עריכת הדף "חתונה"

{{בעבודה מתמשכת|}}
ה'''חתונה''' היא אחד הטקסים המכוננים במעגל החיים האנושי בכלל, והיהודי בפרט. החתונה היא שיאו של יצירת הקשר בין בני הזוג, כך שבהמשך החיים הם יוכלו להוליד ילדים בדרך הנכונה על פי התורה.

באופן מהלך טקסי החתונה ישנם שינויי מנהגים בין עדות בישראל; ובחב"ד ישנה הדגשה על מספר מנהגים, כפי שהורה [[הרבי]].

==השידוך==
{{ערך מורחב|ערך=[[שדכן]] {{*}} [[שידוך]]}}
השידוך נעשה על פי מנהג ישראל באמצעות אדם שלישי שמתווך בין הצדדים ולא במפגש עצמאי של החתן והכלה.

בדרך כלל מבררים קודם הפגישות אודות בן הזוג, אופיו ומדותיו. כמו כן, נוהגים לעשות בדיקת "דור ישרים" בכדי לוודא שהילדים יצאו בריאים.

לאחר מספר פגישות, כאשר בני הזוג מחליטים שהם מתאימים זה לזו והם מעוניינים להקים בית בישראל, החלטה שנעשית על פי הבנתם והרגשתם ולא על פי גורלות וכיו"ב{{הערה|1=[[הרבי]], [[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=98 עמ' פד.]}}, נפגשים ההורים ומחליטים ביניהם על פרטים בסיסיים בנוגע לחתונה, ולבינתיים [[כתיבה לרבי|כותבים בני הזוג לרבי]] על החלטתם. לאחר הכתיבה לרבי (בשנים עברו, היה זה לאחר קבלת אישורו של הרבי) - מודיעים על "סגירת השידוך".

יש להקפיד שלא לקרוא להם "מאורסים", אלא "משודכים".

==הווארט==
{{ערך מורחב|ערך=[[ווארט (לחיים)]]}}
לאחר ההחלטה על השידוך מתאספים יחד שתי המשפחות, משפחת החתן ומשפחת הכלה, יחד עם חברים וידידים, ועושים מסיבה ו[[התוועדות חסידית|התוועדות]] של שמחה.

בעת המסיבה נוהגים לעשות "קנין", על העניינים הגשמיים שבשידוך, וההסכם נעשה רק בעל־פה – "מילה" (תרגום של "ווארט" מ[[יידיש]]), ואין עושים תנאים ואין כותבים שטר{{הערה|התקשרות, חוברת ע, ניצוצי רבי. שמחת עולם עמוד 41.}}.

בעת הווארט נהוג שהחתן חוזר על [[מאמר חסידות]]{{הערה|אגרות קודש חלק יג, עמוד קלה.}}.

==ההזמנה לחתונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הזמנה לחתונה]]}}

חסידים מקפידים שנוסח ההזמנה לחתונתם יהיה זהה לנוסח ההזמנה שנשלח על־ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לחתונת [[הרבי]], ויש בנוסח זה הרבה רמזים וסודות{{הערה|שיחת שבת וישלח, תשי"ד.}}.

אין להדפיס את ההזמנה בכתב אשורי{{הערה|אגרות קודש חלק יב, עמוד רכח.}}.

==ההכנות לחתונה==

הימים שבין השידוך לחתונה הינם ימים יקרים ונשגבים ("יקר מכל יקר"{{הערה|אגרות קודש חלק יד, עמוד פב.}}), בהם החתן והכלה מקבלים מהקב"ה כוחות מיוחדים כדי לבנות "בנין עדי עד". ועל כן, יש לנצל את הימים הללו כראוי, ולמלאם בערכים רוחניים כנדרש, ומהם:

1. להרבות ב[[לימוד התורה]], וכן בלימוד [[תורת החסידות]], ובמיוחד [[מאמרים]] בענייני [[עבודת ה']]{{הערה|שמחת עולם עמוד 55 ואילך. היכל מנחם חלק ג, עמוד קעה.}}.

