עריכת הדף "ספר החינוך"

{{בעריכה}}
[[קובץ:ספר החינוך.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ספר החינוך בהוצאת [[שי למורא]]]]
'''ספר החינוך''' הוא ספר המונה ומבאר{{הערה|1=
"בדרך המוסר" [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4951.htm?q=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%20%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק י"ד אגרת ד'תתקנא]}} כל ה[[תרי"ג מצוות]] על פי מניינו של המחבר, לפי סדר פרשיות התורה.

הספר נכתב בהמשך לחיבוריהם של מוני המצוות, כמו [[ספר המצוות לרמב"ם]], [[ספר מצוות גדול]] ו[[ספר מצוות קטן]]. אך בשונה מהם, בעל הספר כתב גם את טעמי המצוות, דיניהם, העונשים המוטלים על העובר על המצוות ופרטים נוספים. 

מצויות כמה שיטות בין ה[[ראשונים]] מוני המצוות להגדרת ה"מצוות" בין כל ציוויי התורה. בחיבורו מתבסס ספר החינוך על דעת הרמב"ם בספר המצוות למעט במקומות מסויימים שנוטה לדעת ה[[רמב"ן]].

רבותינו נשיאי חב"ד מצטטים ומבארים בתורתם רבות את דברי החינוך. החל מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שמביאו בספרו [[דרך מצוותיך]]{{הערה|במצוות האמנת אלוקות, זכירת מחיית עמלק ועוד}} עד [[הרבי]] שמביאו בשיחות ובאגרות קודש רבות.

==מבנה הספר==
===אגרת המחבר===
כהקדמה לספר מופיעה איגרת בה כותב המחבר שחיבורו מתבסס על ה[[רא"ש]] ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]].

וממשיך, שישנם 369 מצוות הנוהגות בזמן הזה. 270 מהם חייב בהם כל אדם מישראל. 99 מהם אדם יכול להתחייב בהם בסיבת מעשיו (המגרש אשתו וכיוצא בזה). חיובים של מצוות אלו תלוי בזמן או במועד. אך ישנם שש מצוות שחיובן תמידי כ[[אמונה]] בה', מצוות [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']] וכדומה.

[[הרבי]] מצטט באגרותיו פעמים רבות לדברים אלו אודות ששת המצוות שחיובם תמידי, וכותב שקיומם המלא הוא על ידי לימוד תורת החסידות{{הערה|1=
[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/1902.htm?q=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%20%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ז' אגרת א'תתקב]}}..

===הקדמת המחבר===
בהקדמתו לספרו רומז המחבר את שמו "איש יהודי מבית לוי ברצלוני" וכן מבאר את שם חיבורו "החינוך" "לעורר לב הנער בני והילדים חבריו .. גם כי יזקינו לא יסורו ממנה".

===מניין המצוות וביאורם===
בכל מצווה בספר מופיעים:
* מקור המצווה: הפסוק ממנו נלמדת המצווה, היכן מופיעה בדברי [[חז"ל]] ואופן קיומה באופן כללי. חלק זה של ספר החינוך מבוסס על [[ספר המצוות]] של [[הרמב"ם]].
* שורשי המצווה: טעמים לקיום המצווה.
* פרטי המצווה: דינים נוספים השייכים למצווה.
* גבולות חלות המצווה: על מי המצווה חלה ומתי - זכרים או גם נקבות, גדולים או גם קטנים, בתקופת בית המקדש או בכל עת ועוד.
* עונשו של מי שעובר על הציווי, מלקות או עונשים אחרים, על פי עקרונות שמוסברים במצוות אחדות.

המצוות בספר מסודרות לפי סדר הופעתן בפרשיות התורה. המחבר הפריד בכל פרשה בין [[מצוות עשה|מצוות העשה]] ל[[מצוות לא תעשה|מצוות הלא-תעשה]], ולפי זה מספר אותן. בדפוסים מאוחרים יותר סדרו את המצוות בתוך כל פרשה לפי סדרן, מבלי להתחשב בהיותן מצוות עשה או לא-תעשה, וכך נוצר מספור שונה, והוא זה שמקובל עד היום.

===ז' מצוות דרבנן===
בסיום ספרו מונה המחבר את ז' מצוות דרבנן. כמו רבים ממוני המצוות{{הערה|1=
[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/347.htm?q=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%20%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A הרחבה בעניין זה במכתב הרבי לר' ניסן מינדל]}}.

== זמן חיבור הספר ==
ההנחה היא שהספר נכתב לקראת סוף [[המאה ה-13]], בין [[1274]] (שנת פטירת הרמב"ן) ל-[[1310]] (שנת פטירת [[הרשב"א]]).

במצווה ש"ל, כותב בעל ספר החינוך את המניין לשנות השמיטה, ועל פיו ניתן לקבוע כי הספר נכתב ב-[[1257]] או ב-[[1258]]. מניין זה אינו מסתדר עם העובדה שה[[רמב"ן]], שנפטר יותר מעשר שנים מאוחר יותר, מוזכר בספר כמי שכבר עבר מן העולם. קושי זה יכול להתיישב בכך שמאוחר יותר הוסיפו לשמו של הרמב"ן את ברכת המתים.

==זהות מחבר הספר==
כאמור, מחבר הספר רמז בהקדמתו את שמו "איש יהודי מבית לוי ברצלוני". בנוסף, בדבריו במצווה שט"ו, יש רמז לכך שכתב פירוש על [[מסכת ביצה]], אך לא נמצא חיבור מעין זה. 

בשער של מהדורת הדפוס הראשונה של הספר{{הערה|דפוס ונציה, רפ"ג}} נכתב שמחברו היה "הרב רבי אהרן זלה"ה". המסורת הרווחת מייחסת את הספר לרבי [[אהרן הלוי]] (הרא"ה) מ[[ספרד]]{{הערה|ישנם החולקים על מסורת זו מכמה טעמים.}}.

ואכן ב[[שו"ת צמח צדק]] מופיע כמה פעמים הלשון "ספר החינוך להרא"ה".

==עניינים מהספר המבוארים בתורת החסידות==
#במצוה קס"ט מובא עניין ה[[השגחה פרטית]]: "לקבוע בנפשותינו כי השגחת השם ברוך הוא פרטית על כל אחד ואחד מבני אדם וכי עיניו פקוחות על כל דרכיהם..".
#במצווה כ"א מובא עניין [[יציאת מצרים]] ברוחניות שבכל יום: "יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו. ועל כן אנו אומרים לעולם בברכותינו ובתפילותינו זכר ליציאת מצרים". 

== מנחת חינוך ==
על ספר החינוך נכתב פירוש בשם [[מנחת חינוך]]. הספר נכתב על ידי רבי [[יוסף באב"ד]] ([[1800]]–[[1874]]), [[אב בית דין]] ב[[טרנופול]], ויצא לאור בשנת [[ה'תרכ"ט]]). שם הספר שאול משמו של ה[[קורבן]] שהיה מקריב כל [[כהן]] ב[[בית המקדש]] עם כניסתו לעבודה. בספר, לאחר מצווה ל"ב, כלול קונטרס בשם "מוסך השבת" העוסק ב[[ל"ט אבות מלאכה]] האסורות ב[[שבת]], ובסוף הספר - הערות על ל"ב המצוות שהוסיף הרמב"ן על מנינם של הרמב"ם ובעל ספר החינוך.

==קישורים חיצוניים==
*[http://hebrewbooks.org/40631 ספר החינוך מהדורת חיים דוב שעוועל] ירושלים תש"ך, באתר [[היברו בוקס]]

{{הערות שוליים}}