עריכת הדף "מניין"

{{בעבודה}}
'''מניין''' הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים מעל גיל שלוש עשרה, המקובצים יחדיו. כשמתאסף מניין ה[[שכינה]] שורה על המשתתפים ביתר שאת, וכך ניתן להתפלל בציבור, לקרוא בתורה ולקיים [[מצוות]] המצריכות מניין.

==המקור למניין==
המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ג' משנה ו'}} אומרת: "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר אלוקים ניצב בעדת א-ל". כלומר, שבהתאספות קדושה של עשרה אנשים נפעלת השראת השכינה עליהם.

משנה נוספת ב[[מסכת מגילה]] אומרת "אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה .. פחות מעשרה".
בגמרא מבארים שהמקור לדין זה הוא מהפסוק (ויקרא כב, לב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל".  ומזה לומדים ש"כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה" הלימוד הוא ב[[גזירה שווה]] מהמילים תוך תוך "כתיב הכא "ונקדשתי בתוך בני ישראל" וכתיב התם (במדבר טז, כא) "הבדלו מתוך העדה" ואתיא עדה עדה דכתיב התם (במדבר יד, כז) "עד מתי לעדה הרעה הזאת" מה להלן עשרה אף כאן עשרה{{הערה|מגילה כג, ב}}".

בנוסף, ישנה מעלה בתפילת הרבים הנלמדת מהפסוק בספר איוב{{הערה|איוב לו, ה}} "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב". הגמרא בברכות{{הערה|ברכות ח, א}} מפרשת: "מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס".

ידועה תורת ה[[בעל שם טוב]] 
==תפילה בציבור==
ישנה מעלה בתפילת הציבור הנלמדת מהפסוק בספר איוב{{הערה|איוב לו, ה}} "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב". הגמרא בברכות{{הערה|ברכות ח, א}} מפרשת: "מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס".

בתפילת הציבור גם תפילתו של יחיד חוטא מתקבלת. ב[[עשרת ימי תשובה]] מעמדו של יחיד המתפלל הוא כציבור שמתפללים יחד.

==מצוות המצריכות מניין==
ביהדות, לתפילה במניין ישנן מעלות רבות על פני תפילה ביחידות, ויש שהעלו שהיא חובה. ישנן תפילות מסויימות הנאמרות במניין בלבד והן:

*קדיש
*ברכת כהנים
*ברכו
*קדושה
*קריאת התורה
*חזרת שליח ציבור על תפילת העמידה
*שבע ברכות
*הזכרת שם ה' בנוסח הזימון - אם קיים מניין בארוחה.

ישנן מצוות בהם המניין נדרש רק לכתחילה, אולם בדיעבד המצווה תתקיים גם אם אין מניין. למשל : ברית מילה, קידושין, קריאת המגילה בפורים ולווית המת.

==תפילה בציבור==



==דרישות המניין==
אנשים המצטרפים למניין:

על פי ההלכה מצטרפים למניין רק גברים בוגרים (שהגיעו לגיל מצוות) המחויבים במצוות. שוטה, חרש שאינו שומע ואינו מדבר (כלומר שאינו בר דעת ופטור ממצוות) וקטן לא מצטרפים למניין. כמו כן ישנם אנשים שההלכה קובעת שאינם מצטרפים למניין כאדם מנודה או חוטא וכדומה.

כמו כן אישה על פי ההלכה לא יכולה להיות מצורפת למניין גברים מטעמי צניעות ומשום כבוד הציבור.

בספירת מניין לצורך זימון בעשרה ישנה סיבה נוספת לכך שנשים לא מצטרפות, והוא הכלל ההלכתי שעל מנת להוציא מישהו ידי חובה יש צורך שהמוציא יהיה מחויב באותה רמת חיוב. כיוון שגברים מחויבים בברכת המזון מדאורייתא, ונשים מדרבנן אז הנשים לא יכולות להוציא את הגברים ידי חובתם בברכת המזון.

אופן הצירוף הנדרש: כדי שיתקיים מנין כנדרש לכתחילה על פי ההלכה באמירת דבר שבקדושה שאינו נאמר בפחות מעשרה, חייבים כולם לשהות באותו חדר בלא הפסק משקוף, אף שאינם רואים זה את זה.

לשיטות מסוימות ניתן לצרף מנין גם כאשר האנשים עומדים בחדרים נפרדים אך רואים זה את זה.

בתקופת התפרצות [[נגיף הקורונה]] נאסרה ההתקהלות ושאלת ההצטרפות למניין באמצעות ראיה הפכה לבוערת, כאשר הצורה היחידה כמעט לקיום תפילה במניין באותם זמנים היה במה שקיבל את הכינוי מניין מרפסות.

כשיש כבר מניין המצורפים יחדיו יכול כל אחד שרואה או שומע להצטרף עמהם ולקבל שכר תפילה בציבור, אלא אם כן יש דרך הרבים, דבר טינוף או עבודה זרה החוצצים בינו לבינם שאז הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים.

==מנהגים בתפילה במניין==

==ראו גם==
*[[בית הכנסת]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3474377 למה חשוב להתפלל במניין] הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) באתר בית חב"ד 
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3905790 למה צריך להתפלל במניין?] באתר בית חב"ד

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]