עריכת הדף "חתונה"

{{בעבודה מתמשכת|}}
ה'''חתונה''' היא אחד הטקסים המכוננים במעגל החיים האנושי בכלל, והיהודי בפרט. החתונה היא שיאו של יצירת הקשר בין בני הזוג, כך שבהמשך החיים הם יוכלו להוליד ילדים בדרך הנכונה על פי התורה.

באופן מהלך טקסי החתונה ישנם שינויי מנהגים בין עדות בישראל; ובחב"ד ישנה הדגשה על מספר מנהגים, כפי שהורה [[הרבי]].

==השידוך==
{{ערך מורחב|ערך=[[שדכן]] * [[שידוך]]}}
השידוך נעשה על פי מנהג ישראל באמצעות אדם שלישי שמתווך בין הצדדים ולא במפגש עצמאי של החתן והכלה.

בדרך כלל מבררים קודם הפגישות אודות בן הזוג, אופיו ומדותיו. כמו כן, נוהגים לעשות בדיקת "דור ישרים" בכדי לוודא שהילדים יצאו בריאים.

לאחר מספר פגישות, כאשר בני הזוג מחליטים שהם מתאימים זה לזו והם מעוניינים להקים בית בישראל, נפגשים ההורים ומחליטים ביניהם על פרטים בסיסיים בנוגע לחתונה, ולבינתיים [[כתיבה לרבי|כותבים בני הזוג לרבי]] על החלטתם. לאחר הכתיבה לרבי (בשנים עברו, היה זה לאחר קבלת אישורו של הרבי) - מודיעים על "סגירת השידוך".

יש להקפיד שלא לקרוא להם "מאורסים", אלא "משודכים".

==הווארט==
{{ערך מורחב|ערך=[[ווארט (לחיים)]]}}

==ההזמנה לחתונה==

==ההכנות לחתונה==

==יום החתונה==
יום החתונה הוא יום טוב של החתן והכלה, ולכן אין אומרים תחנון ביום זה במניין בו מתפלל החתן.

ביום זה נהוג להוסיף ב[[צדקה]] במשך היום לזכות החתן והכלה, וכן באמירת תהילים{{הערה|ספר המנהגים עמ' 75}}.

===[[תענית]]===
החתן והכלה צמים ביום חופתם, שלשה טעמים מובאים לכך: 
#משום דהוי יום [[סליחה]] וכפרה כדוגמת [[יום הכיפורים]]{{הערת שוליים|מהר"ם מינץ סימן קט' וראה ליקוטי שיחות חלק ה' עמ' 170.}}. 
#שלא ישתכרו{{הערת שוליים|מהר"ם מינץ שם.}}. 
#מפני שמצווה חביבה עליהם, וכדרך שהיו עושים חסידים ראשונים, שהיו מתענין בעת שהיתה באה מצווה החביבה עליהם כעין סוכה ולולב{{הערת שוליים|רוקח סי' שנג.}}. 

לפי הטעם הראשון יש ענין של תענית דווקא, ואילו לפי שני הטעמים האחרים יש רק ענין של העדר אכילה. [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=178 לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 165 (עמ' 178)].}} תולה זאת באותה מחלוקת אם [[יום הכיפורים]] אינו מכפר ללא תשובה אם כן הוא הדין ביום החופה, ולכן צריך תענית של תשובה. אך פוסקים אחרים סוברים שכפרת יום החופה אינו כדוגמת [[יום הכיפורים]] מכח התשובה, אלא חלות חדש מכח יום החופה, ולכן אינם סבורים כהטעם הראשון.

כאשר יום החופה הינו בימי שמחה וחג ([[ראש חודש]], [[חנוכה]], [[פורים]], [[איסרו חג]], [[ט"ו אב]]) - אין מתענים, אך גם לא אוכלים; אלא שותים קצת בבוקר.

[[אדמו"ר הריי"צ]] נהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים את התענית עד לסיום היום. בחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל התעכבותו של אחד המוזמנים שהמתינו לבואו), ולמרות זאת המשיך אדמור הריי"צ לישב ב[[תענית]] עד לאחר החופה.{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}}

===תפילת מנחה===
בתפילת [[מנחה]] ביום החופה, אומרים החתן והכלה, את כל נוסח ה[[וידוי]] של [[יום כיפורים]] - [[על חטא (וידוי]], ואם החופה לפני זמן [[מנחה]] אומרים את ה[[וידוי]] בתפילת [[שחרית]], כמו כן (באם התענו) אומרים ב[[שמונה עשרה]] את נוסח עננו של [[תענית|תעניות]].

חתנים שמתפללים בסידור של הרבי מספר ימים קודם החתונה, אומרים את נוסח הוידוי גם אז.

לתפילה זו לובש החתן [[סירטוק]]. והחל מתפילה זו, חוגר החתן [[גרטל]] בכל התפילות מעל הבגד העליון.

==הקבלת פנים==

==ה"באדקעניש" (כיסוי פני הכלה)==

==החופה==
===ההגעה לחופה===

===הקידושין===
{{ערך מורחב|ערך=[[ברכת אירוסין]] * [[קידושין]] * [[טבעת הקידושין]]}}

===שבע ברכות===
{{ערך מורחב|ערך=[[שבע ברכות]] * [[נישואין]]}}

==חדר יחוד==
{{ערך מורחב|ערך=[[חדר ייחוד]]}}

==סעודת החתונה==

[[קטגוריה:חתונה]]