עריכת הדף "י"ג מדות הרחמים"

'''י"ג מדות הרחמים''' הם שלוש עשרה המידות שבהם קרא משה להקב"ה לאחר חטא העגל. בקבלה ובחסידות מבואר כי י"ג מדות אלו הם המשכות ש[[למעלה מההשתלשלות]], ולמעלה מ[[שם הוי"ה]]. י"ג מדות הרחמים נקראים גם בשם י"ג מכילין דרחמי, וכן בשם י"ג תיקוני דיקנא.

==ענינם==

י"ג מדות הרחמים מאירים בחודש [[אלול]], ומתגלים ב[[יום כיפור]].

==י"ג המדות==
י"ג המדות הם שלוש עשרה המדות המוזכרות בפסוקים (שמות לד, ו-ז): "ויעבר הוי"ה על פניו ויקרא הוי"ה הוי"ה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים". שלוש עשרה המדות מוזכרות החל משם הוי"ה הראשון ועד המילה "ונקה".

חלוקתם לי"ג מידות: א. הוי"ה (הראשון) הוי"ה (השני) אל; ב. רחום; ג. וחנון; ד. ארך ה. אפים; ו. ורב חסד; ז. ואמת; ח. נוצר חסד; ט. לאלפים; י. נושא עון; י"א. ופשע; י"ב. וחטאה; י"ג. ונקה.

שמונת התיקונים הראשונים הם בבחינת מקיפים, ומשם נמשכים [[שמונה נסיכי אדם]].

==י"ג המדות של מיכה==
מלבד י"ג מדות הרחמים שאמר משה, ישנם י"ג מדות שאמר מיכה שהם במיכה פרק ז פסוקים יח - כ. חלוקתם לשלוש עשרה מדות היא לפי סדר זה: א. מי אל כמוך; ב. נשא עון; ג. ועבר על פשע ד. לשארית נחלתו; ה. לא החזיק לעד אפו; ו. כי חפץ חסד הוא; ז. ישוב ירחמנו; ח. יכבש עונתינו; ט. ותשליך במצלות ים כל חטאותם; י. תתן אמת ליעקב; יא. חסד לאברהם; יב. אשר נשבעת לאבתינו; יג. מימי קדם.

ב[[תשליך]] אומרים את י"ג מדות שאמר מיכה, ומכוונים בהם כנגד י"ג מדות הרחמים שאמר משה.

ענינם מבואר כי י"ג מדות שאמר מיכה הם בבחינת [[עתיק]], והם למעלה מן י"ג מדות שאמר משה. שמשה המשיך למטה ב[[זעיר אנפין]], שמדות אלו הם לחיי העולם הזה שהיה צריך משה לכך. וזהו לפי שהקב"ה אמר למשה "ועתה הניחה לי ויחר אפי וכו'", ועל זה נאמר במשה "ויקוד ארצה וישתחו", שהשתחואה הוא המשכה שהמשיך למטה. אבל י"ג מדות רחמים שאמר מיכה הם י"ג מדות של [[אריך אנפין]] שהם לחיי הנשמות שהוא חיי אלקות.

==שני שמות הוי"ה==
שני המדות הראשונות הם שני שמות [[הוי"ה]], וביניהם יש הפסק טעם, כמו שנאמר בזוהר כי "פסיק טעמא בגווייהו". ומבואר החילוק בין שני השמות, ששם הראשון הוא שם הוי"ה דלעילא, שם הוי"ה באור אין סוף שלפני ה[[צמצום]], ושם הוי"ה השני הוא שם הוי"ה שבאור ה[[קו]]. וענין "פסיק טעמא בגווייהו" הוא הפסק הצמצום בין אור אין סוף לאור הקו.

שם הוי"ה הראשון הוא בחינת גילוי אור עליון שלמעלה מההשתלשלות, והוא בחינת רצון העליון, וזהו ענין שמו הגדול, "יהא שמיה רבא מברך וכו'". ושם הוי"ה השני הוא בחינת שם הוי"ה שבהשתלשלות, שאות יו"ד היא חכמה, ואות ה"א בינה וכו'. ובשם זה שייך פגימה כמו שנאמר בקריאת שמע שעל המיטה, שאם פגמתי באות יו"ד וכו'.

עוד מבואר, ששם הוי"ה הראשון הוא בחינת תיקוני הראש, כמו הציץ שהוא בחינת [[רעוא דכל רעוין]], ושם הוי"ה השני הוא בחינת פאות הראש.

==מזל "נוצר" ומזל "ונקה"==
מזל השמיני, מזל "נוצר", ומזל השלושה עשר, מזל "ונקה", הם מקורות של [[חכמה]] ו[[בינה]] של [[עולם האצילות]]. שספירת החכמה של עולם האצילות, הקרויה בשם [[אבא עילאה]], יונקת מן מזל נוצר, וספירת הבינה של עולם האצילות, הקרויה בשם [[אמא עילאה]] יונקת מן מזל ונקה. שמזל נוצר הוא שורש כל ה[[מים דוכרין]], ומזל ונקה הוא שורש כל [[מים נוקבין]].

בענין מזל "נוצר" שהוא שורש [[אבא עילאה]] מבואר כי "נוצר" הוא אותיות "צנור", ואותיות "[[רצון]]". ו"נוצר חסד" הוא מקור לחכמה כי "חסד" ב[[גימטריא]] ע"ב, כ[[שם ע"ב]] שהוא בבחינת [[חכמה]]. וכן מבואר כי [[החכמה מאין תמצא]], שמקור ספירת החכמה הוא מן האין, מספירת ה[[כתר]] שהיא בחינת רצון. ואין הארה זו רק בחינת המשכה מצומצמת כמו הקילוח דרך הצינור. 
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]