2. להוסיף בנתינת צדקה{{הערה|התוועדויות תשמ"ה, חלק ב, עמוד 1181.}}.

3. בשבועות הסמוכים לחתונה ללמוד, בחברותא עם אדם נשוי, את ההלכות הנחוצות – הלכות טהרת המשפחה{{הערה|אגרות קודש חלק ה, עמוד קכט.}}. וכן החתן צריך ללמוד בספר "ראשית חכמה" את "שער הקדושה", פרקים – טו, טז, יז{{הערה|אגרות קודש חלק יד, עמוד פד.}}.

4. ראוי שהחתן והכלה ימעטו, ואף ימנעו, מלהפגש בימים שבין השידוך לחתונה. כמו כן ראוי שלא להצטלם יחד בזמנים אלו{{הערה|שערי הלכה ומנהג חלק ד, עמוד צב. התקשרות חוברת ע, ניצוצי רבי.}}.

5. מנהג ישראל לתת לחתן ולכלה מתנות ספרי קודש: לחתן – ש"ס ועוד, ומנהג חסידים – גם ספרי חסידות. ולכלה – ספרי הלכה בעניינים הקשורים להנהגת הבית היהודי והלכותיו. כמו כן נותנים מתנה – קופת צדקה{{הערה|שערי הלכה ומנהג חלק ד, עמוד צג־ד.}}.

6. עד החתונה החתן אינו נותן "טבעת" כמתנה לכלה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יט, עמוד 510.}}.

7. כדאי, שעד כמה שהדבר אפשרי, ההורים יטפלו בהכנות הגשמיות לחתונה, בגופם ובממונם, ואילו החתן והכלה יהיו פנויים לעסוק בהכנות הנפשיות והרוחניות ל[[נישואין]]{{הערה|שמחת עולם עמוד 62.}}.

===השבוע והשבת שלפני החתונה===

בשבוע של החתונה קיימים מנהגים מיוחדים, ומהם:

1. לצורך שמירה כו' – החתן או הכלה לא ימצאו לבד, גם בהיותם בבית, אלא בחברת מישהו{{הערה|לקוטי שיחות חלק א, עמוד 52.}}.

2. החתן והכלה אינם נפגשים בשבוע זה, ואף אינם משוחחים בטלפון{{הערה|שמחת עולם עמוד 63.}}.

3. בשבת שלפני החתונה – החתן עולה לתורה.

4. נוהגים שבעת העליה לתורה החתן לובש טלית גדול שאולה, והטלית מונחת על כתפיו ולא על ראשו, ולראשו הוא לבוש בכובע. אין{{הערה|ראה "ציצית הלכה פסוקה" (כהן, תשנ"ג) עמוד רסח ובהערות.}} מברכים על לבישת הטלית.

5. לאחר העליה לתורה – זורקים על החתן מיני מתיקה – לסימן טוב{{הערה|ראה נטעי גבריאל, עמוד כג.}}.

6. אחר התפילה נהוג לעשות [[התוועדות חסידית|התוועדות]], ואומרים לחיים ומגישים מיני מזונות וכדומה, ואומרים דברי תורה וחסידות{{הערה|ראה נטעי גבריאל, עמוד י.}}.

===שבת כלה===

נהוג שבשבת שלפני החתונה הכלה, חברותיה, בני משפחתה וכדומה – באות לבית הכלה ועורכות מסיבה של שמחה.

==יום החתונה==
יום החתונה הוא יום טוב של החתן והכלה, ולכן אין אומרים תחנון ביום זה במניין בו מתפלל החתן.

נהוג להוסיף ב[[צדקה]] במשך היום לזכות החתן והכלה, וכן באמירת תהילים{{הערה|ספר המנהגים עמ' 75}}.

