עריכת הדף "נצחיות התורה"

{{יג עיקרים}}
'''נצחיות ה[[תורה]]''' היא ה[[אמונה]] שהתורה שנתן [[ה']] ל[[משה רבינו]] ב[[מתן תורה]] תישאר נצחית, וה' לא יחליף אותה באחרת, לא יוסיף עליה ולא יגרע ממנה. אמונה זו היא חלק מ[[י"ג עיקרי האמונה]] שקבע [[הרמב"ם]].

ב[[תורת החסידות]] מבוארת הסיבה לנצחיות התורה, שהיא מכיוון שהקב"ה הכניס בתורה את [[עצמות ומהות|עצמו]], לכן כשם שהוא נצחי ולא שייך בו שינוי, כך התורה נצחית. כמו כן מרחיבה תורת החסידות את משמעותה של נצחיות התורה בכך שלכל פרט ממנה, גם כזה שאינו יכול להתקיים היום בגשמיות (כמו סיפורי התורה, או מצוות שאינן נוהגות כיום), יש משמעות ברוחניות - כהוראה ב[[עבודת השם]] שלנו.

==עיקר האמונה של נצחיות התורה ומקורותיו==
[[הרמב"ם]] כלל את נצחיות התורה כאחד מ[[עיקרי האמונה]]{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפרק חלק, היסוד הט'.}}. בספרו [[היד החזקה]] מרחיב ומביא את המקורות לכך:
{{ציטוט|מקור=משנה תורה, הלכות יסודי התורה פרק ט, הלכה א|מרכאות=כן|תוכן=
דבר ברור ומפורש ב[[תורה]] שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת, שנאמר: את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרון לעשות, לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו{{הערה|דברים יג, א.}}. ונאמר: והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, לעשות את כל דברי התורה הזאת{{הערה|דברים כט, כח.}}. הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם. וכן הוא אומר: חוקת עולם לדורותיכם{{הערה|ויקרא ג, יז. ועוד.}}. ונאמר: לא בשמים היא{{הערה|דברים ל, יב.}}, הא למדת שאין [[נביא]] רשאי לחדש דבר מעתה.}}
ובמקום אחר כותב:
{{ציטוט|מקור=משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק יא, הלכה ג (עם השמטות הצנזורה)|מרכאות=כן|תוכן=
ועיקרי הדברים ככה הן: שהתורה הזאת אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן. וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן, הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס.}}

דברי הרמב"ם אלו נוסחו גם בנוסח "[[עיקרי האמונה#נוסח "אני מאמין|אני מאמין]]": "זאת התורה לא תהיה מוחלפת", ובפיוט "[[יגדל אלוקים חי (פיוט)|יגדל אלוקים חי]]": "לא יחליף הא-ל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו".
==הטעם לנצחיות התורה==
רבי [[יוסף אלבו]], בספרו [[ספר העיקרים|העיקרים]], חלק על הרמב"ם שקבע את נצחיות התורה כעיקר באמונה. לדעתו, הפסוק "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו", כוונתו לאסור עלינו - מקבלי התורה - לערוך בה שינויים, אך לא מופרך שהקב"ה נותן התורה ישנה אותה כשיעלה ברצונו. הוא משווה את התורה למזון - המשתנה בהתאם לגיל האוכל: תינוק ניזון מ[[חלב]], וכשגדל יותר ניזון מ[[לחם]], ואחר כך מ[[בשר]]; וכך גם בתורה ייתכנו שינויים לפי מצב המקבלים (כפי שמצינו לפני מתן תורה, שעל [[אדם הראשון]] אסר הקב"ה לאכול בשר{{הערה|בראשית א, כט וברש"י.}}, ול[[נח]] התיר זאת{{הערה|בראשית ט, יג.}}){{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/c6-2.htm#1 העיקרים, מאמר שלישי, פרק יג] ואילך.}}.

גם לדעת העיקרים, בפועל לא תשתנה התורה - בהתאם לאמונה בנבואת [[משה]] הגדול בנביאים לפניו ואחריו, ולכן מופרך שתינתן תורה טובה יותר מזו שנתן משה. אבל עדיין הקשה על הרמב"ם שמנה את נצחיות התורה כעיקר '''בנפרד''' מנבואת משה{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/c8-2.htm#2 שם, פרק כ].}}.

ה[[אברבנאל]] הגן על הרמב"ם, והסביר שנצחיות התורה מוכרחת בגלל נתינתה מה' שהוא נצחי, ובנתינתה ידע ה' את צרכי המקבלים בכל הזמנים, ולכן כשם שחוקי הגוף ומזונותיו הטבעיים הם נצחיים, על אחת כמה וכמה שחוקי הנפש הם נצחיים{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34946&st=&pgnum=35 ראש אמנה, פרק י"ג].}}.

[[הרבי]] מסביר את דברי הרמב"ם לפי ההסבר הפנימי בנצחיות התורה{{הערה|1=כך מגדירו הרבי ב[https://drive.google.com/file/d/1NoJP0Vf053vQTM_OAcYWe0OSJJZGohOk/view לקוטי שיחות חלק ה' ע' 240].}}: מכיוון שב[[מתן תורה]] הכניס הקב"ה את [[עצמות ומהות|עצמו]] בתורה{{הערה|כמאמר חז"ל "אנכי - אנא נפשי כתבית יהבית" (שבת קה, א).}}, לכן לא ייתכן בה שינוי, כי כשם שהוא נצחי ולא שייך בו שינוי, כך התורה נצחית{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ה' שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16066&st=&pgnum=195&hilite= חלק י"ט ע' 182]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14946&st=&pgnum=48&hilite= חלק כ"ג ע' 33].}}. לפי זה מובן שאין התורה דומה לציוויים לאדם ולנח שלפני מתן תורה, שבהם לא היה החידוש שהקב"ה הכניס את עצמו בהם{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ג שם, הערה 12. וכן הוא בראש אמנה שם.}}. ומובן גם מדוע מנה הרמב"ם את נצחיות התורה כעיקר בפני עצמו ולא כחלק מנבואת משה, כי נצחיותה היא בגלל מעלתה כתורת ה' שלמעלה מנבואה{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ט שם, הערה 47.}}.

{{הערות שוליים}}