אחר=רבנו ניסים בן ראובן|ראו=[[ר"ן]]}}
{{מפנה|ניסים גאון|איש העסקים השווייצרי ממוצא יהודי|נסים גאון}}
{{רב
|שם=רב ניסים גאון
|שם בשפת המקור=
|תמונה=
|כיתוב=
|כינוי=
|תאריך לידה={{לועזי לעברי|990}}
|מקום לידה=
|תאריך פטירה={{לועזי לעברי|1057}}
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=
|תאריך לידה לועזי=
|תאריך פטירה לועזי=
|מקום פעילות=
|השתייכות=ישיבת [[קירואן]]
|תחומי עיסוק=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=ראשי ישיבת קירואן: אביו רבי [[יעקב בן ניסים]], רבי [
|בני דורו=רבנו [[חננאל בן חושיאל]], רב [[האי גאון]] ורבי [[שמוא[חושיאל בן אלחנן]], [[שמואל בן חפני|רב שמואל הכהן בן חפני גאון]]{{הערה|הושפע מפרשנות הגאון שנשלחה לישיבת קירואן -הקדמה לפירוש רב שמואל הכהן בן חפני גאון על התורה, מהדורת מוסד הרב קוק, מהדיר הרב אהרן גרינבאום}}
|תלמידיו=אבן אלגאסום.ל הנגיד]]
|חיבוריו="מפתח מנעולי התלמוד", "מגילת סתרים", "חבור יפה מהישועה", "סדור תפילה", "פירוש על התורה", "ספר המצות" ו"הלכות לולב".
}}
רב '''ניסים בר יעקב''' (סביבות [[990]]–[[1057]]) כונה '''"אבן שאהין"''', '''"רב ניסים גאון"''' או '''"רבינו ניסים"''', היה [[ראש ישיבה]] ב[[קירואן]]. חיבר מספר חיבורים על [[התלמוד הבבלי]] ועל עניינים תורניים נוספים, ובמהדורת [[וילנא]] הוכנס פירושו על הדף.

==תולדותיו==
רב ניסים נולד לרבי [[יעקב בן ניסים]] סביב שנת [[990]] לספירה ב[[קירואן]] אשר ב[[תוניסיה]] של ימינו. שם למד תורה אצל אביו אשר ששימש כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] קירואן. לאחר פטירת אביו בשנת [[1006]] לספירה הוא היה רק נער בן 16, ולא היה יכול למלא את מקום אביו כראש הישיבה, ומשום כך הועברה המשרה ל[[חושיאל בן אלחנן|רבנו חושיאל]] (אביו של [[רבנו חננאל]]), אז למד תורה מפיו, לצד רבנו חננאל. לאחר מותו של רבנו חושיאל קיבל את משרת ראש הישיבה. בתקופתו העיר קירואן נשדדה ונחרבה כליל, והוא עבר ל[[מהדיה]], שם הוא נפטר ב-1057. כמו כן, במהלך תקופה ארוכה בה שהה לרגל כלולות בתו ב[[גרנדה (ספרד)]] שבספרד המוסלמית, לימד, יחד עם תלמידו רבי [[יהוסף הנגיד]], [[גמרא]].

לאחר שחמיו דונש{{הערה| כפי הנראה אין זה [[דונש בן לברט]] הלוי, כפי שרצו אחדים לומר, שכן נפטר בשנת הולדתו של רב ניסים}} נקלע לצרה שלח לו רב ניסים את ספר המעשיות "חיבור יפה מהישועה" לנחמו מהצרה שעברה עליו.{{הערה|כפי שנראה משער הספר מהדורת וורשא, תרמ"ו}}

רב ניסים היה משכיל ובקיא בספרות הפילוסופית של אותם הימים, וב[[גניזת קהיר]] נתגלו כתבים שלו בהם הוא מצטט אמירות אף מה[[קוראן]].

==קשריו עם בני דורו==
רב ניסים עמד בקשר מכתבים עם רב [[האי גאון]] ועם רבי [[שמואל הנגיד]], בכך סייע להעביר את ספרות הרבנים מ[[בבל]] ל[[ספרד]]. הוא זכה להוקרה והכרה מצד גאוני בבל ומצד חכמי ספרד, שם אף לימד במשך תקופה.

ראשי ישיבות בבל העניקו לו את התואר "ראש בי רבנן".{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = צבי גרונר|שם = המגרב וישיבות הגאונים בבבל|כתב עת = פעמים|עמ = 50|שנת הוצאה = תשמ״ט}}}}

==תלמידיו==
בין תלמידיו נמנים, אבן אל-גאסום שכתב ספר על התפילות ורבי [[יהוסף הנגיד]] (בנו של רבי [[שמואל הנגיד]]) לו אף השיא את ביתו.

==חיבוריו==
{{מפרשי הש"ס}}
*ספרו '''מפתח מנעולי התלמוד''' מיועד להרחבה באותן סוגיות המוזכרות בקצרה בש"ס, הוא הוסיף לכך פירושים של הגאונים וגם [[מדרש]]ים שאינם ידועים לנו.
*'''מגילת סתרים''' שקטעים ממנה התגלו מ[[גניזת קהיר]]. הספר כולל 250 סימנים המסמלים את כל השאלות שנשאל. כולל גם פרשנות בשאלות הלכתיות שבתלמוד, ספר זה תורגם ויצא לאור על ידי הרב [[יוסף קאפח]].
*'''חבור יפה מהישועה''' - סיפורים ואגדות שאותם אסף ממקורות תלמודיים, גאונים וממקורות זרים. הספר נכתב במקור בערבית, פורסם במספר מהדורות בעברית. בחלקם נקרא '''ספר המעשיות'''. נדפס לראשונה בפירארה שי"ז, ולאחמ"כ באמסטרדם תק"ו.
* סדור תפילה
* פירוש על התורה
* ספר [[מניין המצוות|מצוות]]
* הלכות [[ארבעת המינים|לולב]] 
* ספר בו הוא מתאר את השתלשלות המסורת או הקבלה של תורה שבע"פ דור אחרי דור עד סוף ימיו.
כמו כן רב ניסים חיבר ספר הלכה שלא הגיע לידינו, אך עם זאת כיוון שחלק רב מיצירתו הועתק בימיו ולכן גם מהחיבורים שלא נשתמרו נותרו ציטוטים בספרות התקופה שנכתבה בספרד, באשכנז, בפרובנס, במצרים ובא"י. ציטוטים מדבריו מאזכרים אותו בתור "רבינו ניסים גאון" למרות שלא היה [[גאונים|גאון]], כונה כך כתואר כבוד כיוון שעמד בראש הישיבה שנחשבה כישיבה המשמעותית והגדולה ביותר השקולה לישיבות בבל בשעתן.

רב ניסים היה גם משורר, רבי [[שמואל הנגיד]], שהיה [[משורר]] גדול, כתב ששיריו של רב ניסים עולים על אלה שהוא עצמו כתב.