===תענית===
החתן והכלה [[תענית|צמים]] ביום חופתם, שלשה טעמים מובאים לכך: 
#משום דהוי יום [[סליחה]] וכפרה כדוגמת [[יום הכיפורים]]{{הערת שוליים|מהר"ם מינץ סימן קט' וראה ליקוטי שיחות חלק ה' עמ' 170.}}. 
#שלא ישתכרו{{הערת שוליים|מהר"ם מינץ שם.}}. 
#מפני שמצווה חביבה עליהם, וכדרך שהיו עושים חסידים ראשונים, שהיו מתענין בעת שהיתה באה מצווה החביבה עליהם כעין סוכה ולולב{{הערת שוליים|רוקח סי' שנג.}}. 

לפי הטעם הראשון יש ענין של תענית דווקא, ואילו לפי שני הטעמים האחרים יש רק ענין של העדר אכילה. [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=178 לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 165 (עמ' 178)].}} תולה זאת באותה מחלוקת אם [[יום הכיפורים]] אינו מכפר ללא תשובה אם כן הוא הדין ביום החופה, ולכן צריך תענית של תשובה. אך פוסקים אחרים סוברים שכפרת יום החופה אינו כדוגמת [[יום הכיפורים]] מכח התשובה, אלא חלות חדש מכח יום החופה, ולכן אינם סבורים כהטעם הראשון.

כאשר יום החופה הינו בימי שמחה וחג ([[ראש חודש]], [[חנוכה]], [[פורים]], [[איסרו חג]], [[ט"ו אב]]) - אין מתענים, אך גם לא אוכלים; אלא שותים קצת בבוקר.

[[אדמו"ר הריי"צ]] נהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים את התענית עד לסיום היום. בחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל התעכבותו של אחד המוזמנים שהמתינו לבואו), ולמרות זאת המשיך אדמור הריי"צ לישב ב[[תענית]] עד לאחר החופה.{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}}

===תפילת מנחה===
בתפילת [[מנחה]] ביום החופה, אומרים החתן והכלה, את כל נוסח ה[[וידוי]] של [[יום כיפורים]] - [[על חטא (וידוי]], ואם החופה לפני זמן [[מנחה]] אומרים את ה[[וידוי]] בתפילת [[שחרית]], כמו כן (באם התענו) אומרים ב[[שמונה עשרה]] את נוסח עננו של [[תענית|תעניות]].

חתנים שמתפללים בסידור של הרבי מספר ימים קודם החתונה, אומרים את נוסח הוידוי גם אז.

לתפילה זו לובש החתן [[סירטוק]]. והחל מתפילה זו, חוגר החתן [[גרטל]] בכל התפילות מעל הבגד העליון.

==התנאים==

==כתיבת הכתובה==
{{ערך מורחב|ערך=[[נוסח הכתובה|כתובה]]}}
הכתובה היא מסמך ההתחייבות של החתן כלפי הכלה. כלולים בו: חובותיו מן התורה ומדרבנן, כשאחד העיקריים שבהם הוא התחייבותו לפצות את האשה במקרה של גירושין בסכום של 200 זוז אם הייתה בתולה, ו-100 זוז אם הייתה נשואה קודם. המסמך כתוב בשפת ה[[ארמית]].

את הכתובה כותבים במשך היום וחותמים עליה שני עדים. בשעת החופה בין ה[[אירוסין]] ל[[נישואין]] מפסיקים על ידי הקראתה. ולאחר מכן החתן או הרב מעבירים אותה לכלה.

ב[[מסכת כתובות]] יש מחלוקת תנאים האם התחייבות תשלום הפיצויים שבכתובה הוא מדאורייתא או שזוהי תקנת חז"ל.

==הקבלת פנים==
{{ערך מורחב|ערך=[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]}}
קודם החופה נהוג לעשות מסיבת קבלת פנים לחתן וכן לכלה, אומרים לחיים והחתן חוזר בעל פה [[מאמר]], נהוג לחזור מאמר דיבור המתחיל "לכה דודי" מ[[תשי"ד]].

מקובל לערוך את מסיבת הקבלת פנים דווקא בבנין ישיבת [[תומכי תמימים]].

==ה"באדקעניש" (כיסוי פני הכלה)==
החתן מכסה פני הכלה במסוה (הנקרא באדקעניש ב[[יידיש]]), ושלושה טעמים מובאים לכך:

1. להראות, שאינו נותן עיניו ביופי, אלא במעשים טובים שבה ובמשפחתה, כי שקר החן והבל היופי, אך אשה יראת ה' היא תתהלל.

2. איתא במדרש שקודם חטא העגל, דבר ה' עם ישראל "פנים בפנים", ולא היו יראים, ועכשיו לא יכלו להסתכל על פני משה רבינו, ולכן נתן על פניו מסוה. וידוע, שהנשים לא רצו ליתן תכשיטיהם לעגל, ולכן לא נפגמו פניהם. ולכן נותנת הכלה על פניה מסוה, לרמז, שהוא לא יכול לראות פניה, משום שהוא נתן לעגל והיא לא נתנה{{הערה|המטעמים}}.

3. כמו שמכסין העינים והפנים בעת אמירת "[[שמע ישראל]]", להורות, שאני מאמין באמונה שלימה, בלי שום דרישה וחקירה, שה' הוא אחד, כמו כן הכלה מקבלת עליה רשות בעלה בשלימות, אפילו אם לפעמים צריך לזה אמונה{{הערה|המטעמים}}.

==החופה==
===ההגעה לחופה===

===הקידושין===
{{ערך מורחב|ערך=[[ברכת אירוסין]] {{*}} [[קידושין]] {{*}} [[טבעת הקידושין]]}}
{{ערך חסר|סיבה='''חסר פרטים אחדים על מסדר הקידושין..'''}}
קידושי אישה לבעלה נעשים תחת ה[[חופה]] על ידי שהאיש עונד על אצבעה של האישה '''טבעת''', ואומר "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל".

אחד הדרכים שהאישה מתקדשת בהם הוא קידושי כסף, ובדרך זו נוהגים למעשה לקדש את האישה. אמנם לפועל הקידושין נעשים על ידי טבעת{{הערה|שולחן ערוך אבן העזר, סימן לא, סעיף ב. ברמ"א סימן כז, סעיף א הוסיף כי: "יש להם טעם בתיקוני הזהר".}}, ובזה יש שנהגו שהיא תהיה מ[[זהב]]{{הערה|מרדכי על מסכת קידושין, סימן תפח. שלחן העזר חלק ב, מ. בכלילת חתנים פרק ט', אות ז' אף הביא לזה סמך מהכתוב: "ואת טבעותיהם זהב". ובנפש חיים (מערכת ק', אות י') כתב בשם בנו ר' יצחק פאלאג'י: "הטעם שנוהגין לקדש את האישה בטבעת זהב ולא בשאר מתכות, יתכן לומר דהיינו משום כי ידוע שאין בכל המתכות מי שקולו שפל ונמוך כמו הזהב, ונודע מאי שנפסק להלכה שאישה שהיא קולנית יכול הבעל להוציאה, וכן לרמוז לה שלא תהיה קולה נשמעת לכן מקדש אותה בזהב, ואתה תראה שבא הרמז בתיבת "זהב" שהוא נוטריקון זה הקול בחשאי". שו"ת דברי יציב (אבן העזר סימן נב) כתב שאין זה סימן טוב לקדש בכסף ונחושת אלא רק בזהב, לרמז שזה הנותן בריא. וראה שם עוד.}}, ויש שנהגו שתהיה מ[[כסף]] {{הערה|בשו"ת לבושי מרדכי חלק ג, סימן רעד הביא בשם הגר"מ בנעט זצ"ל שכיון שלומדים (בתחילת מסכת קידושין) את דין קידושי כסף "קיחה קיחה משדה עפרון", ובעפרון כתוב "כסף" ולא זהב, לכן יש לקדש בטבעת שהיא מכסף. וכ"כ בשו"ת הרי בשמים מהדו"ת סימן רכט, שמנהגם לקדש בשל כסף. וכן הוא בבן איש חי פרשת שופטים אות ח' (ועיין שם שכתב שמנהגם לחקוק על הטבעת צורת ה', דהוא מנהג יפה).}}, וכן הוא ע"פ [[הקבלה]]{{מקור}}.

מנהג חב"ד הוא לקדש בטבעת שעשויה כולה מזהב דווקא{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם]. וגם ספר המנהגים עמ' 76, וראה [[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' תכט, לא לקדש בטבעת כסף מוזהבת.}}, ובכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביאורים רבים למנהג זה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA%20%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%98.%20%D7%9B%D7%94%20%D7%98%D7%91%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf טבעת קידושין - הלכות, מקורות וטעמים בפרד"ס התורה ובמשנת רבותינו נשיאינו].}}.

לגבי צורת הטבעת מובא{{מקור}} שצריכה להיות כמין סמ"ך וכמין מ"ם - עגולה מבפנים כסמ"ך, ומרובעת מבחוץ כמ"ם. אמנם מנהג חב"ד בפועל הוא לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ).

===שבע ברכות===
{{ערך מורחב|ערך=[[שבע ברכות]] {{*}} [[נישואין]]}}

==חדר יחוד==
{{ערך מורחב|ערך=[[חדר ייחוד]]}}
לאחר ה[[חופה]] החתן והכלה נכנסים לחדר סגור ושוהים שם יחד משך זמן מסוים, ללא אנשים אחרים. ומנהג לשים כף [[כסף]] בפתח החדר. פעם התבטא [[הרבי]] ש"סגולה" לזה שהחתן יהיה בעל הבית בביתו היא שהחתן ייכנס ראשון לחדר ייחוד, ובאם ישכח להיכנס ראשון לחדר ייחוד, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג - אחרי החתונה - שהחתן יכנס ראשון{{הערת שוליים|1=גליון התקשרות, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1117&ArticleID=4589 גליון 704].}}.

==סעודת החתונה==

== ראו גם ==
*[[שבת חתן]]
*[[חתונת אדמו"ר שליט"א]]
*[[גיל הנישואין]]

==לקריאה נוספת==
*'''עצות והדרכות לחיי [[נישואין]] שמחים''', ספר בשפה ה[[אנגלית]] הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ו[[שמחה]] בחיים ה[[נישואין]] היהודיים, מתוך [[שיחה|שיחותיו]] וכתביו של [[הרבי]]. הספר נכתב על ידי הסופר ר. ל. קרמניצר ומופץ על ידי [[ועד שיחות באנגלית]].
*שלמה רסקין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.pdf מסר קטן לאירוע גדול]''', לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ulman-Friedman%20-%20Shevat%207%2C%205773.pdf לקט פתגמים בעניני חתונה]'''

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39529 בדרך לבנק - הרבי התנדב ללוות חתן] - {{אינפו|}}
* מנחם זיגלבוים, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63240 בוכות בכרמים] שיחה מרתקת ונוקבת על מצב השידוכים בחב"ד - [[שבועון בית משיח]] (גילון 799) 
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62613 דעת הרבי בנוגע ל[[נישואין]] לשתי נשים] - אגרות קודש העוסקות בנושא - {{אינפו}}
*'''[http://chabad.info/magazine/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3-%D7%9B%D7%9A-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA/ כך נראית חופה חב"דית]''', ראיון עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} גליון ערב שבת פרשת וישלח, י"ד כסלו תשע"ח
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Leigh-Paley%20-%20Kislev%2014%205778%20-%2015th%20Anniversary.pdf מאמר 'לכה דודי' מאדמו"ר הריי"צ ומנהגי חתונה עם הגהות הרבי]''' {{PDF}}

{{אירועים יהודיים}}
{{חתונה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
[[קטגוריה:חתונה]]
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]